העיכובים בקריית גת הם רק הסימפטום: המשקיעים דוחפים לפצל את אינטל

משהו חורק בדרך שבה בחרה אינטל לצעוד בשנים האחרונות. המנכ"ל פט גלסינגר מוביל מאז מינויו ב-2021 אסטרטגיה מתבקשת: לפתוח את פעילות הייצור של אינטל לכל חברה שתרצה לייצר מעבדים: אנבידיה , אפל  או אפילו AMD , המתחרה הישירה, אלא שלצורך כך עליו לבצע שני תהליכים שעלותם מיליארדי דולרים, והופכים את תהליך השינוי הארגוני כולו לאבן ריחיים על צווארה של החברה מסנטה קלרה.

● שאלות ותשובות | אירלנד תחילה: מה גרם לעיכוב בהקמת מפעל אינטל בישראל 
● זינוק של 130% בשנה: טבע משאירה אבק לחברות הגדולות בבורסה 

ראשית, אינטל נדרשת לקפיצת מדרגה טכנולוגית שתשווה אותה לזו של המתחרה הגדולה, טייוואן סמיקונדקטור  (TSMC). המפעל הטייוואני, המייצר שבבים לאנבידיה, ברודקום ואפל, השיג את אינטל בשני דורות טכנולוגיים לפחות. שנית, אינטל נדרשת להשקעה אדירה בהקמת מפעלים בכל העולם בו-זמנית, על מנת ליצור יתרון תחרותי כחברה שאיננה תלויה רק באזור גיאוגרפי אחד - החיסרון המרכזי של המתחרה מטייוואן, המרוכזת ברובה באי האסייאתי. אינטל נמצאת כיום בתהליך התרחבות שכולל בנייה של תשעה מפעלים בו-זמנית בתקציב מצרפי של כ-200 מיליארד דולר - בהם מפעלי ענק באוהיו, בגרמניה, באירלנד ובישראל. כל זאת בעת שנטל החוב עליה גדל ותזרים המזומנים מצטמצם, כשרוב הכנסותיה מגיעות מעסקיה המסורתיים: שבבים למחשבים אישיים.

בשנה החולפת האמירה עלות גיוס ההון של אינטל  לשיא של כל הזמנים - כ-8 מיליארד דולר, ובמקביל תזרים המזומנים החופשי נפל בבת אחת מנתון חיובי של 21 מיליארד דולר ב-2020 לתזרים שלילי של 14.2 מיליארד דולר בשנה שעברה. הוצאות ההון רק מאמירות משנה לשנה: בשנת 2016 השקיעה החברה 9 מיליארד דולר בציוד ומפעלים, הוצאה שזינק ל-26 מיליארד דולר בשנה שעברה.

העיכוב בהקמת מפעל הייצור החדש של אינטל בקריית גת הוא סדק בדרך הזו, איך איננו היחיד. בחברה האמריקאית קיים חשש גובר מחוסר יציבות גיאופוליטי. הסבירות למלחמה עם חיזבאללה ואיראן עלתה, והקרקע איננה יציבה כפי שהייתה בכל אחד מסבבי הלחימה שקדמו ל-7.10.

אבל יותר מכך, אינטל סובלת ממצוקת מזומנים ומקושי בגיוס לקוחות למפעלי היצור שלה, והבנייה בישראל של מה שמכונה "מוד 2", אחד החדרים הנקיים הגדולים במפעל החדש, תעוכב עד להודעה חדשה. עד כה הודיעה אינטל על מיקרוסופט ומדיה טק כלקוחות הייצור שלה, ומאז לא הוכרזו אחרים. ענקיות אחרות, דוגמת אנבידיה, קוואלקום ו-AMD יושבות על הגדר ומעדיפות שלא להמר על תהליכי הייצור החדשים של אינטל, שטרם הוכיחו את עצמם. יתר על כן, קוואלקום אף השיקה החודש מחשב אישי בעל בינה מלאכותית, ובתוכו משובצים דווקא שבביה של המתחרה ARM.

מדובר במתקן בעל חדר נקי שאמור היה להיבנות לצד המתקן הראשון שכבר נמצא, ושעומד בתהליכי בנייה מתקדמים. בנייתו הייתה אמורה להסתיים ב-2028, וכעת, העיכוב עלול לקחת אפילו עד שנה וחצי, אם כי לפי ההערכה איננו צפוי להתבטל. העיכוב התברר לאחר הודעתה של חברת בינוי התשתיות לסיכו כי אינטל הודיעה לה על עצירת ההסכם עימה, בפרויקט שעלותו 90 מיליון שקל. לסיכו איננה היחידה להיפגע, אך הייתה היחידה להודיע על כך, ככל הנראה בשל היקפה של העסקה שנעצרה.

