הסתיים הדיון בבג"ץ; השופט סולברג: גיוס בני הישיבות הוא צורך קיומי

17:06 | הדיון הסתיים

15:00 | יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "מדברים על צורך קיומי, אז באים עם 3,000?"

יו"ר התנועה לאיכות השלטון, מהעותרות בתיק, עו"ד אליעד שרגא, הביע ביקורת על כך שהצבא ערוך לגייס רק 3,000 תלמידי ישיבות עד לסוף השנה: "מנסים לעשות פה עוד סיבוב. הרמטכ"ל מדבר על צורך קיומי, אז באים עם 3,000? למה לא 12 אלף או מספר אחר?", אמר. "מדובר בתיק של דיני נפשות ללוחמות וללוחמים שבחזית. לצבא חסרות בין שלוש לשש אוגדות מתמרנות. יש כאן אירוע מסדר גודל אחר, ולכן גם ההתייחסות של השופטים צריכה להיות בהתאם".

במהלך טיעוני העותרים, אדם חרדי צעק לפתע לעבר השופטים: "אנחנו נמות ולא נתגייס! לא יעזור לכם כלום! נמות ולא נתגייס!". הוא הוצא על־ידי המאבטח מהאולם. 

עו"ד גלעד ברנע, המייצג את התנועה הדמוקרטית הישראלית בעתירות, טען כי כספי התמיכה שניתנים לישיבות אינם חלק ממערכת הרווחה של המדינה. לכן הטענות שתלמידי הישיבות ייפגעו מהפסקתם אינן רלוונטיות.

עו"ד דפנה-הולץ לכנר מ"אימהות בחזית" אמרה בדיון כי "השוויון בנטל הוא גם השוויון בנטל החרדה", ותיארה את מצב האימהות הדואגות לילדיהם בחזית. עוד צוין כי ישנם חיילי מילואים שנקראו פעמיים מאז 7 באוקטובר. השופטת יעל וילנר העירה כי ישנם אף כאלה שנקראו למילואים בפעם השלישית. 

נציג היועצת המשפטית לממשלה ביקש מבית המשפט להבהיר בהחלטה כי ברגע שעורך דין פרטי מייצג את הממשלה, הוא מייצג את העמדה שהתבקש לייצג, ולא נותן ייעוץ פרטי למשרדי הממשלה. לדבריו, הבקשה נובעת מהייצוג הפרטי בתיק. עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים, טען כי "הייעוץ המשפטי לממשלה חב חובת נאמנות למדינת ישראל ולשלטון חוק", וזאת בניגוד לעורך דין פרטי. 

עו"ד שוב, המייצג את איגוד הישיבות, טען: "זה מאוד לא נעים שמתייחסים לקבוצה שמכילה הרבה פרטים. תתנו תשומת־לב לכך שזו קבוצת מיעוט שעומדת על הזכויות שלה, ואולי לא יודעת איך לעשות את זה".

● הממשלה לבג"ץ: נשלים את חקיקת חוק הגיוס עד סוף יולי
● למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים אישרה לקדם את חוק הגיוס מהכנסת הקודמת
● זה עורך הדין שייצג את הממשלה בבג"ץ חוק הגיוס
● היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

12:40 | השופט שטיין: "גם חוק לא טוב הוא חוק. תפקידנו לאכוף אותו"

עו"ד שמואל הורביץ, המייצג את איחוד הישיבות באר"י, טען כי לפי פסיקת בית המשפט העליון בהלכת רובינשטיין, בשאלות יסוד שמפלגות את החברה הישראלית, הכנסת צריכה להכריע, והסוגיה של גיוס חרדים היא סוגיה כזו. לכן, יש מקום שיוכרעו על־ידי המחוקק. הורוביץ ביקש לדחות בחודשיים את ההכרעה. 

מ"מ הנשיא פוגלמן העיר שהפרשנות לא נכונה. פסק הדין קבע כי יש צורך בחקיקה לצורך פטור גורף, וקשה לומר כי בית המשפט ממהר.

השופט סולברג ביקש לדעת מה לגבי צורך השעה בשל המלחמה.

השופטת ברק־ארז: "לקיים את החוק זה לא סוגיה ערכית. אין שום דבר ערכי בלבוא ולומר שאת החוק צריך לקיים".

עו"ד הורוביץ טען כי חופש הדת הוא שיקול לגיטימי, וכי הגיוס פוגע בחופש הדת, בין היתר בכך שיש נשים בצבא.

