בשנים האחרונות שמענו לא מעט מחברות סטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית לפיתוח תרופות, וגם מחברות ענק כמו אנבידיה או אלפאבית, כיצד הבינה המלאכותית תשנה את עולם הפארמה באופן רדיקלי. אך כמו בסקטורים אחרים, נוצר פער בין ההבטחה העצומה של ה-AI למהפכה לבין מה שמתרחש בפועל.
● החברות הבינלאומיות מתרחקות מישראל: צניחה חדה במחקרים הקליניים
● כולם רוצים בית ספר לרפואה. למה עכשיו והאם זה הפתרון למחסור ברופאים
הטמעה של פתרון AI בחברות התרופות, שהן לרוב גופים עצומים וכבדים, דורשת השקעה אינסופית של זמן וכסף. לא רק זאת, התחום גם מאופיין בשמרנות, שנובעת הן מהזהירות המתבקשת כשעוסקים בחיי אדם והן מעומס הרגולציה.
אז בין כל האפשרויות, מה באמת עושות חברות התרופות כבר היום עם בינה מלאכותית?
בכנס ביומד 2024 שנערך לפני כחודש בתל אביב, חשף ד"ר אריק יוז, ראש הפיתוח והמחקר הגלובלי בטבע והמנהל הרפואי הראשי, באופן חריג לא מה החלום שלו לשימוש ב-AI בחברה, אלא מה היא עושה כבר היום עם היכולות הללו בפועל. הדברים נאמרו במושב ה-AI וגילוי ופיתוח תרופות בהובלת ד"ר ענת כהן דייג, נשיאת ומנכ״לית קומפיוג'ן, וד"ר דן גולדשטאוב, המדען הראשי של Phase-V.
טבע אינה מפתחת מוצרי בינה מלאכותית בעצמה, אבל היא בהחלט משתפת פעולה עם חברות, גם ישראליות, שעושות זאת. "מה אנחנו מחפשים? מוצר ישים כבר מהיום הראשון, שאין לו מגבלות רגולציה ואנחנו מבינים מיידית מה הערך שהוא נותן לנו".
"אנחנו מייצרים היום המון מידע, ואני מצטער לבשר לכם וגם לבוס שלי, שאנחנו מנתחים ומבינים רק 10%־20% ממנו", אמר יוז. "במהלך הקריירה שלי, עלות פיתוח תרופה חדשה עלתה מ־800 מיליון דולר ליותר מ־2 מיליארד. יש תקווה לשפר את המצב".
1למצוא אנשים ואתרים לניסוי
כיום, השימושים העיקריים הם בתחום שיפור הניסויים הקליניים, וחלק מהפתרונות אומנם נראים פשוטים יחסים ליכולות AI, אך יכולים לחסוך לחברה כמו טבע המון כסף. "נניח שאני מגייס עכשיו 2,000 חולים לניסוי בתחום האסתמה. אני צריך לחתום על הסכמים עם עשרות אתרי ניסוי (בתי חולים או מרפאות) ולהכשיר אותם לבצע את הניסוי. לפעמים אחרי כל העבודה הזאת, מרכז מסוים בכלל לא מצליח לגייס חולים, אפילו לא אחד. הבינה המלאכותית עוזרת לי להתמקד במקומות שבהם נמצאים חולים רלוונטיים ולאתר יש היסטוריה של תפקוד טוב בניסויים מסוג זה".
2מדידה בעזרת מוצרים לבישים
כחברה חלוצה בתחום הטיפול בהפרעות תנועה, טבע מתעניינת היום מאוד במדידה באמצעות מוצרים לבישים, אומר יוז.
"האבחון המקובל של הפרעות תנועה נעשה על ידי רופאים שמביטים במטופלים מתהלכים בקליניקה. האבחון משתנה בין מאבחן למאבחן. אבל היום כבר ניתן לתת למטופל ללבוש מכשיר למשך שבוע, שייתן לנו טרה־ביטים של מידע, ותמיד ימדוד באותה צורה. אנחנו מאמינים שכאשר המידע רב ומדויק כל כך, אפשר לצמצם ניסוי של נניח 700 איש, ל־100 בערך". המשמעות היא חיסכון של עשרות מיליוני דולרים לניסוי.
