הדד ליין מתקרב: האם רשתות החינוך החרדיות ינותקו מהתקציב ביולי?

המחלוקת בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבין החשב הכללי יהלי רוטנברג סביב רשתות החינוך הפרטיות של המפלגות החרדיות נמשכת. למרות דרישתו התקיפה של סמוטריץ' להותיר את המצב על כנו, באגף החשב הכללי נחושים להמשיך במהלכים לניתוק הרשתות ממערכות הכספים של המדינה ולהוציא מהן את החשבת מטעם האוצר, זאת בהתבסס על עמדה משפטית שקיבלו.

● בלעדי | התוכנית שנבחנת באוצר: חוק יסוד המילואים ימומן מצמצום נקודות זיכוי לחרדים 
● ראיון | "כשילדים חרדים ירגישו חלק מהישראליות נתחיל לראות אותם מתגייסים" 

הסוגיה צפויה להגיע לשיאה ב־1 ביולי, אז האוצר מתכוון ליישם את השינויים, אלא אם יושג הסכם של הרגע עם הרשתות לשיפור התנהלותן הפיננסית, או שהלחץ הפוליטי מצד המפלגות החרדיות יצליח למנוע זאת.

מהן ההתפתחויות האחרונות במאבק סביב רשתות החינוך החרדיות?

במכתב חריף דרש סמוטריץ' לפני שבועיים מרוטנברג להשאיר את החשבת בתוך הרשתות החרדיות, בטענה שהדבר מעוגן בהחלטת ממשלה ישנה ושפקיד מקצועי לא יכול לשנות זאת ללא אישור הממשלה. "בכל הכבוד, מישהו כאן התבלבל", כתב סמוטריץ'. "חשב משרד האוצר מוצב ברשת מעיין החינוך התורני (של ש"ס - א"ד) מכוח החלטת ממשלה. הוצאת החשב מהרשתות אפשרית רק באמצעות החלטת ממשלה חדשה שתבטל את ההחלטה הקודמת".

אולם באוצר החליטו להותיר את האולטימטום לרשתות על כנו: עמידה בסטנדרטים ניהוליים מקובלים - או מעבר לפיקוח חיצוני. זאת בהתבסס על חוות דעת משפטית שקיבלו שמפריכה את טענותיו של סמוטריץ' - ראשית כי ההחלטה הממשלתית חלה רק על רשת מעיין החינוך של ש"ס ולא על זו של יהדות התורה, שהיא הבעייתית מבין השתיים לתפיסת האוצר.

לשם המחשה, ניהול התקציבים וההוצאות בה נעשה עדיין בעט ונייר, ללא כל מערכת מחשוב לבקרה. שנית, באוצר סבורים כי אין בהחלטה הישנה כדי למנוע את השינויים המתוכננים שלא סותרים אותה באופן ישיר, ולא רואים בכך מכשול משפטי, בניגוד לעמדת השר.

מה עומד מאחורי איום החשכ"ל?

בחשב הכללי רואים בהוצאת החשבת, שושי שוורץ, ובניתוק הרשתות מהמערכות הממשלתיות צעד הכרחי לנוכח ההתנהלות הכספית הבעייתית וחוסר שיתוף הפעולה מצד הרשתות. במצב הנוכחי, המדינה חשופה לחבויות ולחובות של הרשתות בשל נוכחות החשבת, אך בפועל החשבת אינה מצליחה לפקח כראוי, ונמצאת שם רק למראית העין. כמו כן, יש לציין שמדובר במצב יוצא דופן - אין שום גוף אחר שמתוקצב על ידי המדינה באופן מלא דרך מערכותיה הכספיות ועם חשבת מטעם האוצר, מבלי שהוא משרד ממשלתי או יחידת סמך. זה יוצר יחסי תלות מיוחדים ומעורפלים בין הממשלה לרשתות החינוך.

במכתבו מפברואר לשר במשרד החינוך חיים ביטון מש"ס, הסביר רוטנברג כי "לחשבת אין שקיפות מלאה לפירוט פקודת השכר המועברת לאישורה מדי חודש", וכי בשל מורכבות חישוב השכר והיעדר מערכות מחשוב, "נדרשת החשבת לאשר את תשלום השכר, אשר נבדק על ידי עובדות הרשת, לאחר שהיא מבצעת בדיקת סבירות בלבד".

רוטנברג אף טען כי ברשתות מתבצעות התקשרויות פסולות עם ספקים "בעל פה, במחירים מופרזים ולשימושים אשר הובהר כי קיים איסור לבצעם מתוך תקציבי הרשת".