השופט גרוסקופף: "אם מחר הרב יאמר אל תשלמו מסים, אנחנו נצטרך לפטור אותם מתשלום מסים?".

השופט שטיין: "גם חוק לא טוב הוא חוק. התפקיד שלנו לאכוף אותו".

נציג איגוד הישיבות, עו"ד דוד שוב, המייצג את איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים, טען בדיון, לאחר שביקש להצטרף לעתירה. האיגוד מייצג את הישיבות בכנסת ובמשרדי ממשלה.

שוב טען כי "יש פגם בכך שהנפגעים (תלמידי הישיבות שהפסיקו לקבל תמיכה, נ"ש) לא היו עד היום. קולות הנפגעים לא קיבלו את יומם עד היום בצורה מלאה". מ"מ הנשיא פוגלמן העיר: "אף אחד לא יכול לספר לנו שהעתירות נעלמו מעיניו. הלכנו כברת דרך כדי שאדוני יטען".

"אני יכול להזדהות עם המצוקה שנשמעת פה, אבל הנושא של התמיכות לא קשור לנושא הגיוס", טען עו"ד שוב. על כך, השיב השופט סולברג, "כשכלו כל הקיצים - קשרו את עניין התמיכות". שוב המשיך וטען כי שלילת התקציבים בצו ביניים, "גורמים מצוקה להרבה מאוד אנשים. שוללים זכויות. אפילו הנוחבות, להבדיל, זוכים לאוכל בכלא".

השופטת וילנר: "שאדם יבקש להתגייס, ואם התשובה שתינתן לו היא שלילית, אז הוא יהיה זכאי לתמיכה".

עו"ד שוב פנה לשופטים: "אל תחתכו את השוויון רק כלפי מגזר אחד. בוא נבדוק את כל המועמדים לשירות. שמים את השוויון על החרדים".

מ"מ הנשיא פוגלמן: "תביא לנו קטגוריה של אנשים שלא הולכים לצבא למרות שאין הסדר בעניינם. שמענו לגבי הערבים". 

11:25 | נציג היועמ"שית: גיוס 3,000 בני ישיבות זה מינימלי; פוגלמן: הגיע הזמן להחלטות עקרוניות

עו"ד אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג"צים טען בדיון: "המספר של 3,000 זה מספר מינימלי והתחלתי, שהצבא יכול להיערך לו בשנת הגיוס שמתחילה ב-2024. זו תגובה מיידית אפשרית. המספר הזה לא משקף שוויון. צורכי הצבא גלויים - בדוח ועדת שקדי, שבין חבריה אנשי צבא, הצורך הוא עמוק ואמיתי. יש מספר הליכי חקיקה שמעידים, מעבר לשכל הישר, שרואים את המאמץ שנושא בו הציבור. עוד לא הוצגה עבודת מטה סופית על־ידי רשויות הצבא".

עוד הוסיף וטען מיליקובסקי: "אנחנו עומדים על כך שיש סמכות גיוס חובה הכפופה לערך השוויון. הניסיון להעביר את שיקול־הדעת לפוקד - מנוגד לדין, לשיטתנו. התזה של שיקול־הדעת של מה עושים עם 63 אלף איש - לומר ששיקול־הדעת צריך להתקבל על־ידי קצין, לשיטתנו, זו תזה שלא מחזיקה מים. הצבא נתון למרות הממשלה".

השופט סולברג על יעד הגיוס: "המדינה מדברת על צורך קיומי, כאן ועכשיו".

כאשר נציג היועמ"שית ביקש להעביר עדכון בהמשך, הבהיר מ"מ הנשיא פוגלמן: "הבנו את רוח הדברים. 3,000 זה סוג של רצפה, אבל השאיפה שלכם היא לגייס לפי עיקרון השוויון. אנחנו לא רוצים להפוך את העתירות לעתירות מתגלגלות עד קץ הדורות. שיהיו החלטות עקרוניות. הגיע הזמן".

11:00 | השופט גרוסקופף: התנאי לתמיכה בתלמידי ישיבות - שלא משתמטים מגיוס שלא כדין

נציג הממשלה עו"ד טאובמן טען שזכותה של הממשלה לתמוך בישיבות, גם אם אין חוק המאפשר מתן פטור גורף לבני הישיבות: "התקציב הוא למוסדות חינוך תורניים. הסמכות קיימת. הממשלה רשאית לתמוך בפעילות, לפי פסיקת בית המשפט העליון. תקציבית אי־אפשר לשלול. זה דיני נפשות".

