המטוס העתידני של יפן, בריטניה ואיטליה, והעסקה המסתורית של תע"א

התעשייה האווירית השלימה את פריסתה של מערכת הגנת נמלים בנמל באסיה • הסוכנות האמריקאית הממשלתית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים מפתחת חומרים ממריצים נטולי תופעות לוואי, שיוטמעו בגוף באמצעות פולטי אור לבישים • יפן, בריטניה ואיטליה משלבות ידיים לטובת פיתוח מטוס קרב עתידני • ומדינות אירופה ממשיכות להתחמש בשל השפעות האיום הרוסי • השבוע בתעשיות הביטחוניות

נמל דבאו בפיליפינים / צילום: Shutterstock
נמל דבאו בפיליפינים / צילום: Shutterstock

עולם הטכנולוגיות הביטחוניות מפתיע כל העת, כשארה"ב מפנה כעת את תשומת ליבה לחומרים ממריצים. בה בעת, חברות כמו התעשייה האווירית ממשיכות להשיג עסקאות מתחומים מפתיעים, ואילו מדינות כמו גרמניה נדרשות להכפיל את קצבי הייצור שלהן. על כל אלו ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית.

באוקראינה לא האמינו שהנשק הזה יהפוך לכלי שיתאבד נגדם 
האם טורניר היורו והאולימפיאדה יובילו להתאוששות במניות מותגי הספורט? 
● שאלת השבוע | האם סקטור הביטחון העולמי מעניין להשקעה ואיך נחשפים אליו? 

עסקת הנמלים המסתורית של תע"א באסיה

התעשייה האווירית השלימה את פריסתה של מערכת הגנת הנמלים ELI 3320 "פורט גארד" בנמל באסיה. כך נודע לראשונה לגלובס. פורט גארד היא מערכת אבטחה מוכחת להגנה על נמלים מודרניים. המערכת מסייעת במעקב אחר המתרחש באזור הנמל בכל מזג האוויר, ומעניקה לרשויות המקומיות את המידע הנדרש לתגובה מיידית.

הארכיטקטורה הפתוחה של פורט גארד מאפשרת הטמעה של חיישנים, מערכות ופלטפורמות של התעשייה האווירית, לצד פתרונות מקבילים מתוצרת חברות אחרות. בדרך זו, המערכת מתאימה לכל הנמלים בעולם, מבחינת תנאים גיאוגרפיים ואיומים.

את הפורט גארד מפעילים בעזרת חיישנים שנפרסים באוויר, ביבשה, בים ובתווך התת־מימי, כשכל אלו מזינים מידע למערכת הפיקוד והשליטה. יתרון משמעותי של המערכת הוא שלא רק שהיא מרכזת את כל הנתונים, אלא גם מנתחת אותם לכדי מודיעין מסודר בעזרת המערכת של חטיבת אלתא.

זהות המדינה החדשה שמשתמשת במערכת לא נחשפה, אך מידע גלוי ממחיש עד כמה הזירה האסיאתית משמעותית לתעשייה האווירית. פילוח הכנסות החברה ב־2023 (שעמדו על כ־5.33 מיליארד דולר)  מצביע כי אסיה הייתה הלקוחה העיקרית (36.2%), ישראל (28.8%), צפון אמריקה (18%), אירופה (12.4%), וכן אפריקה ואוסטרליה בשיעורים קטנים. בעת מלחמת חרבות ברזל, הרבעון הרביעי שבו הכנסות החברה הסתכמו בכ־1.454 מיליארד שקל, אסיה היוותה מקור לכ־35.7% מההכנסות וישראל לכ־29.8%.

אם מפלחים את כלל היצוא הביטחוני של ישראל, אז לפני נתוני מכון סטוקהולם למחקרי שלום ( SIPRI ) - בין השנים 2023-2019 בלטו הודו (37%), פיליפינים (12%) וארה"ב (8.7%). מנגד, פילוח היבוא של מדינות מצביע כי ישראל הספקית השנייה בהיקפה של הפיליפינים (28%).