רוטנברג הבהיר כי "מצב זה מותיר את החשב הכללי כנושא באחריות להתנהלות הכספית של הרשתות מבלי שיש לו את הסמכות והכלים המספיקים לבצע את תפקידו ומבלי שהרשתות עומדות בסטנדרטים הכספיים הנדרשים על ידי החשב הכללי. מנגד, להנהלת הרשתות הדרור לפרוץ את המסגרות התקציביות מבלי לשאת באחריות תקציבית או אישית בגין כך".

לכן, הוצאת החשבת והפסקת התקצוב הישיר מהמערכות הממשלתיות נועדה להעביר את האחריות המלאה על ההתנהלות הכספית לרשתות עצמן. החשב הכללי מקווה שכך הוא יפסיק לשאת בחבויות של הרשתות, וייצור תמריץ חזק עבורן לנהל את ענייניהן הכספיים ביתר אחריות ומשמעת תקציבית. זהו מהלך אחרון בניסיון לייצר בקרה ופיקוח על מיליארדי השקלים שזורמים מדי שנה לרשתות מקופת המדינה.

האם זה באמת יסיר את האחריות מהמדינה?

זו שאלה משפטית מורכבת שמטרידה מאוד בימים אלה את הייעוץ המשפטי והחשב הכללי באוצר. במשרד המשפטים ובאגף החשב הכללי בודקים בימים אלה היבטים שונים של מערכת היחסים המורכבת בין הממשלה לרשתות החינוך החרדיות. הנושא שהכי מדאיג אותם הוא סוגיית החבות - הם לא רוצים שהמדינה תמצא את עצמה אחראית בדיעבד לכל מיני הוצאות, גירעונות וחובות שנוצרו בגלל ההתנהלות הכספית הבעייתית של הרשתות.

נראה שיש עדיין ספקות משפטיים האם עצם נוכחות החשבים בעבר ברשתות, למשך שנים ארוכות, מייצרת מחויבות משתמעת של המדינה, גם אם החשבת תצא כעת. במילים אחרות, גם אם מהלך הניתוק יתממש, אולי בית המשפט עדיין יפרש שהייתה כאן אחריות של המדינה שהתגבשה לאורך זמן, ושהיא אינה פוקעת ברגע. לכן, נכון לעכשיו, נראה שהשאלה הזו טרם הוכרעה סופית.

האם המהלך יגיע לקו הסיום?

בימים הקרובים ימוצו הבדיקות המשפטיות באוצר ויעברו לנסיונות משא ומתן של הדקה ה־90 מול מעיין החינוך התורני ורשת החינוך העצמאי. בגלל חוסר המוכנות של הרשתות, בפרט זו של יהדות התורה, גם אם יגיעו להסכמות על שיפור המערך הפיננסי - ייתכן שתינתן ארכה מסוימת לרשתות וייקבע תהליך הדרגתי שבו החשבת לא תוצא באופן מיידי - בכפוף להסכמות על התייעלות. כמו כן, בגלל ההבדלים בין הרשתות, יתכן שהסנקציות במקרה של חוסר הסכמות לא יהיו זהות - רשת מעיין החינוך התורני של ש"ס מתקדמת יותר, ולכן אולי תיפגע פחות.

מה היקף הפעילות של רשתות החינוך החרדיות?

מדובר בשתי רשתות ענק - מרכז החינוך העצמאי של יהדות התורה, ומעיין החינוך התורני של ש"ס. יחד הן מפעילות 529 בתי ספר עם כ־178,500 תלמידים - כ־120,000 ברשת של יהדות התורה וכ־58,000 ברשת של ש"ס. שתי הרשתות מתוקצבות במלואן על ידי המדינה, בסכום עתק של יותר מ־3.5 מיליארד שקל בשנה. מתוך זה, רשת החינוך העצמאי מקבלת כ־2.3 מיליארד שקל ומעיין החינוך התורני כ־1.2 מיליארד.

לצד שאלת החשבות, בין האוצר לפוליטיקאים החרדים קיים מאבק מתמשך על תוספות של כ־600 מיליון שקל לתקציבי הרשתות הפרטיות במסגרת הכנסתם לתוכנית "אופק חדש" של משרד החינוך, כפי שנקבע בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה. הכספים טרם הועברו מהאוצר למוסדות החינוך בטענה שהם אינם עומדים בקריטריונים של פיקוח על לימודי ליבה.