השופטת ברק־ארז קטעה: "לא. זה דיני נפשות גם של אנשים רבים אחרים במדינה".

השופט שטיין העיר: "אם אפשר לשים את הכסף במקום יותר טוב, זו טענה שראויה להישמע".

עו"ד טאובמן: "צריך לפעול לבטל את התקציב שניתן במצב זה". טאובמן הסביר כי עמדת הממשלה היא כי לפי החוק, כדי להפסיק את התמיכה הכספית, יש לעמוד בשני תנאים - מתן צו גיוס ואי־התייצבות של המועמד. השופטים, בהם גרוסקופף וברק־ארז, ביקרו את עמדה זו.

מ"מ הנשיא פוגלמן: "יש זיקה, קשר בין הדברים".

השופט גרוסקופף: "יש תנאי למתן התמיכות לתלמידי הישיבות, והתנאי הוא שלא משתמטים מגיוס שלא כדין".

השופטת וילנר: "אם יתייצבו 63 אלף ויביעו רצון להתגייס, אז יש סיבה לתמיכה. העניין הוא להביע את הרצון ואת הנכונות להתגייס. אז הם זכאים לתמיכה".

בסוף הטיעון, ביקש טאובמן לומר דברים באופן אישי: "זכות גדולה לייצג אדם באשר הוא אדם, קל וחומר את ממשלת ישראל. משפורסם דבר הייצוג, זכיתי להודעות מטרידות. לא מסרבים לייצג ממשלה, כך לא חונכנו. לא יעלה על הדעת לנסות להטריד ולאיים על עורך דין לייצג אדם. טענו נגדנו שאנחנו משתמטים. הבן שלי שירת בעזה כמעט שלושה חודשים, לא ישנו בלילה. מתמחה במשרד שלנו נפצע קשה בעזה".

10:30 | השופטת וילנר: "הדרישה היא לבוא ולקיים את החוק"

מהי סמכותו של "הפוקד"? השופטים ביקשו מעו"ד טאובמן לברר מהי עמדת הממשלה לגבי היקף סמכותו של הגורם בצה"ל האחראי על היקף הגיוס (הפוקד).

השופטת וילנר: "האם לפוקד יכולה להיות מדיניות שלא לגייס? יש לו רשות לעשות את זה?".

עו"ד טאובמן: "תלוי בשיקולי הצבא. הפוקד רשאי לשלב שיקולים של אופק חקיקה. בעתירה מבוקש להפוך את סמכות הרשות לסמכות חובה. כל השיקולים יישקלו על־ידי הפוקד. על הפוקד להפעיל את שיקול־דעתו? הפוקד יבצע את עבודתו. הממשלה לא מתערבת. גיוס מהיר יגרום לנזק עתידי, רק כדי לספק את הדרישה הציבורית לגיוס חרדים".

השופטת וילנר: אולי זה לא דרישה ציבורית לגייס אלא צורך השעה? הדרישה היא לבוא ולקיים את החוק".

השופט יצחק עמית: "כל הכתיבה שלכם זה משחקי מילים על־מנת לעקוף את הלכת רובינשטיין (הלכת רובישנטיין משנת 1998 קבעה כי שר הביטחון אינו רשאי להעניק פטור לבני הישיבות, אלא יש להסדיר בחוק את מתן הפטורים, נ"ש). אין כאן שום דבר מסובך. יש כאן עתירה שאומרת מה המצב החוקי הקיים. כל אחד בחדר יודע את המצב. החוק פקע ביולי 2023".

מ"מ הנשיא פוגלמן: "אנחנו לא מצליחים לקבל תשובה. האם אפשר לגייס מחר 10,000?".

עו"ד טאובמן: "הפוקד יכול להחליט".

מ"מ הנשיא פוגלמן: "אדוני מתחבר לא רק לעמדת היועצת המשפטית אלא גם לעותרים (כלומר - עמדה זו תומכת בעותרים, נ"ש).

השופט סולברג הביע את עמדתו כי הוא התאכזב מהמספר הנמוך שהצבא יכול לגייס השנה: "התאכזבתי לגלות את המספר 3,000. היו כבר 2,000-3,000. זה דבר קטן. הלוואי שהיה פי שלושה ופי ארבעה גיוס. צריכה להיות תמיכה נלהבת של הממשלה בהיקף של 3,000".

כאשר עו"ד טאובמן התייחס לכך שיש להמתין לחקיקה שראש הממשלה מקדם, השופט גרוסקופף העיר: "שש שנים אנחנו מחכים". בשלב זה, ח"כ טלי גוטליב התפרצה: "שש שנים לא הצליחו ואז בזמן מלחמה רוצים לשנות".

