מנכ"לית ענקית התרופות הבריטית GSK כמעט הודחה, ואז הגיע מוצר רב מכר

משקיעים קראו להדחתה של אמה וולמסלי, האישה הראשונה שמובילה ענקית פארמה, אחרי שהובילה את המניה לשפל ולא הצליחה להביא לשוק חיסון לקורונה; מאז היא עשתה שינויים בהנהלה, עקפה את פייזר עם מוצר למחלת נשימה והצליחה לשמור על כיסאה; האם תחרות חדשה ממודרנה ותביעה משפטית יפילו שוב את החברה?

● חברת הביומד הישראלית שחתמה על הסכם עתק עם ענקית התרופות מרק 
● מה צופים האנליסטים לוול סטריט בחודשים הקרובים? 

ב-2021, החליט בית ההשקעות האקטיביסטי האמריקאי Elliot Investment Management שנמאס לו מאמה וולמסלי, מנכ"לית ענקית התרופות הבריטית GSK , שמונתה לתפקיד ב-2017. באותה תקופה, בעיצומה של מגפת הקורונה וכשההתלהבות מעולם הבריאות הייתה בשיאה, מניית GSK הייתה בשפל. למרות מאמצי החברה והעובדה שתחום החיסונים נחשב אחד החוזקות שלה, היא לא הצליחה להביא לשוק פתרונות לקורונה וגם לא לפרוץ דרך בתחומים לוהטים אחרים. באליוט טענו שהחברה איבדה את דרכה.

לא כל כך קל לאחוז בתפקיד מנכ"ל כשגוף כמו אליוט רומז לך שזמנך עבר, אבל וולמסלי עדיין בתפקידה ו-GSK במגמת עלייה. מהשפל של 2021, מניית החברה הוסיפה כ-40% - לא טריוויאלי לחברה עם שווי שוק של כ-93 מיליארד דולר.

כיצד הצליחה וולמסלי להפוך את המגמה ואפילו לקנות את לבם של מנהלי אליוט? יחסים בין-אישיים טובים, שינוי מבנה החברה והרבה מזל עם מוצר אחד מנצח. אבל האם הקסם יימשך?

מינוי של אאוטסיידרית

וולמסלי, הנושאת את התואר Dame, נולדה בבריטניה לאדמירל בצבא הבריטי. כפי שהעידה בעבר, היא רואה בו מנטור עיקרי ומנוע מרכזי, משום הרצון שיהיה גאה בה. היא למדה בפנימיות פרטיות בתיכון ויש לה תואר ראשון בשפות קלאסיות ומודרניות מאוניברסיטת אוקספורד. במשך 17 שנה היא התקדמה בתפקידי ניהול בינלאומיים בלוריאל. ב-2010 היא ניהלה את פעילות מוצרי הצריכה של החברה בסין, והיה נראה שצפוי לה עתיד מזהיר בענקית הקוסמטיקה.

אלא שאז, היא קיבלה טלפון מאנדרו וויטי, אז מנכ"ל GSK, שגייס אותה לתפקיד מנהלת חטיבת מוצרי הצריכה בחברה. וולמסלי סיפרה בעבר שההחלטה לעזוב את לוריאל הייתה קשה, משום שהמשפחה כבר התרגלה לחיים בסין, והיא חששה גם לפגוע במנהלים שטיפחו אותה. אבל ההימור השתלם. היא קיבלה על עצמה את מחלקת מוצרי הצריכה המנומנמת ופתאום, אמרו גורמים ב-GSK, "שומעים עליה כל הזמן". ואלה לא היו רק דיבורים. ההכנסות עלו ב-38%.

כעבור שבע שנים, נבחרה וולמסלי להחליף את וויטי, שבעצמו נקלע למאבק עם משקיעים אקטיביסטים ופרש. היא קיבלה חברה עם הרבה מוצרים ומחלקות, אך דלה במוצרי-להיט או חלומות על מוצרים כאלה. המניה הייתה בביצועי חסר מול חברת אסטרהזנקה, גם היא ענקית תרופות בריטית.

המינוי של וולמסלי, האישה הראשונה שמובילה חברת פארמה ענקית, הוביל להרמות גבה בתעשייה, מאחר שהיא לא הייתה מדענית, לא רופאה וגם לא צמחה בתחום התרופות. היא הייתה אאוטסיידרית ובמקביל יותר מדי אינסיידרית. היו מי שראו בה ממשיכת דרך קרובה מדי של דרכי החשיבה והפעולה של וויטי. מניית החברה ירדה עם ההודעה על המינוי.

הטענות העיקריות נגד GSK באותה תקופה היו שהמשאבים שלה מחולקים על פני מספר גדול מדי של מוצרים במקום להתמקד בכמה רבי מכר. נטען גם שקבלת ההחלטות איטית והמוצרים אינם מתקדמים בניסויים מהר מספיק. וולמסלי יצאה ל"סיבוב הקשבה" של כמה חודשים כדי להבין מה הבעיות והאתגרים ונתנה לכל גורם שרצה בכך לבקר אותה ואת החברה. "אומרים לי שהחברה שבורה, בואו נראה אם אפשר לתקן אותה", אמרה בסיום תקופת ההקשבה, והחלה במסע להחליף 40% מההנהלה הבכירה במנהלים שנחשבו דינאמיים יותר.

