הדוח השנתי של רשות החדשנות, שמתפרסם היום (ג'), תחת השם "תמונת מצב: הייטק בישראל 2024", מצביע על מספר נתונים מדאיגים, ביניהם ירידה בהיקף ההשקעות הזרות והמקומיות, ירידה בהיקף ההשקעה הממשלתית בתעשייה המקומית, כמו גם צמצום גיוסים בצל המלחמה ועיכובים בתהליכי פיתוח של חברות; כל אלו, מלווים בחשש כבד מכמעט מחצית מחברות הסטארט־אפ הצעירות בתעשייה המקומית, החוששות מסבבי גיוס נמוכים.
● השבוע בביומד | טיפול חדש ללוקמיה צפוי להפוך את המחלה הקטלנית למחלה כרונית?
● ניתוח גלובס | האקזיט של קרן ארקין בחברת ביומד אמריקאית והמגמה שמטרידה את השוק המקומי
לצד זאת, עולות גם מספר נקודות חוזק, ביניהן גידול בהיקף התעסוקה בתחום, כמו גם התרומה של הטק לתוצר הישראלי - תרומה שממשיכה לגדול לאורך השנים.
"מספר הסבבים הרבעוני ב-2023 ובתחילת 2024 - הנמוך ביותר מאז 2017"
"הדוח נותן תמונת מצב לגבי איפה שאנחנו נמצאים היום בהייטק הישראלי וההשפעה של זה על הכלכלה הישראלית; זאת, בין היתר, בהשווואה למרכזי חדשנות אחרים בעולם" אומר לגלובס דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. "הדוח מאוד מורכב מבחינת מה שהוא מביא. יש בו חלקים טובים וחלקים פחות טובים". הוא מסביר כי אחד הנתונים המעניינים שעולים מן הדוח, קשור לעובדה שהוא חושף מגמת ירידה בהיקף ההשקעה הממשלתית בתעשייה. לדבריו, אם בעבר 0.9% מתקציב המדינה הושקע בהייטק, "אז בשנת 2023, הוא מהווה רק 0.1% מתקציב המדינה. אנחנו רואים מגמת ירידה לאורך השנים ויש סוג של אנומליה, כי למרות שההייטק כל כך מרכזי לכלכלה, הממשלה דווקא הורידה את ההשקעות שלה באופן יחסי בתחום".
בין היתר, נכתב בדוח כי "על אף מרכזיות ההייטק בכלכלה הישראלית, ההשקעה הממשלתית בהייטק בישראל נמוכה מזו של מדינות המדורגות מעל ישראל במדדי חדשנות כמו ארה"ב, בריטניה וקוריאה". כמו כן, נכתב כי "הענף עלול להתקשות לצלוח תקופות משבר, מכיוון שהוא נסמך ברובו המוחלט על השקעות זרות וללא רשת ביטחון מקומית משמעותית".
מהדוח עולה כי חברות טכנולוגיה ישראליות גייסו כ-8 מיליארד דולר ב-512 סבבי גיוס הון במהלך שנת 2023, ירידה של כ-55% בהשוואה לסך גיוסי ההון בשנה הקודמת. עיקר הירידה הייתה בסבבי גיוס הון מתקדמים של מעל 50 מיליון דולר שמספרם ירד, אך גודל הסבב הממוצע נשאר דומה ביחס לשנים האחרונות. במבט רבעוני, מצא הדוח כי מספר סבבי הגיוס ברבעון המשיך לרדת במהלך השנה החולפת ולתוך הרבעון הראשון של 2024; זאת, כאשר מספר הסבבים הרבעוני ב-2023 ובתחילת 2024 הוא הנמוך ביותר מאז 2017.
נתון מדאיג נוסף נוגע לכך שגיוסי ההון לקרנות הון סיכון בישראל ירדו במהלך שנת 2023 ב-70%, זאת בהשוואה לממוצע הגיוסים בשנים 2018-2022. במבט גלובאלי, הירידה המקומית חדה יותר מאשר מדינות אחרות, כאשר בהאבים אחרים בעולם נרשמה ירידה של כ-30%-40%.
במקביל, נמדד גם חשש הולך וגובר בקרב חברות רבות, זאת בצל המלחמה. "מסקרים שעשינו עם חברות הייטק ומשקיעי הייטק, רואים שיש הרבה חשש לקראת העתיד בגלל כל המצב של המלחמה ואי־הוודאות", אומר בין. הוא מסביר כי דרך שני סקרים שנעשו, אחד קרוב יותר לתחילת המלחמה והשני בעיצומה, רואים גם את השינוי בציפיות לגבי גיוס אנשים חדישם לחברות, בארץ ובחו"ל. ניכרת ירידה בכמות האנשים שמתכננים לגייס בחודשים הקרובים בצל המלחמה", הוסיף בין.