 ח''כ טלי גוטליב בדיון בג''ץ על חוק הגיוס, הבוקר (א') / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

השופטת כנפי־שטייניץ: "למה צריך להמתין עכשיו?".

עו"ד טאובמן: "אנחנו ברגע היסטורי. יש היתכנות של הציבור החרדי, להמשיך ולשאת בנטל. ויחוקק חוק שיצמצם את אי־השוויון.

מ"מ הנשיא פוגלמן: "זה הטיעון האמיתי, למרות כל הטיעון ששמענו קודם. הטיעון חוזר לעניין של לחכות לחקיקה וקשה לברוח ממנו".

עו"ד טאובמן: "אני אומר במפורש - לא".

10:00 | השופט סולברג: "גיוס 3,000 חרדים השנה זה צעד בסיסי ומינימלי"

עו"ד טאובמן אמר בדיון כי "רשויות צה"ל רשאיות להפעיל את סמכויותיהן ולא ניתן לחייב גיוס מיידי כפי שדורשים העותרים. עמדת הממשלה תואמת את עמדת רשויות הצבא ומשרד הביטחון". בשלב זה, כמעט כל השופטים ביקשו לדעת האם הממשלה מסכימה לגיוס 3,000 בני ישיבות, ההיקף שרשויות הביטחון הודיעו כי הוא ערוך לגייס.

השופטת ברק־ארז: "הממשלה מסכימה לגיוס של 3,000?".

עו"ד טאובמן: "לא".

מ"מ הנשיא פוגלמן: "אם מקבלים שיש שיקול־דעת לפוקד. שיקול־הדעת הוא מנהלי. שיקול־הדעת צריך להיות בהתחשב לעיקרון השוויון".

עו"ד טאובמן: "כל השיקולים יישקלו על־ידי הפוקד. על הפוקד להפעיל את שיקול־דעתו לגבי ההיערכות למה שיגרום הגיוס. הפוקד יבצע את עבודתו, הממשלה לא מתערבת".

מ"מ הנשיא פוגלמן: "העמדה מדברת על גיוס מותאם לפי יכולות הצבא. 3,000 בשנת 2024".

השופט סולברג: "בנייר עמדה של הכנסת אמרו שכבר היו 3,000 מגויסים בעבר. האם עכשיו במצב של המלחמה - אי־אפשר לעמוד באותם 3000? על זה אנחנו מתווכחים?".

השופטת ברק־ארז: "כיצד אדוני אומר שהממשלה לא מתערבת?".

השופטת וילנר: "מה מונע היום גיוס 3,000?".

עו"ד טאובמן: "הממשלה לא מתערבת בשיקול־דעתו של הפוקד".

השופטת וילנר: "אז אין התנגדות של הממשלה לגיוס 3,000?".

השופטת כנפי־שטייניץ: "העמדה שלך [טאובמן] לא ברורה".

השופט סולברג: "גיוס 3,000 חרדים השנה זה צעד בסיסי ומינימלי".

9:30 | החל הדיון על חוק הגיוס בבג"ץ

תשעה שופטי בית המשפט העליון החלו לדון בעתירות שהוגשו בנושא גיוס תלמידי ישיבות ומימון המוסדות התורניים: ממלא־מקום הנשיא עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק־ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, אלכס שטיין, עופר גרוסקופף וגילה כנפי־שטייניץ

הדיון נפתח עם הטיעון של עו"ד דורון טאובמן, המייצג באופן פרטי את הממשלה: "אנחנו לחלוטין מתנגדים להפיכה של הצו על תנאי לצו מוחלט. איננו מדברים בשמו של משרד הביטחון או הצבא. אופן מימוש הגיוס מורכב ועליו לעשות בשום שכל. הממשלה החליטה להמשיך בתהליך חקיקה שהחלה בכנסת הקודמת, עם התאמות שנדרשות לאחר ה־7 באוקטובר. זאת, מתוך כוונה להביא להשלמת החקיקה עד לסוף יולי שנה זו".