"אנחנו גאים להיבחר שוב כספק מפתח למשימה הקריטית של אבטחת נמלים", מסר מ"מ מנכ"ל אלתא, ישראל לופה. "אני בטוח כי פורט גארד, עם הארכיטקטורה הגמישה שלו, ימשיך לספק ביצועים וערך מקסימליים בשנים הקרובות".

ארה"ב מפתחת חומרים ממריצים ללא תופעות לוואי

הסוכנות האמריקאית הממשלתית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים (DARPA) מפתחת חומרים ממריצים שיהיו נטולי תופעות לוואי כמו חרדה, עצבנות ואופוריה. החומרים נטמעים בגוף באמצעות מגע בלתי־פולשני עם מכשיר. בסוכנות הסבירו כי הם מעוניינים "להגיע למעגלים מוחיים שאמונים על תפקוד מרבי, זיכרון וקבלת ההחלטות".

מנהל התוכנית שנקראת AWARE, פדרו אירזוקי, מסר לסוכנות Defense Post כי "במטרה להשיג את ההשפעות המועילות של חומרים ממריצים - ערנות, ללא ההשפעות הבלתי‏־רצויות על מצב רוח, שינה ובריאות נפשית - דרושה גישה חדשה שתאפשר הפעלה ממוקדת של החומרים. אנחנו מתכוונים להשתמש בפולטי אור לבישים, שיפעילו במהירות ובאופן מקומי את התרופות".

המטוס העתידני של יפן, בריטניה ואיטליה

הפרלמנט היפני אישר לאחרונה את חלוקת התקציב של תוכנית "הלוחמה האווירית הגלובלית" (GCAP), ממנו עולה כי יפן ובריטניה ישקיעו כל אחת ב־40% מעלויות פיתוח הפרויקט, כאשר את 20% הנותרים תספק איטליה. במסגרת המיזם, יוקם מטה בבריטניה, אותו ינהלו גורמים יפנים. המטרה של שלוש המדינות היא שהחברות הביטחוניות שלהן ישתפו פעולה בפיתוח מטוס דור שישי - כלומר, עתידני במיוחד - במקום F-2 היפני ויורופייטר טייפון האירופאי.

פיתוח האב־טיפוס מיועד להתחיל בשנת 2026, כשהמטרה היא מבצוע ב־2035 של מטוס שיוכל, למשל, להפעיל כטב"מים. חלוקת העבודה בין החברות מהמדינות השונות כולל, למשל, הפעלה של זרוע התעשייה הכבדה של תאגיד מיצובישי, BAE הבריטית ולאונרדו האיטלקית, בפיתוח גוף המטוס. במקביל, זרוע החשמל של מיצובישי תשלב זרועות עם חברה יפנית אחרת, IHI, ביצירת המערכות האלקטרוניות.

מי שנשארה מחוץ לתוכניות היא ארה"ב, כאשר קרוב לוודאי כי בלוקהיד מרטין, יצרנית מטוס הדור החמישי הפופולרי F-35, מביטים בשיתוף הפעולה היפני־בריטי־איטלקי בדאגה. פיתוח מטוס הוא "עסק יקר" מאוד גם למדינות מפותחות, ושילוב זרועות אירופאי־אסיאתי שכזה מקל במידה רבה על האתגר הכלכלי של פיתוח מטוס עתידני.

הסיוע המערבי לאוקראינה נפגע קשות בשדה הקרב

אוקראינה לא הייתה יכולה לעמוד במלחמה מול רוסיה לאורך זמן ללא הסיוע המערבי הנרחב, שכלל טנקי צ'אלנג'ר 2 מבריטניה, ליאופרד 2 מגרמניה ואברמס M1 מארה"ב. אולם, הטנקים הללו, שפועלים בחזית ללא הפסקה, גם נפגעים, כשלפי נתונים מעודכנים - 14 מתוך 31 טנקי אברמס אמריקאיים שהועברו לאוקראינה נהרסו.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי פועל כל העת להרחבת הסיוע בכל הזירות. לאחר שהובטח לו כי יקבל חמישה מטוסי קרב מדגם רפאל 2000 שמייצרת דאסו הצרפתית, הוא מכוון גם למטוסי יורופייטר טייפון. בנאום בפני חברי פרלמנט צרפתיים, אמר זלנסקי: "אני בטוח שיגיע היום שבו אוקראינה תוכל לקבל לשמיים שלה כמה מטוסים שראינו בשמי נורמנדי". כוונתו הייתה ליורופייטר טייפון.