עוד מצא הדוח, זאת לפי נתונים שנאספו בקרב 30 קרנות הון סיכון ישראליות ובשיתוף האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), כי "כמעט 40% מקרנות ההון סיכון עדות למגמה בה לפחות אחת מחברות הפורטפוליו שלהן, העבירה קניין רוחני לחו"ל עקב חוסר היציבות המקומית". בנוסף, כך לפי הדוח, כמעט רבע מקרנות ההון סיכון מעריכות שמעל 30% מחברות הפורטפוליו שלהם, כבר העבירו בשנה האחרונה או יעבירו פעילות משמעותית לחו"ל בשנה הקרובה, שלא כתוצאה מגידול אורגני.
כנשאלו לגבי הפעילות בישראל, קרנות ההון הסיכון העריכו כי בשנה הקרובה יצמצמו קרנות זרות את השקעותיהן בסטארט־אפים בישראל, זאת יותר מאשר קרנות ישראליות. בדוח נכתב כי "הקרנות מעריכות שאי־היציבות המקומית משפיעה לרעה על האופן בו נתפסים סטארט־אפים ישראלים, והיא כבר גרמה להוצאת פעילות וקניין רוחני מישראל". על־פי הקרנות שנשאלו במסגרת הסקר, מגמות אלה עלולות להחמיר בשנה הקרובה.
"ההייטק הישראלי צמח בשנת 2023, אבל פחות מהר משנים קודמות"
מבחינת נקודות החוזק שעלו בדוח, ישנם מספר נתונים המעידים על המצב הנוכחי: ביניהם, גידול בהיקף המועסקים בתחום, 396,000 בשנה שעברה, גידול של 2.6% בהשוואה לשנת 2022. כמו כן, נרשם גידול בחלקה של התעשייה בתוצר הלאומי, זאת כאשר ההייטק הישראלי היווה 19.7% מהתוצר הלאומי, כ-340 מיליארד שקל. נרשמה עלייה גם בחשיבות הטק בייצוא המקומי, זאת כאשר 53% מהייצוא הישראלי בשנת 2023 הגיע מההייטק, סכום של 73.5 מיליארד דולר.
בין מסביר כי "ההייטק הישראלי אמנם צמח בשנת 2023, אבל פחות מהר משנים קודמות". הוא מוסיף כי "נדרשת השקעה ממשלתית משמעותית תוספתית באקוסיסטם גם בשנים הבאות, על־מנת להבטיח את המשך הצמיחה של המנוע של הכלכלה הישראלית". בין מסביר כי "הפגיעה בישראל בעקבות המלחמה, שכבר באה לידי ביטוי בהורדת דירוג האשראי, עלולה להביא לירידה בהשקעות ובהזרמת ההון לישראל. בענף שתלוי בהון הזר להמשך הצמיחה שלו זהו איום משמעותי - ומחובתנו להבטיח שתרחיש של מחסור במימון לא יתממש".
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, אומר כי "ההייטק הישראלי הינו המגזר התעשייתי המוביל בישראל. על אף האתגרים העולמיים והמקומיים, המשיכה צמיחתו ב-2023 באופן אבסולוטי ובאופן יחסי, כך שהוא מהווה כ-50% מהייצוא. צמיחה זו מדגישה עוד יותר את היותה של כלכלת ישראל מוטת טכנולוגיה. מאידך, רצף האתגרים והיעדר גיוון הון אנושי וגיאוגרפי מביאים אותנו לנקודה רגישה, בה נדרשת מעורבות ממשלתית משמעותית לשימור המובילות".
עוד לדבריו, "בשונה מהאבים טכנולוגיים מרכזיים בעולם, בישראל התקציב הממשלתי למו"פ נמוך באופן יחסי. עיקר ההשקעה בהייטק מגיעה ממקורות לא ממשלתיים, ובחלק לא מבוטל ההשקעות מגיעות ממקורות זרים. לכן, יש לחזק את איתנותו של מגזר ההייטק באמצעות תוספות תקציביות ממקורות מגוונים, גם ממשלתיים, לטיפול בכשלי שוק ולצמצום רגישותו של מנוע צמיחה מרכזי זה להשקעות הון חיצוניות. עלינו להמשיך במיקוד מאמצים ולגייס משאבים נוספים, לחיזוק התפתחות חברות בשלבי צמיחה מאוחרים, מו"פ אתגרי בחברות בשלות וליצירת שיתופי בין־לאומיים גם בתחומי ייצור הטק". סטופל סיכם כי "הנעת תעשיית ההייטק של ישראל קדימה, כמגדלור של הצלחה, הינה המפתח להמשך המובילות הכלכלית וחיזוק האימפקט הישראלי בעולם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.