הצפון בוער ועסקים קורסים, אז למה בשווקים אדישים?

את התמונות של חבל הארץ הצפוני עולה בלהבות יתקשה מי שחזה בהן להוציא מהראש. דונמים שלמים של מטעים, משקים, לולים, כוורות, שטחי מרעה ויקבים נשרפו כליל. מפעלי חיים ירדו לטמיון. העסקים הקטנים קורסים כבר חודשים. חברות הייטק ברחו למרכז, תיירות אין מאז 7 באוקטובר והתעשייה נלחמת על אדי דלק אחרונים.

● ניתוח | הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר" 
● הכלכלן הראשי באוצר מאותת על הגזירות הצפויות בתקציב 

את החקלאות, בכל גזרותיה, ייקח עשורים לתקן. מפעלים שהושקעו בהם מיליונים כדי שיהיו בשורת העתיד נהרסו לגמרי. אחרי עשור של צמיחה שהגליל העליון לא ידע כמותה, המכה שהוא סופג נדמית לפרקים אנושה. ירי הפך לשגרת יום יום. "הכול נשרף, פיזית ונפשית", מסכמת תושבת כפר סולד, שחזתה אתמול בקריית שמונה בוערת.

ולבערה הזו יש מחירים כלכליים עצומים. מעבר לפגיעות הפיזיות, משקי בית רבים ירדו באחת מתחת לקו העוני. על פי נתונים שהציגה בוועידת אצבע הגליל ד"ר אילה כהן ממרכז הידע במכללה האקדמית תל חי, 82% מהעצמאים באזור הצהירו על פגיעה בינונית ומעלה בהכנסות שלהם. 73% מהם מדווחים על מצב כלכלי גרוע. כך גם 39% מהשכירים. באשכול גליל מזרחי ישנם 8,227 דורשי עבודה, כמחציתם בחל"ת. וזה רק טפח מהמספרים הקשים.

חיים קמין, מנכ"ל גליל קירור, עלול למצוא את עצמו לראשונה על סף חוסר רווחיות במפעל שהיה מאז הקמתו רווחי. המפעל, שממוקם בחלק הצפוני של קריית שמונה, איבד לקוח משמעותי - פרי גליל, שהודיע על סגירה, וישנו חשש מההמשך כאשר רבים מן הקיבוצים המגדלים עדיין מפונים, ולא ברור מה יעלה בגורל היבול. העובדים, הוא מתאר, גילו מסירות והגיעו למרות שלא היו בונוסים כספיים משמעותיים שניתן היה להציע להם, והמפעל עובד ללא הפסקה מתחילת המלחמה, אך הפגיעה הכלכלית היא קשה. "אנחנו חוששים מאוד לעונה הבאה שלפנינו", הוא אומר. "מקווה שנחזיק מעמד".

ספק אם חברות ההייטק יחזרו

מעבר לחקלאות ולתעשייה, לדברי ראש המועצה האזורית גליל עליון, גיורא זלץ, 95% מן החברות שהתמקמו בשנים האחרונות בגליל העליון, רבות מהן בתחומי הפוד טק, האגרו טק וההייטק - עזבו למרכז, וספק אם יחזרו. רבים עדיין במילואים ובכיתות הכוננות. אין מספיק מיגון. ילדים, הוא מתאר, נשכבים מדי יום על הרצפה ומכסים את הראש מן הירי.

ומבין האנשים הללו, הוא מסביר, רק רבע מוגדרים מבחינת המדינה "מפונים", ובהתאמה - אינם זכאים לכספים ממנה. עסקים סגורים אינם מקבלים חל"תים, גם אם הירי הפך יומיומי. תושבי קיבוץ דפנה ובהם קמין מפונים לטבריה, ולכן מקבלים פיצויים מן המדינה, אולם הקיבוצים הקרובים אליהם, הסופגים לדבריו מכה דומה, כמו שדה נחמיה למשל, מצויים בבור כלכלי משמעותי.

 כבאי מנסה לכבות את האש של השריפות שפרצו בגבול הצפון בעקבות ירי כטב''מים של חיזבאללה / צילום: ap, Ariel Schalit

בקיבוצים האלה, שמטווחים מדי יום ונותרו מחוץ למשחק, הייאוש עצום. "הקיבוצים נכתשים, הקהילות מתרסקות", אומר נרי שוטן, ראש המחלקה הפוליטית בתנועה הקיבוצית. "הקיבוצים נשענים ברובם הגדול על חקלאות ותיירות ויש הפסדי עתק. אם אלה לא היו קיבוצים היו מתייחסים אליהם אחרת. אמרנו את זה ב-7 באוקטובר ואנחנו אומרים את זה גם היום".

השווקים התרגלו למצב הנוכחי

ולמרות הקטסטרופה, נראה שהשווקים בישראל לא ממש מתרגשים, בשבועות האחרונים לפחות. השקל מפגין עוצמה יחסית למרות האירועים. שער הדולר-שקל מצוי ברמות נמוכות באופן יחסי לתחילת המלחמה. אם בימיה הראשונים חצינו את רף ה-4 שקלים, כיום השער עומד על פחות מ-3.7 שקלים לדולר. בחודש האחרון אף התחזק השקל למרות ההסלמה. גם הבורסה המקומית הציגה עלייה של 3% כמעט בחודש האחרון.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים, מסביר כי השווקים ככל הנראה התרגלו למלחמה בצפון, עד כמה שקשה לומר זאת. "כל עוד אנחנו לא רואים הידרדרות למלחמה כוללת וזליגה למרכז הארץ ולאזורים אחרים, אנו נראה הכלה של המערכת הפיננסית", הוא מעריך.

שפריר מסביר זאת בכך שהכלכלה בישראל ממשיכה לתפקד לכאורה. "כל עוד השווקים פועלים כשורה, הלחימה בצפון תשפיע בצורה מוגבלת. מנגד, תקיפה על מרכז הארץ, כזו שתגרור מלחמה כוללת, עלולה לגרור לתגובה חזקה בשווקים".

הגירעון מדאיג את השווקים

יוני פנינג, אסטרטג ראשי בבנק מזרחי טפחות, אומר שהשוק מחפש סיבות לאופטימיות מהחזית הדרומית, ולכן "התגובה שלו לנעשה בצפון חלקית בלבד". פנינג מסביר כי למרות האירועים החמורים בצפון המדינה, השווקים צופים כעת סבירות נמוכה למלחמה אזורית רחבה בצפון. "לאחר המתקפה של איראן באפריל והתגובה הישראלית, השווקים לא צופים מלחמה כוללת במזרח התיכון".

שוק הנפט מספר סיפור דומה. אם סביב המתקפה האיראנית מחיר הנפט נסק לכ-90 דולרים עבור חבית מסוג ברנט, היום מחיר החבית ממשיך לרדת ומגיע ל-76 דולר לחבית - שפל של חמישה חודשים.

כך, פנינג מסביר כי למרות ההסלמה, החשש ממלחמה כוללת ירד. נוסף על כך, הוא מדגיש כי הנושא הפיסקאלי בישראל מדאיג יותר את השווקים. הנומרטור האחרון של משרד האוצר הראה כי התקציב לשנת 2025 יתאפיין בגירעון גדול יותר מהחזוי, ויחרוג ב-55 מיליארד שקל. תמונת מצב זו מעידה על אי-התכנסות יחס החוב-תוצר.