במקביל, היא ביטלה 30 תוכניות פיתוח, מכרה את יחידת המחלות הנדירות ונערכה למכירה של חטיבות נוספות. היא השאירה את חטיבת ה-HIV והמחלות הזיהומיות (כולל חיסונים) כתחום ליבה, ורכשה את חלקה של נוברטיס במיזם מוצרי הצריכה המשותף. מניית החברה החלה לעלות.

אבל אז הגיעה הקורונה, ו-GSK, שהגדירה את חטיבת החיסונים שלה כיהלום שבכתר, לא הצליחה להביא לשוק חיסון למחלה, בעוד שהמתחרה המובהקת אסטרהזנקה עשתה זאת במהירות. החברה גם לא הצליחה להלהיב את השוק לגבי צנרת המוצרים שלה.

הלהיט שהסתתר בצנרת

לבסוף התברר שהלהיט כן הסתתר באותה חטיבת חיסונים שאכזבה. אחרי מגפת הקורונה, שוב ניתנה תשומת לב למחלת נשימה אחרת, RSV. מחלת חורף נפוצה שרובנו חווים אותה כצינון, אבל עלולה להיות קטלנית לתינוקות קטנים או אנשים חולים, מבוגרים או ילדים עם מומים בלב או בעיות נשימה קודמות. עם ההצלחה של חברת פייזר בפיתוח החיסון לקורונה, היא הודיעה שתתמחה גם ב-RSV. וולמסלי ראתה כי טוב והחליטה שגם GSK תאמץ את האינדיקציה הזו, שאותה ניסתה לתקוף בעבר אך נטשה אותה, כמו חברות רבות אחרות, בגלל קושי טכני לפתח את החיסון.

פייזר הוציאה מוצר דומה לשוק, אבל הפעם המוצר של GSK התגלה כהרבה יותר יעיל. היום הוא מנצח את פייזר גם בארה"ב, שוק הבית של פייזר. היא הצליחה לחתום על הסכם בלעדיות עם רשת CVS, באופן שקיבע את מעמדה. המוצר מכר כ-1.3 מיליארד דולר בשנה הראשונה שלו בשוק, במה שנחשב ביצועי שיא, גם אם לא מביאים בחשבון את התחרות.

ההצלחה חיממה את היחסים עם אליוט. בית ההשקעות הפסיק לקרוא לה "להגיש מחדש את מועמדותה לתפקיד", והיא מקיימת עם מנהליו פגישות על עתיד החברה. בראיון למגזין "פורצ'ן" נשאלה אם נעלבה מהתגובה של בנק ההשקעות, וענתה: "אי אפשר לעשות את העבודה הזאת אם אין לך עור עבה".

בינתיים מכרה GSK את חטיבת מוצרי הצריכה, ויש לה כסף לביצוע עסקאות רכישה, כולל רכישת Tesaro שנועדה לחזק את מעמדה של GSK בתחום הסרטן.

עננים חדשים מעל GSK

ומה קורה עכשיו? בסוף השבוע האחרון התגברה התחרות מול מוצר הדגל, כאשר מודרנה קיבלה גם היא אישור לחיסון ל-RSV. על פי הניסויים, החיסון שלה דומה ביעילותו לזה של GSK, אך לזו יש את הבכורה מבחינת הראשוניות בשוק והסכמי ההפצה שכבר נחתמו. שתי החברות יתכתשו בתקופה הקרובה כנראה גם על נתונים נוספים, כמו מגוון סוגי המחלה שעבורם החיסונים יעילים או של מי החיסון היעיל יותר לתקופה ארוכה יותר.

ענן נוסף מרחף מעל GSK: תביעה משפטית הנוגעת לתרופה Zantac, לטיפול במחלות מערכת העיכול. החברה הואשמה בכך שהמוצר עלול לגרום סרטן, ונראה שהיא מתכוונת להילחם על עמדתה שהתרופה בטוחה לשימוש. זהו מצב של אי-ודאות שלא כל המשקיעים אוהבים. בסוף השבוע קבע בית המשפט בדלוור שהתביעה תוכל להביא מומחים מדעיים להעיד בפני חבר המושבעים, החלטה שנחשבת לרעת GSK.

אבל שאלת השאלות היא אם ומהיכן יגיעו מוצרי להיט נוספים. לאחרונה רכשה GSK חברה שפיתחה מוצר לאסתמה, והיא מחכה גם לאישור של מוצרים בתחומי האיידס והסרטן. השוק מחכה לראות אם אחד מהם יתברר כמוצר של מיליארדי דולרים. זה הדבר העיקרי שיקבע אם העלייה של החברה היא זמנית או קבועה.