להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
חוק הגיוס שראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם זוכה לביקורת לא רק מהאופוזיציה והמחנה הממלכתי, אלא גם מתוך הקואליציה המקורית. "החוק הזה הוא לא מושלם ולכן כשהוא מגיע לכנסת צריך לתקן אותו", אמר ח"כ דני דנון בקשת 12. לדבריו, אפשר לשאוף רחוק יותר: "אני הייתי סגן שר הביטחון לפני עשור ואז הגענו למספרים שהם כפולים מהמכסות שמופיעות בחוק שמונח על שולחן הכנסת". האם אכן בעבר המדינה הצליחה לגייס לצבא מספר כפול של חרדים ממה שהיא שואפת לעשות כעת? בדקנו.
● המשרוקית | האם לפני עשור הוצעו לחרדים יעדי גיוס גבוהים יותר מעכשיו?
● שופטי בג"ץ מאותתים: נחייב את המדינה לגייס חרדים לצה"ל
● המשרוקית | האם קצבת יוצאי צבא הביאה בעבר חרדים להתגייס?
דנון היה סגן שר הביטחון מכינון הממשלה ה־33 ב־19 במרץ 2013 ועד ל־16 ביולי 2014, אז פוטר בגלל ביקורת פומבית שהשמיע על מדיניות הממשלה בצוק איתן. לכן, בדקנו את הגיוס בשנים 2013 ו־2014. כמו כן, מאחר שדנון דיבר על תקופתו במשרד הביטחון, בעוד מינהלת השירות הלאומי־אזרחי חסתה תחת משרדים אחרים (תחילה תחת משרד הכלכלה ואז תחת המשרד לאזרחים ותיקים), התייחסנו רק לחרדים שגויסו לצבא, ולא לאלו שהלכו לשירות לאומי.
הצעת החוק אותה מקדמת הממשלה כעת התחילה כהצעה ממשלתית מטעם משרד הביטחון בממשלה הקודמת, תחת השר בני גנץ. ההצעה עברה בקריאה ראשונה בינואר 2022, וכעת הממשלה הנוכחית מבקשת להחיל עליה דיני רציפות. בתוספת השנייה להצעה ישנם יעדים מספריים לגיוס חרדים מ־2021 עד 2036, שגדלים משנה לשנה, ולאחר מכן גידול לפי נוסחה. כדי לתת לדנון ליהנות מחמת הספק, בחנו את היעדים הנמוכים ביותר, ל־2021 ו־2022.
אז אחרי שהנחנו את היסודות המתודולוגיים, איך עומדת האמירה של דנון במבחן המציאות? כפי שהראינו בבדיקה קודמת, ב־2013 התגייסו לצה"ל 1,972 חרדים, לעומת 1,566 חרדים שהצעת החוק המדוברת מעמידה לגיוס ב־2021 - כלומר פי 1.3. לא בדיוק כפול.
הסיפור של 2014 מורכב יותר בגלל שב־2013 עבר התיקון לחוק שירות ביטחון אותו הוביל שר האוצר דאז יאיר לפיד. הדבר הביא לשני דברים: ראשית, העביר את בסיס הספירה משנה קלנדרית לשנת גיוס (ה־1 ביולי עד ה־30 ביוני). שנית, הרחבת מושג החרדים, כך שיותר אנשים נפלו תחת קטגוריה זו. בעוד המתגייסים של 2013 נספרו לפי השיטה שלפני העברת החוק, לגבי 2014 יש כבר נתונים בשיטה החדשה. פירוש הדבר הוא שלמעשה הספירה ל־2014 התחילה רק כשבועיים לפני פיטוריו של דנון.
עם זאת, מאחר שזו הדרך הקרובה ביותר לדעת כמה גויסו ב־2014, הסתכלנו גם על המספר הזה. בשנת גיוס זו התגייסו 2,203 חרדים, לעומת יעד גיוס של 1,691 ל־2022 לפי הצעת החוק. כלומר, גם פי 1.3. אם נרצה ללכת לכיוונו של דנון, נוכל לבחון את המספר הגבוה של המתגייסים (2014) מול המספר הנמוך בהצעת החוק (2021), אבל גם אז נגיע לגיוס שהיה גבוה רק פי 1.46 מההצעה הנוכחית. מטעם דנון לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי דנון חצי נכונים. בשנים 2013 ו־2014 אכן גויסו יותר חרדים ממה שמוצע בהצעת החוק הנוכחית. עם זאת, בהשוואה המיטיבה ביותר המספרים היו גבוהים רק פי 1.46, ולא פי 2.
תחקיר: יובל אינהורן ואוריה בר־מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: דני דנון
מפלגה: הליכוד
תוכנית: חדשות הבוקר
ציטוט: "[כש]אני הייתי סגן שר הביטחון... הגענו ל[מספרי גיוס חרדים] שהם כפולים מהמכסות שמופיעות בחוק שמונח על שולחן הכנסת"
תאריך: 28.5.24
ציון: חצי נכון
על רקע הדיון בנושא גיוס בני הישיבות, נשאל ח"כ דני דנון על נוסח החוק שמקדמת הממשלה. "כמו שהוא מוצע כרגע, החוק לא מושלם", אמר דנון - ופירט: "אני אתמקד בנקודה אחת. במספרים. מספרים של המתגייסים כל שנה, אני הייתי סגן שר הביטחון לפני עשור ואז הגענו למספרים שהם כפולים מהמכסות שמופיעות בחוק שמונח על שולחן הכנסת". בדקנו האם אכן נתוני גיוס החרדים בתקופת כהונתו של דנון כסגן שר הביטחון היו כפולים מהמכסות המוצעות כעת.