 נציג הממשלה בדיון על חוק הגיוס, עו''ד דורון טאובמן / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

"מדובר בנושא חריג ויוצא דופן", המשיך עו"ד טאובמן, "ייחודיותו מביאה לידי כך שגם סעדים שניתנים על־ידי בית משפט זה לא מביא לקידום השוויון בנטל. בחסות בית המשפט הנכבד, נערך תהליך חברתי: השלמת הסדר חקיקתי מוסכם שיגדיל את היקפי הגיוס, לצד לימוד התורה והיערכות של משרד הביטחון. הממשלה מכירה בחשיבות של גיוס לצבא. הממשלה רואה חשיבות ראשונה במעלה בהגדלת יעדי הגיוס של בני הישיבות ושילובם בצבא. לצד זאת, המדינה רואה חשיבות בלימוד התורה".

השופטת דפנה ברק־ארז קטעה את עו"ד טאובמן ושאלה: "אדוני פורס קשת רחבה סוציולוגית־היסטורית, אבל בסופו של דבר, העתירות מתמקדות בעניינים ארציים פרגמטיים. אין בפנינו חוק, יש רק מצב משפטי נטול חוק. בית המשפט לא נדרש להכריע על ההסדר הראוי לגיוס, אלא בשאלה האם המצב השורר כעת הוא חוקי".

הדיון על חוק הגיוס בבג"ץ: כל מה שצריך לדעת

איך יתנהל הדיון?

תשעת השופטים בדיון הם הוותיקים ביותר בבית המשפט, למעט השופט יוסף אלרון שלא משתתף בדיון בשל חופשת שבתון. בראש ההרכב עומד ממלא־מקום הנשיא עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק־ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, אלכס שטיין, עופר גרוסקופף וגילה כנפי־שטייניץ. בפברואר התקיים דיון ראשון בעתירות, בו הבהירו השופטים כי אין מקור חוקי להמשך פטור גורף בהיעדר חקיקה.

לאחר הדיון הוציא בג"ץ צו על תנאי, והדיון מתקיים כעת כדי להחליט אם להפוך את הצו למוחלט ולחייב את המדינה לגייס את בני הישיבות באופן מדורג.

מהן טענות העותרים?

העותרים - התנועה לאיכות השלטון, אחים לנשק ו-240 אימהות לחיילים וחיילות קרביים טוענים כי עם פקיעתו של חוק הגיוס הקודם לפני כמעט שנה שבוטל בהוראת בג"ץ כבר ב-2017, ולאחר שגם החלטת הממשלה שהאריכה אותו פקעה במרץ, אין מקור חוקי להימנע מגיוס גורף של תלמידי ישיבות.

העותרים טוענים כי המדינה והממשלה פועלות בחוסר סמכות, מפרות את עיקרון שלטון החוק ופוגעות בשוויון ובצדק החברתי. הם דורשים מבג"ץ להורות על תחילת גיוס מיידי ושוויוני של החרדים.

 עותרות בבג''ץ מארגון ''אמהות בחזית'' בבית המשפט העליון, הבוקר (א') / צילום: ניצן שפיר

במקביל ידונו עתירות של פורום איילון לזכויות חברתיות והתנועה הדמוקרטית האזרחית המתמקדות בהפסקת התקציבים למוסדות התורניים שתלמידיהן לא מתגייסות, מאותה הסיבה - שאין מקור חוקי המאפשר שלא לגייס את תלמידי הישיבות.

נזכיר כי בחודש מרץ השנה קיבל בג"ץ החלטה דרמטית ואסר בצו ביניים על המדינה לשלם תקציבים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים, מאפריל ועד להחלטה סופית בעתירות.

מהי עמדת הממשלה ומדוע היא מיוצגת על־ידי עו"ד פרטי?

הממשלה תנסה לשכנע את שופטי בג"ץ לתת לה הזדמנות להעביר חוק שיסדיר את גיוס החרדים במושב הכנסת הנוכחי המסתיים בסוף יולי. לפני כשבועיים הודיעה לשכת נתניהו על קידום מתווה שגובש בממשלה הקודמת.

הממשלה מיוצגת על־ידי עו"ד פרטי, נוכח המחלוקת העמוקה בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי.

בעמדה שהוגשה לבג"ץ באמצעות עורכי הדין הפרטיים דורון טאובמן וירון ליפשס ממשרד כספי, נטען כי "דרך המלך לפתור את התסבוכת הציבורית העצומה היא קידום מתווה גיוס מוסכם לשירות צבאי ולשירות לאומי אזרחי, והכול כדי למנוע קרע בעם".

מהו המתווה שמקדם נתניהו?

מדובר בהצעת חוק שגובשה בשנת 2021 וקידם אותה אז בני גנץ, שהיה שר הביטחון.

