האחים שקונים ואלה שמוכרים: המניה קרסה ואלקטרה פאוור נאלצת לממש נכסים

האחים דניאל ומיכאל זלקינד מצרים כיום בוודאי על גל עסקאות שהובילו במהלך שנות הריבית האפסית, אז רכשו באמצעות קבוצת אלקו שבשליטתם (66%) עוד ועוד חברות בתחומי פעילות מגוונים. תוצאותיו העגומות של אותו מסע רכישות התבטאו בירידה של יותר מ-60% במניית אלקו  מאז השיא בו נסחרה בפברואר 2022. נכון להיום עומד שווי השוק של אלקו (השולטת בחברות אלקטרה , אלקטרה צריכה , אלקטרה נדלן  ואלקטרה פאוור ) על 2.8 מיליארד שקל.

● מנורה מבטחים משקיעה כ-70 מיליון דולר בקרן הגידור של ביל אקמן 
● הנתונים נחשפים: האח הקטן והתנודתי של S&P 500 סוחף את שוק הקרנות 

חלק ניכר מהשמדת הערך במניה חייבים הזלקינידים להשקעות המתוקשרות שביצעו בתחום קמעונאות המזון - ההשתלטות על רשת יינות ביתן (כיום קרפור) וזיכיון חנויות הנוחות של סבן אילבן, שנמכר לאחרונה לאחר ש"שרף" כ-70 מיליון שקל. חלק מרכזי אחר מיוחס להשקעה בחברת ההחזקות הממונפת דיסקונט השקעות (דסק"ש), שאיבדה מאז יותר ממחצית משוויה. השקעות אלו הסבו הפסדים של מאות מיליוני שקלים בדוחות הקבוצה.

הפסד "על הנייר" של חצי מיליארד שקל

קצת מתחת לרדאר מתנהלת השקעה נוספת שביצעה הקבוצה בימי הרכישות העליזים - בחברת שיווק הגז הביתי אלקטרה פאוור (לשעבר סופרגז). חברה זו נרכשה על ידי אלקו בשנת 2019 תמורת כ-817 מיליון שקל, מידי קבוצת הנדל"ן המניב המניב עזריאלי. זמן קצר לאחר הרכישה ביצעה אלקו הצפת ערך נאה, כשהנפיקה את אלקטרה פאוור בבורסה בת"א לפי שווי של 962 מיליון שקל לפני הכסף.

אלא שמאז אותה הנפקה צללה מניית אלקטרה פאוור בשיעור של יותר מ-70%, על רקע הרעה בתוצאותיה העסקיות. אותה נפילה מעמידה את שוויה הנוכחי של החברה על 362 מיליון שקל - ואת חלקה של אלקו במניותיה על 221 מיליון שקל, קרי הפסד על הנייר של יותר מחצי מיליארד שקל ביחס לסכום הרכישה (גם לאחר שלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחילקה אלקטרה פאוור מאז רכישתה). הנפילה במניה הובילה ליציאתה ממדדי ת"א 90 ו-125, שנה בלבד לאחר שנכנסה אליהם במסלול המהיר.

בזמנו, תלו באלקו תקוות רבות באלקטרה פאוור וציינו עם השלמת הרכישה כי "בכוונתנו לפעול כדי להרחיב זרוע פעילות זו ולהפכה לאחד ממנועי הצמיחה של הקבוצה בשנים הקרובות". אבל חמש שנים לאחר מכן המנוע עדיין מקרטע. כך, בדוחות לשנת 2023 הציגה אלקטרה פאוור הכנסות של 707 מיליון שקל, ירידה של 9% לעומת שנת 2022.

החברה, שעוסקת ברכישה, אחסון ושיווק גפ"מ (גז בישול), מכירת גז טבעי ואספקת חשמל מסבירה כי הסיבה לכך לא הייתה המלחמה, שלה "אין השפעה מהותית על פעילות החברה", אלא לכך שהחורף האחרון היה פחות קר, מה שהוביל לירידה בביקושים.

במקביל, אלקטרה פאוור ביצעה גל פיטורים ומיתוג מחדש לקראת כניסתה העתידית לשוק אספקת החשמל, מה שהוביל לפגיעה קשה גם ברווח התפעולי השנתי. זה צלל ב-88% לסכום של 7 מיליון שקל והוביל להפסד של 27 מיליון שקל מפעילות נמשכת. בשורה התחתונה נרשם אשתקד הפסד של 72 מיליון שקל, עיקרו בגין הפסקת פעילות בתחום המתקנים הסולאריים, שנמכרה לחברת טראלייט. זאת לעומת רווח של 14.5 מיליון שקל ב-2022.