דנון כיהן כסגן שר הביטחון בממשלת ישראל ה-33 ("ממשלת נתניהו לפיד") שכיהנה ממרץ 2013 ועד מאי 2015. דנון כיהן כסגן שר הביטחון בין מרץ 2013 ליולי 2014 (אז דנון פוטר על ידי נתניהו בעקבות ביקורת שדנון מתח עליו בעניין ניהול מבצע צוק איתן). לכן, השנים הרלוונטיות לתקופת כהונתו של דנון הן 2013 ו-2014. כמו כן, מאחר שדנון דיבר על תקופתו במשרד הביטחון, בעוד מנהלת השירות הלאומי-אזרחי חסתה תחת משרדים אחרים (תחילה תחת משרד הכלכלה ואז תחת המשרד לאזרחים ותיקים), התייחסנו רק לחרדים שגויסו לצבא, ולא לאלו שהלכו לשירות לאומי.
לפי הדו"ח המסכם של צוות הבדיקה בנושא נתוני גיוס חרדים לצה"ל (ועדת נומה), בשנת 2013 התגייסו לצה"ל 1,972 חרדים. הנתונים לגבי שנת 2014 מורכבים יותר, שכן בשנה זו הגדרת "חרדי" הורחבה (ראו הסבר בבדיקה קודמת). בנוסף, בעוד שצה"ל דיווח על 2,280 שהתגייסו בשנה זו, המדינה הביאה בפני בג"ץ נתון לפיו מספר החרדים שגויסו ב-2014 עמד על 2,203.
ומה באשר למכסות המוצעות כעת? כפי שהסברנו בבדיקה קודמת, לפי התוספת השנייה להצעת חוק שירות ביטחון (שהייתה אמורה להיות תיקון מס' 26) שהוגשה ב-2022, נקבעו יעדין מספריים לגיוס חרדים לשירות סדיר מ-2021 עד 2036, ולאחר מכן באמצעות נוסחאות לחישוב הגידול למספר המשרתים החרדים (בנוסף, נקבעו גם יעדי גיוס שנתיים לשירות לאומי-אזרחי).
לצורך ההשוואה לכהונתו של דנון, ניקח את השנתיים שבהן היעדים הם מינימליים: 2021 ו-2022. ב-2021 יעד הגיוס עומד על 1,566 וב-2022 על 1,691. אם נשווה את היעדים הללו למספרי הגיוס בפועל כשדנון כיהן כסגן שר הביטחון, נראה שהם אכן קטנים יותר. ואולם, לכל היותר מדובר על מכפלה של 1.46 - ולא של 2 (כפי שאמר דנון).
בנוסף, כאמור, יעדי הגיוס הולכים וגדלים. למעשה, לפי היעדים המוצעים, כבר השנה (2024) אמורים להיות 1,973 חרדים מגויסים - מספר דומה למספר החרדים המגויסים בשנת 2013 (1,972).
ניתן גם לבדוק כיצד נראתה העמידה ביעדי הגיוס שהיו בזמן אמת. כפי שהסברנו בבדיקה אחרת, ב-2011 התקבלה החלטת ממשלה 2968, שקבעה יעדי גיוס לחרדים לשנים 2011-2015. יעד הגיוס ל-2013 עמד על 1,800 מתגייסים לצה"ל. כלומר, ביחס ליעד שנקבע באותו זמן, גויסו לצה"ל רק פי 1.1 יותר חרדים. ביולי 2013 עברה, בעקבות העברת חוק הגיוס של יאיר לפיד, החלטת ממשלה 638, שקבעה יעדי גיוס חדשים לשנים 2013-2016. כפי שמסביר דוח נומה, החוק העביר את הספירה משנה קלנדרית לשנתון גיוס, אך דיווח הנתונים לגבי 2013 עדיין נשען על השנה הקלנדרית. לכן לא בדקנו את היעדים של 2013 אלא רק של 2014. היעד לפי החלטה 638 עמד על 2,300 מתגייסים לצבא - יותר ממה שגויסו בפועל. עם זאת, שנת גיוס זו התחילה ביולי 2014, הזמן בו פוטר דנון מתפקידו, כך שחוסר ההצלחה לעמוד ביעד לא היה בתקופתו.
מטעם דנון לא נמסרה תגובה.
לסיכום: בהתאם לדברי דנון, יעדי הגיוס המוצעים כעת אכן נמוכים ממספר החרדים שגויסו בפועל בשנים 2013-2014, עת כיהן דנון כסגן שר הביטחון. ואולם, מספר המגויסים דאז אינו כפול מהיעדים הנוכחיים (הוא גדול בכ-46% ממנו) - ובשנים הבאות הפערים מצטמצמים. לכן דבריו של דנון חצי נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