על־פי ההצעה, יעדי גיוס החרדים יגדלו בכל שנה בהיקפים קטנים, כאשר גיוס לשירות לאומי אזרחי ייחשב כחלק מיעדי הגיוס. יעד גיוס החרדים בשנת 2024 יעמוד על 1,973 ויעלה באופן מדורג מדי שנה, עד לשנת 2036, לגיוס מקסימלי בשנה של 6,715 בני ישיבות. זאת כאשר יש בכל מחזור גיוס כ-13 אלף מועמדים לגיוס בקרב בני הישיבות. בנוסף על כך, הוצע להוריד את גיל הפטור מ-26 ל-21 ולהעלות בתוך שנתיים בחזרה ל-23.

גנץ הבהיר בתגובה למהלך של נתניהו כי מדובר בתרגיל פוליטי, מאחר שאותו חוק לא רלוונטי למציאות שאחרי ה-7 באוקטובר, וכבר אז לא היה מספק ונועד לצורך גישור זמני עד למתווה קבוע.

איך ישפיע מתווה הגיוס שייקבע על הכלכלה?

לעמדת 130 כלכלנים ישראלים בכירים, הכבדת נטל המילואים והמשך הפטור מגיוס לאלפי צעירים חרדים, במקביל להמשך תקצוב מוסדות חינוך שאינם מלמדים לימודי ליבה, מסכנים את קיום המדינה.

"רבים מהנושאים בנטל יעדיפו להגר מישראל. האוכלוסייה שתישאר בישראל תהיה פחות משכילה ופחות יצרנית, וכך יגבר הנטל על האוכלוסייה היצרנית שנשארה - מה שיעודד הגירה נוספת מישראל. תהליך זה של "ספירלת קריסה" שבה מעגלים הולכים וגדלים מעדיפים להגר, כאשר מצבם של הנשארים הולך ונעשה גרוע, יפגע קשות באוכלוסיות שאין להן אפשרות קלה להגר, ובכלל זה המגזר החרדי".

לעמדתם, מרגע שהאוכלוסייה הנושאת בנטל תסיק שמדינת ישראל עלתה על מסלול שאינו הפיך, הקריסה הלאומית בוא תבוא.

בין החותמים על המכתב: פרופ' איתן ששינסקי, פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' אבי בן בסט, פרופ' דני בן דוד, פרופ' איתי אטר, פרופ' עומר מואב, פרופ' ליאו ליידרמן, פרופ' אמיר ברנע , פרופ' יוסי שפיגל, וכן בכירים לשעבר בשירות הציבורי: דוד ברודט, פרופ' אודי ניסן, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, רוני חזקיהו.

גם פורום העסקים, הכולל למעלה מ-200 מראשי המשק, יו"רים ומנכ"לים של חברות המעסיקות את מרבית העובדים מהמגזר הפרטי, הזהירו כי המשך מתן פטור גורף יפגע בכלכלה הישראלית. "הפליה ואי־נשיאה שוויונית בנטל מפוררת את הלכידות החברתית, שהינה תנאי הכרחי ליכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם האתגרים חסרי התקדים שניצבים בפניה", הם מסרו.

מה עמדת היועצת המשפטית לממשלה?

לעמדתה של היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, עם פקיעת החלטת הממשלה בסוף מרץ 2024 לא קיים מקור סמכות המאפשר המשך הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. לכן, כלל גורמי המדינה המוסמכים מחויבים לפעול להליכי הגיוס של תלמידי הישיבות.

באשר לחוק שמבקשת הממשלה לקדם - לעמדתה, החוק לא עומד באמות מידה חוקתיות מאחר שהוא מנותק מהצרכים העדכניים של הצבא נוכח המלחמה הרב־זירתית. בנוסף צוין כי שר הביטחון יואב גלנט לא הביע את עמדתו, וכי לעמדת היועץ המשפטי של משרד החוק לא עומד במטרותיו, שהן הגדלת היקפי הגיוס והשתלבות החרדים בשוק העבודה.

בהרב־מיארה הודיעה לבג"ץ בשבוע שעבר כי מערכת הביטחון שוקדת על הכנת תוכנית לגיוס מדורג של בני הציבור החרדי כך שבשנת הגיוס הקרובה של 2024, הרשויות יוכלו לגייס כ-3,000 מבני הציבור החרדי.

בנוסף, צוין כי במאי התגייסו 250 לוחמים חרדים ועוד כ-462 תומכי לחימה חרדים, וכי היקפי הגיוס גבוהים בהשוואה לשלוש השנים האחרונות.