חברה צרפתית מתרחבת אל אינדונזיה

בזמן שהחברות הביטחוניות הישראליות מורחקות מהתערוכה היוקרתית יורוסאטורי, מי שככל הנראה שבעות רצון מהסיטואציה, אלו מקבילותיהן הצרפתיות. אחת מהן היא ת'אלס, שחתמה על עסקה להקמת מיזם משותף עם חברת PT Len מג'קרטה, במטרה לשדרג את יכולות האיסוף של חיל האוויר האינדונזי.

שתי החברות מתכננות לפתוח יחד מרכז שיפתח יכולות רדאר, אך גם להתרחב עם הזמן אל שיגורי לווינים צבאיים, לוחמה אלקטרונית ומערכות ניהול קרב. נשיא ומנכ"ל ת'אלס, פסקל סוריס, הביע את החשיבות שמייחסת החברה שלו לנוכחות במדינה המוסלמית המאוכלסת ביותר בעולם.

בשנים האחרונות, ביצעה אינדונזיה רכש ביטחוני רחב־היקף, הכולל, למשל, 13 מערכות רדאר לטווח ארוך מת'אלס ושמונה מסוקי H225M מתוצרת איירבאס. בה בעת, מנסים בג'קרטה למכור חלק מהיכולות שרכשו בעצמם, כולל הצעה למכור לפיליפינים מטוסים ללחימה בצוללות.

גרמניה מכפילה את קצב הייצור של מערכות ההגנה האווירית

החברה הביטחונית הגרמנית דיהל הודיעה כי היא מתכוונת להכפיל את קצב ייצור מערכות ההגנה האווירית מדגם IRIS-T, בשל הביקוש העולמי הגובר - כך הכריז המנכ"ל הלמוט ראוך בסלון האווירי של ברלין. בכוונת החברה להגיע לקצב ייצור שנתי של עשר סוללות בשנה החל מ־2026.

עולם ההגנה האווירית, כפי שגם הומחש מהסכם המכירה ההיסטורי של חץ 3 לגרמניה תמורת 14 מיליארד דולר, עובר פריחה בעקבות מלחמת רוסיה־אוקראינה. IRIS-T היא מערכת הגנה לטווח של 40 ק"מ, מפני מטוסי קרב, מסוקים, כטב"מים וטילי שיוט. המערכת היא תוצר של שיתוף פעולה של גרמניה עם המדינות יוון, נורבגיה, איטליה, ספרד ושבדיה.

הולנד ובלגיה מעמיקות את שיתוף הפעולה

הולנד ובלגיה חתמו בשנה שעברה על חוזה בסך 4 מיליון אירו (כ־4.4 מיליארד דולר) לרכישת ארבע ספינות נגד צוללות (ASW), ככל הנראה בשל השפעת האיום מצד רוסיה. שתי הספינות הראשונות יסופקו לאמסטרדם ב־2029 ולבלגיה בשנה לאחר מכן, ובאספקתן נוטלות חלק חברות רבות, כמו ריית'און האמריקאית, שאחראיות להעביר כ־40 חלקים ונשקים שונים.

עתה, הצטרפה למיזם חברת טרמה הדנית, שתספק מערכות רדאר. הדנים יצטרפו למספנה הגרמנית דאמן, כדי להטמיע את הרדאר הימי סקאנטר 6002 בספינות. זהו רדאר שמספק, לדוגמה, יכולת לזהות איומים קטנים בעזרת אלגוריתמים שונים. מי שצפויה לסייע בהטמעה היא חברת RH מארין ההולנדית.