3לאבחן בעזרת הטלפון הנייד
"יישום מאוד יקר ללבי הוא תוכנה לאבחון דיגיטלי של מחלת שרירים בשם Tardive Dyskinesia (דיסקינזיה מאוחרת, הפרעת תנועה שהיא בדרך כלל תופעת לוואי של נטילת תרופות מסוימות - ג"ו)", אומר יוז. "בשלבים הראשונים של המחלה, לרופאים לא קל לזהות אותה ולהבדיל בינה לבין מצבים אחרים. אנחנו מציעים למטופלים שנוטלים את התרופות הללו להביט לזמן קצר בטלפון, ותוכנה אוטומטית יכולה לזהות את המחלה על פי תנועות הפנים שלהם".
לדברי יוז, היישום הזה נגיש למטופלים, וגם מעלה את המודעות למחלה, וזה חשוב לטבע משום שהיא מאמינה שיש היום תת־אבחון של המחלה וניתן להגדיל משמעותית את השוק. כמו כן, האפליקציה מאפשרת לבחור חולים לניסויים קליניים בתרופה, וגם לנטר את השיפור - תחילה בניסוי ואחר כך בטיפול השוטף, כדי להגביר את המוטיבציה של המטופלים להתמיד בטיפול.
טכנולוגיה דומה מיושמת לאבחון סכיזופרניה, מחלה שעבורה טבע פיתחה תרופה בשחרור מושהה, הנחשבת לאחת ההבטחות הגדולות בצנרת שלה. "היום מודדים סכיזופרניה באמצעות שאלון למטופל ולרופא. אנחנו מוסיפים לכך טכנולוגיה שמנתחת את האינטונציה של הקול בשיחה בסלולר. זהו אבחון רציף ונוח שאמור להיות גם מדויק מאוד. אנחנו בודקים זאת בימים אלה, מול השאלון".
4לגלות טעויות בניסויים קליניים
כלי נוסף "מאוד חשוב גם אם פחות מלהיב", כפי שאומר יוז, הוא טיוב של איסוף הנתונים. "היום הנתונים מהניסויים נאספים על ידי האתרים באופן ידני, ואנחנו מחפשים גם את הטעויות האפשריות באופן ידני. אבל לבינה מלאכותית יש פוטנציאל להצביע על טעויות הרבה יותר בקלות. האם יש דפוס שונה ומוזר באחד האתרים? האם חל עיכוב בהעלאת המידע שיכול להעיד על בעיות?".
כלי אחר לשיפור הניסויים הקליניים הוא תשאול מטופלים באמצעות אווטאר במקום אנשי צוות רפואי. "זה אולי נשמע מנוכר, אבל התשאול הזה מאפשר למטופלים להיות כנים, וישנה הדירות רבה יותר, כי אין תגובה משתנה לרמזים או ציפיות מסוימות של רופא מסוים".
5תכנון נוגדנים ללא עכברים
שיפור הניסויים הקליניים נחשב "הפרי הנמוך" של AI. "הפרי הגבוה" הוא תכנון נוגדנים משופרים לתקיפת מטרות קיימות. טבע משתפת פעולה בתחום הזה עם חברת ביולוג'יק שהקים פרופ' ינאי עופרן (לחברה כמה הסכמים עם חברות תרופות, בעשרות מיליוני דולרים ופוטנציאל למאות מיליונים). "זו טכנולוגיה מדהימה", אומר יוז. "הם מצליחים להביא עבור אותה מחלה נוגדן בטוח לשימוש עם פחות תופעות לוואי גם במינון גבוה יותר, ופרוטוקול טיפול קל יותר.
"אי-אפשר לעשות את התכנון הזה בעכברים, כי נוגדנים עובדים אצלם קצת אחרת מאשר בבני אדם. יש להם שיטה מדהימה לעשות את זה, אבל אני אומר לחברות ה־AI - לא אכפת לי כל כך איך אתם עושים את זה, אלא מה קיבלתם בסוף".
מבחינת יוז, גולת הכותרת היא הביומרקר הדיגיטלי, כלומר כלי שמאפשר למצוא את 20% האנשים מכלל החולים שהמוצר אכן פועל עליהם ביעילות. תחומים נוספים שנראים לו מעניינים הם שיווק מפולח באמצעות בינה מלאכותית, ושימוש בבינה המלאכותית כדי להמשיך לעקוב אחר הטיפול בעולם האמיתי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
