החיפוש אחר מאות מיליוני דולרים של עמיתי סלייס בחו"ל החזיר עד כה פירורים

חברת ניהול קופת הגמל סלייס, אשר מנוהלת זה כחצי שנה בידי מנהל מורשה בעקבות אי-סדרים חמורים שהתגלו בהתנהלותה, פרסמה השבוע נתונים ראשונים, מהם ניתן להתרשם באשר לכספים של חוסכיה בישראל והסיכויים שיזכו לקבלם. מדובר במאות מיליוני דולרים של אלפי חוסכים ישראלים שהועברו להשקעות בקרנות בחו"ל.

● לקופות סלייס הושבו רק 16 מיליון דולר מהכספים שהושקעו בקרנות חוץ
● פרשת סלייס: רשות שוק ההון דורשת לקבל בחזרה מאות מיליוני שקלים

מעדכון ראשון שהעביר המנהל המורשה, רו"ח אפי סנדרוב, לעמיתי הקופות בניהול אישי (IRA) של סלייס, עולה כי רק 7% מסכום של 240 מיליון דולר שניהלה סלייס ב"קרנות אדומות" על פי הגדרת המנהל המורשה, חזרו לחשבונות הבנק של החברה. מדובר בקרנות השקעה זרות ששווקו על ידי מתווכים מקומיים, שלטענת סנדרוב אינן ממלאות אחר הוראות החוק, ושבחלקן נמצאו ליקויים משמעותיים.

סלייס, חברת ניהול קופות גמל דיגיטליות בבעלותן של משפחות גולדברג וטוקטלי, הציגה עצמה כמי שמתמחה בקופות גמל בניהול אישי (IRA) - מוצר המאפשר לכאורה לחוסכים לשלוט באופן מלא על ניהול ההשקעות שלהם. מתוך 4.2 מיליארד שקל שמנוהלים בחברה, 3 מיליארד יושבים בקופות כאלה.

ככל הידוע כעת, 2.2 מיליארד שקל מכספי הקופות בניהול אישי הושקעו במה שמכונה "קרנות לבנות". הללו נוהלו, להערכת המנהל המורשה, באמצעות חשבונות בנק ייעודיים ובאופן תקין.

יתרת הסכום בקופות האישיות נוהל באותן קרנות אדומות בחו"ל. מדובר כאמור בכ-240 מיליון דולר (כ-800 מיליון שקל) המשויכים ל-7,500 עמיתים, שנוהלו באופן בלתי תקין.

עוד 1.2 מיליארד שקל מכספי סלייס הושקעו באפיקים מסורתיים (קופות גמל, גמל להשקעה, קרנות השתלמות וחיסכון לכל ילד, שם רוב הכספים), וההערכה היא כי לא נגרמה פגיעה משמעותית בכספים אלו, למרות שגם בהם התגלו ליקויים ואי-סדרים.

מה השתבש בסלייס?

בספטמבר האחרון נחשף בגלובס כי רשות שוק ההון פשטה על משרדי סלייס בתל אביב. מאז נפתחה תיבת פנדורה שבעקבותיה התגלו אי-סדרים חמורים בנוגע לקופות IRA שמציעה החברה. בשלהי בדצמבר תפס אפי סנדרוב, מנכ"ל קרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים, את מקומו של מנכ"ל סלייס אסף גולדברג, ממשפחת בעלי השליטה, שהודח על ידי הדירקטוריון בטענה כי אינו הדמות הנכונה להוביל את החברה לעבר הוצאתה מהמשבר. במקביל למינויו נעצרה האפשרות למשיכת הכספים מכל הקופות שמנהלת סלייס, וכך גם היום.

בעדכון שפרסם השבוע, כותב סנדרוב כי "דגש עיקרי בפעילותנו ניתן לטיפול בהשקעות שביצעו עמיתים שביקשו (בדרך כלל באמצעות מסמך הנמקה שערך סוכן הביטוח שלהם) להצטרף לקופות גמל בניהול אישי, ולהשקיע את כספם בקרנות השקעה זרות. לסלייס הצטרפו באופן הזה אלפי עמיתים לאורך שלוש השנים האחרונות. חלק מהעמיתים קיבלו במועד ניוד הכספים לסלייס הלוואות מהקרנות הזרות, בדרך כלל בהיקף של כ-30% מסכום הכסף שהעבירו.

"עם כניסת צוות הניהול המורשה לתפקידו, הוא הופתע לגלות כי אין במשרדי סלייס דוחות כספיים ומידע אחר ביחס לקרנות ההשקעה הזרות, ואין ראיה כי סלייס קיבלה מידע או אסמכתאות מהימנות ביחס לנכסים המוחזקים בקרנות אלה, לתשואה שלהם ולשווי העדכני של כספי העמיתים המנוהלים בקרנות.