בגרמניה סובלת אינטל גם היא מעיכוב בבנייה, בשל מחלוקת עם הממשלה על הקלות במס. האיחוד האירופי אומנם הבטיח מענקים, אך הטבות המס שמתעכבות עלולות לעכב עוד יותר את מפעל הענק, שתחילת בנייתו הובטחה ל-2023. גם מתקני הייצור והפיתוח בצרפת עומדים בסימן שאלה. ובכלל, עיכוב בבניית מפעל באינטל איננו דבר חדש: באירלנד ובאריזונה התעכבו בעבר כל אחד מהמפעלים במשך כשבע עד שמונה שנים. מה שהתחדש הוא המודל המימוני החדש שמצאה אינטל על מנת להתגבר על מצוקת המזומנים שלה, והוא לגייס משקיעים חיצוניים כדי לשתף אותם ברווחים העתידיים מהייצור.

בשנתיים האחרונות שיתפה אינטל שתי קרנות השקעה גדולות: ברוקפילד ואפולו בהשקעות במפעליה באריזונה ובאירלנד. ההסכם עם אפולו דורש מאינטל להשקיע קודם כל במפעל הייצור באירלנד, שבנייתו צפויה להסתיים עוד השנה, בטרם תשקיע במפעלים נוספים, וייתכן כי לדבר השפעה גם על המפעל בישראל. האם אינטל מתקשה לגייס קרן השקעות נוספת להשקעה בישראל?

ברשות ההשקעות במשרד הכלכלה ובמשרד האוצר לא מוטרדים מההודעה, שנמסרה אליהם בימים האחרונים מכמה בכירים באינטל ישראל. אינטל היא השחקן הבינלאומי היחיד שבונה בישראל מפעל בהשקעות של מיליארדים, וכל עוד המלחמה משתוללת, אין שחקן נוסף בנמצא שמוכן להתחייב לכך. אנבידיה אומנם רכשה שתי חברות ישראליות במיליארד דולר, אך מדובר בפעילות מחקר ופיתוח שניתנת להרחבה או לקיצוץ בקלות רבה ללא נזק אגבי רב.

עם זאת, לגלובס נודע כי רשות ההשקעות מתכוונת לשלוח מכתב הבהרה להנהלת אינטל על מנת לקבל את העדכונים באופן רשמי כחלק מתהליך מתן המענק. בלאו הכי, המענק לחדר הנקי השני היה אמור להינתן רק לאחר בדיקה שהייתה אמורה להתקיים ב-2028, ורק במצב שבו המפעל עומד על רגליו והמכונות יכולות להתחיל ולפעול. במצב הנוכחי, בדיקה כזו לא תחל לפני 2029 או 2030.

ירידה של 36% במניה מתחילת השנה

הקושי הכרוני של אינטל לצמוח במכירותיה, וחוסר ההצלחה להגדיל את נתחי השוק שלה בתחום הבינה המלאכותית, משפיעים גם על מחיר המניה, שירד ב-36.6% מאז תחילת השנה, בעוד שמניית TSMC זינקה ב-70%, המתחרה AMD עלתה ב-15% ואנבידיה, כמובן, סחפה איתה את שוק ההון וזינקה ב-174%.

"אינטל מאבדת נתחי שוק אפילו בשוק הביתי שלה, שוק השבבים למחשבים אישיים", אומר לגלובס אוראל לוי, מנהל קרן טכנולוגיה במור קרנות נאמנות, "היא לא מצליחה להתחרות עם אנבידיה בשוק הבינה המלאכותית למרות הרכישות שלה, ואין לה מספיק תזרים בשביל להשקיע במפעלים".

"לכן היא צריכה לגייס מימון דרך גיוס חוב או הנפקת מניות נוספת, מהלך שעלול לגרור התנגדות מבעלי המניות הקיימים שלא יהיו מרוצים מדילול במחיר הנוכחי", הוסיף לוי. "בין כה וכה, נראה שהפערים הטכנולוגיים והעסקיים מול טייוואן סמיקונדקטור הם כל כך משמעותיים, עד שמוטב לה לבצע את המהלך שהמשקיעים מעודדים אותה לבצע כבר תקופה ארוכה והוא לפצל את מפעלי הייצור שלה לחברה נפרדת לחלוטין, כפי שגלובל פאונדריז פוצלה מ-AMD. העובדה שזרועות הפיתוח והייצור עדיין חיות יחד באותה חברה מכבידה על אינטל הן בהיבט של חשש מניגוד אינטרסים מצד לקוחות פוטנציאליים - הרי אינטל מתחרה איתם על נישת פיתוח השבבים למחשבים ולבינה מלאכותית -והן בהיבט של חוסר היעילות: אינטל חייבת למלא את המפעלים שלה עם שבבים באיכות ממוצעת כדי לשמור עליהם בתפוסה מלאה".