שחיקה בהכנסות וגירעון בהון החוזר

דוחות החברה לרבעון הראשון, שפורסמו לאחרונה, מלמדים על שחיקה מתונה בהכנסות ב-2% לסך של 209 מיליון שקל. הסיבה לקיטון היא בעיקר ירידה בכמות גז הבישול שמכרה החברה במהלך חודשי החורף האחרון, ביחס למקבילו אשתקד. כמו כן, נרשמה ירידה בהיקף העסקאות המזדמנות בגז טבעי שביצעה החברה, שהתקזזה מול גידול במגזר הספקת החשמל.

עם זאת, החברה הצליחה להקטין את הוצאות המימון נטו בכ-44%, ל-2.7 מיליון שקל ברבעון הראשון, ובנוסף לכך רשמה רווח מחברות בהן היא מושקעת למול הפסד בתקופה המקבילה. כך שבשורה התחתונה זינק הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ב-260% והסתכם ב-10 מיליון שקל.

בסוף הרבעון הראשון הציגה החברה גירעון בהון החוזר בסך 42 מיליון שקל, הכולל את סך הנכסים השוטפים בניכוי התחייבויות שוטפות.

באלקטרה פאוור חיפשו דרכים להפחית את החוב ובתחילת השבוע הנוכחי דיווחה החברה על מזכר הבנות למכירת פעילות של ייצור חשמל ואנרגיה תמורת 170 מיליון שקל לידי קבוצת משקיעים בראשות משפחת ויל (אסנס פרטנרס). בעסקה תמכור אלקטרה פאוור את פעילותה בתחום התפעול, ההקמה, הייזום והפיתוח של מתקני ייצור חשמל ואנרגיה תרמית המופעלים בגז טבעי ("תחנות קוגנרציה"), ומכירת האנרגיה המופקת מהם.

ההסכם כולל תשלום סכומים נוספים על ידי הרוכשת, שלהערכת אלקטרה פאוור עשויים להסתכם בכ-50 מיליון שקל, עבור תחנות קוגנרציה בתחילת ייזום ובייזום מתקדם, לפי אבני דרך שונות, כפי שנקבע במזכר ההבנות. לדברי אלקטרה פאוור, המכירה היא חלק מ"התוכנית האסטרטגית החדשה של החברה למיקוד פעילותה באספקת פתרונות אנרגיה ללקוחותיה בתחומי הגז הביתי, החשמל והגז הטבעי". בחברה גם מציינים כי המכירה "צפויה לתרום להסדרת מבנה ההון וצמצום החוב שלה".

בצד הרוכש נמצאת כאמור אסנס פרטנרס שבה מחזיקה משפחת ויל, הנמצאת בתנופת עסקאות רכישה. כמו במקרה של הזלקינדים, גם את עסקיה של משפחה זו מובילים שני אחים - שי וגיל ויל.

השלימו לאחרונה את רכישת דואר ישראל

לאחרונה השלימה משפחת ויל את רכישת דואר ישראל (באמצעות קבוצת משקיעים בה היא מחזיקה 52%) מידי המדינה תמורת 461 מיליון שקל. זאת זמן קצר לאחר שרכשה את אפליקציית הזמנת המוניות גט (Gett) תמורת 175 מיליון דולר - באמצעות חברת תשלומי החניה פנגו שבשליטתה.

אסנס פרטנרס, הרוכשת בעסקה עם אלקטרה פאוור, היא שותפות של האחים ויל עם משפחות ליימן ויסלזון. בשנת 2021 רכשה אותה שותפות את חברת הבנייה והתשתיות מנרב תמורת 760 מיליון שקל, מידי בעל השליטה דאז אברהם קוניצקי המנוח ומידי הציבור.

זרוע הפעילות המרכזית של משפחת ויל, באמצעותה בוצעה ההשקעה בדואר (יחד עם הפניקס וליימן שליסל), היא חברת מילגם שאותה רכשה המשפחה בשנת 2012. החברה מעניקה שירותי גבייה לכ-200 רשויות מקומיות ותאגידי מים. לפי נתוני החברה, היא גובה מדי שנה כ-6 מיליארד שקל, מעסיקה 1,900 עובדים ומשרתת 1.5 מיליון בתי אב.