"המנהל המורשה פנה תחילה ליזמים שהפעילו קרנות אדומות בדרישה להעביר לידיו את כל המידע אודות נכסי הקרנות וההשקעות שבוצעו בהן. בהמשך לכך, ננקטו הליכים משפטיים בביהמ"ש המחוזי בת"א, שחייב קרנות להמציא את המידע המבוקש, ומי שלא קיים את הצו הוגשה נגדו בקשה לביזיון בית המשפט. פעולות אלה החלו לשאת פרי, ולאחרונה עלה בידי המנהל המורשה לאסוף מידע מהותי מחלק מהקרנות".

במקביל, דרש המנהל המורשה מהקרנות להעביר לידיו את כל הכספים והנכסים של העמיתים המצויים אצלם, על מנת להבטיח את שמירתם בידיו. ככל שדרישה זו לא תענה, יוגשו בקשות לבית המשפט לחייב את הקרנות לעשות כן.

שווי העסקאות לא ידוע

בינתיים, מהבדיקות שנעשו נמצא כי סך כל הכספים שהועברו מעמיתי סלייס לקרנות האדומות שניהלו מספר יזמים, הסתכמו בכ-240 מיליון דולר (הכספים הועברו על ידי סלייס לחשבונות בנק זרים). מתוך סכום זה הושבו עד כה לחשבונות הבנק של סלייס רק כ-16 מיליון דולר.

עוד כותב המנהל המורשה כי "בנוסף אספנו עד כה מידע המתייחס לעסקאות שבוצעו על ידי מנהלי הקרנות האדומות בסך של כ-80 מיליון דולר (מתוך סך של 112 מיליון דולר באותן הקרנות שלגביהן נאסף המידע). מתוך סכום זה, התקבלו עד כה אסמכתאות (לרבות הסכמי השקעה חתומים) ביחס להשקעות בסך כ-22 מיליון דולר.

"הנכסים שאותרו כוללים הלוואות לעמיתים, ניירות ערך סחירים ומזומן בבנקים (בהיקף לא משמעותי) וכן אותרו עסקאות שבוצעו (חלקם בישראל וחלק גדול יותר בחו"ל) - בהן מתן הלוואות לצדדים שלישיים (הן לעסקי נדל"ן והן הלוואות מסחריות אחרות) ורכישת נכסי נדל"ן והשקעות לא סחירות בחברות.

"יצוין כי המידע שנאסף מתייחס לעלות המקורית של העסקאות שבוצעו במהלך השנים האחרונות. נכון להיום אין עדיין מידע ביחס לשווי העדכני של העסקאות, והמנהל המורשה וצוותו פועלים לאמת את קיום הנכסים ולקבל את שוויים העדכני", נמסר.

מה צפוי כעת?

מה צפוי עכשיו בסלייס? בשלב זה ההקפאה של פעילות החברה והמשיכות ממנה עודה בתוקף, אולם לפחות בנוגע לעמיתי הקופות המסלוליות, הצפי הוא שהפעילות תימכר בקרוב. בקשה לאישור המכירה הוגשה לבית המשפט ב-9 במאי, ולאחר שתאושר יוכלו העמיתים לשוב לפעילות סדירה תחת מנהל גמל אחר. ההערכה היא שלא צפויה פגיעה משמעותית בזכויות העמיתים.

אשר לקופות בניהול אישי, אין צפי לסיום ההקפאה, כאשר ביחס לכספים שהושקעו בקרנות האדומות המצב חמור במיוחד ועתידם אינו ברור (בקרנות הלבנות, ההערכה היא כי השקעות העמיתים נוהלו באופן תקין). בסביבת המנהל המורשה עובדים במרץ לאיתור והשבת נכסים, אך מתקשים לנקוב שם בלוחות זמנים מדויקים או בסכומי הכסף שניתן יהיה להחזיר לעמיתים בנסיבות שנוצרו.

נזכיר כי כבר בשנת 2022 החלו להצטבר ברשות שוק ההון תלונות של עמיתים, הנוגעות להתנהלותה של סלייס בקופות הגמל בניהול אישי. חרף האמור, כספי עמיתים המשיכו לזרום לקרנות פרטיות בחו"ל, ככל הנראה באופן לא תקין ולא מוסדר. במקביל פתחה הרשות בהליכי פיקוח וביקורת שהצביעו על הפרות וכשלים.

בספטמבר פשטה כאמור הרשות על משרדי החברה, ובדצמבר בעקבות חשש ליכולת ההשבה של כספי הלקוחות, ביצעה הרשות אקט השתלטות חריג על החברה ומינתה את סנדרוב כמנהל מורשה.

עם כניסתו לתפקיד הגיש סנדרוב לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה תקדימית להקפאת כל התחייבויותיה של סלייס ולהטלת שורה של מגבלות על התנהלותה, בציינו כי "רק הקפאת המצב תאפשר למנהל המורשה לוודא כי לא נמשכים או מנוידים כספים באופן היוצר נזק לאחרים". לאחרונה פנה לסוכנויות ביטוח שעבדו עם סלייס בדרישה להעביר את כל הכסף שמנוהל בקרנות לידיה.