הריבית על המינוס | ללקוחות החזקים יש מי שידאג. החלשים ממשיכים לשקוע
זה אולי נראה רחוק, אבל רק לפני שנה המדינה סערה סביב רווחי הבנקים בשעה שהציבור נאלץ לשלם הרבה יותר על המשכנתא. הסיבה העיקרית הייתה ריבית בנק ישראל, שטסה לרמות שלא הכרנו 16 שנה. עיקר הביקורת כלפי הבנקים הייתה על פער הריביות: בין אלה שהם גובים מהלקוחות לאלה שמשלמים להם על פיקדונות.
הפוליטיקאים קיימו דיונים ובנק ישראל אף זימן את ראשי הבנקים ל"שיחת נזיפה", שבה התבקשו לגבש מתווה להענקת ריבית על הפלוס בעו"ש. וכך היה. כל בנק בתורו הציע ללקוחות הטבות חדשות. מי נותרו בחוץ? אלה שבכלל במינוס ומשלמים עליו ריבית לא מבוטלת, גם בשיעור דו-ספרתי.
רק לאחרונה שורה של בנקים הודיעו על העלאת הריבית על המינוס. למי זה רלוונטי? להמון אנשים. על פי נתוני בנק ישראל, יותר מרבע מחשבונות העו"ש היו בשנה שעברה ב"משיכת יתר כרונית" - אוברדראפט של 12 חודשים רצוף או יותר. הפעם זה עבר בשקט. לא ראינו את בנק ישראל בשיחות נזיפה, ולא הזדעקות של שר האוצר והח"כים.
לפני כחודש שאלנו את המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, למה הפוקוס מופנה דווקא לריבית על הפלוס או הפיקדונות, כלומר למי שיש כסף? האם לא עדיף להתמקד בריביות הגבוהות שמשלמות האוכלוסיות החלשות? "חשוב לראות מה האלטרנטיבות של הלקוחות להוריד בעצמם ריביות, כמו הגדלת ההלוואה לכל מטרה בגיבוי דירת מגורים, שם הריביות נמוכות יותר", ענה. "אנחנו משקפים להם את זה, אבל גם הבנקים צריכים לפתוח להם את העיניים".
בשורה התחתונה, עבור אנשים עם פלוס גדול שמתרשלים בניהול הכסף שלהם, הרגולטור והפוליטיקאים נאבקים. בהצעות חוק, בקמפיינים, בדרישות למערכת הבנקאית. כשזה מגיע לאוברדראפט? שם הלקוחות צריכים לדאוג לעצמם. ואלה שבאמת זקוקים לעזרה מושלכים מתחת לגלגלים.
בר לביא
אלימות בספורט | האסקפיזם היחיד שנותר לנו הפך לזירת מלחמה
יום שני היה אמור להיות יום חג לכדורסל הישראלי, כשמכבי תל אביב פגשה את הפועל תל אביב במשחק מכריע על אליפות המדינה. כאוהד מכבי רק חיכיתי שיתחיל כבר. אבל באזור השעה 19:00 התחושות החלו להשתנות, בחסות משטרת ישראל.
עבריינים על מדים, מחילה, אין לי ביטוי עדין יותר, החליטו לפוצץ במכות את אוהדי הפועל שחגגו מחוץ ליד אליהו. בתגובה הסוריאליסטית ציינה משטרת ישראל שאותם אוהדים קראו "קריאות פוגעניות כלפי השוטרים". אכן, סיבה טובה להוציא את הפרשים לנגוח באנשים.
בשלב הזה, הנהלת הפועל התלבטה אם לעלות ולשחק. המשחק נדחה בחצי שעה. אבל האירוע איבד עניין. משטרת ישראל גנבה את ההצגה.
בסופו של דבר אוהדי הפועל נכנסו להיכל והמשחק יצא לדרך. ניסיתי להתמקד בכדורסל אבל אז הגיע הרבע השלישי, ואוהדי הפועל הדליקו אבוקות ביציע והשליכו אותן לעבר אוהדי מכבי. סכנת נפשות של ממש. המשחק נעצר, מכבי אש עלו ליציע, ואוהדי מכבי השליכו לעבר שחקני והנהלת הפועל מצתים, כוסות ומה שבא ליד.
ההיכל ביד אליהו, השבוע / צילום: צילום מסך מיוטיוב
המשחק נגמר, הקבוצה שלי אפילו ניצחה, אבל שמחה לא הייתה שם. האירוע הזה הציף את כל מה שרע בספורט הישראלי. משטרת ישראל כנראה תטען שהאבוקות מוכיחות שהאלימות שלה הייתה מוצדקת, הפועל תטען שבגלל אלימות המשטרה האירועים יצאו משליטה, ומכבי תטען שהם התחילו.
אבל אחרי ערב כל כך מביש, האשמות לא יועילו. כל הצדדים יצטרכו לעשות חשבון נפש ולהבין איך הגענו לרגע שהיכל ספורט מזכיר את רפיח. איך האסקפיזם היחיד שנותר לנו הפך לזירת מלחמה.
אלון פרל
הקטל בדרכים | בהיעדר מדיניות אנחנו סופרים הרוגים
217 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים בישראל מתחילת השנה, המספר הגבוה ביותר בעשור האחרון. לפי בדיקת המועצה האירופית לבטיחות בדרכים לעשור זה, ישראל במקום ה–30 מתוך 32. בעוד שמדינות אירופה צמצמו במהלכו את מספר ההרוגים ב–10%, בישראל המספר עלה ב–17.5%. ומה הפלא?
אין מדיניות ממשלתית למאבק בקטל בדרכים. דוח מבקר המדינה הצביע החודש על הבעיות: ב-40% מבתי הספר בחברה הערבית אין רכזי זהירות בדרכים, 137 משרות באגף התנועה במשטרה אינן מאוישות, ולמשטרה 120 ניידות תנועה במשמרת בלבד, ביחס ליעד של 450 ניידות שהוצב ב-2005. הנהג הישראלי פוגש ניידת אחת לכל 100 ק"מ, לעומת ניידת אחת ל-10 ק"מ ב-OECD.
"ממשלות ישראל כשלו במאבק בתאונות דרכים", קבע המבקר. "הנושא חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות של שרת התחבורה והממשלה. יש לאמץ יעד של אפס הרוגים, כמקובל באירופה".
אך המלצות לחוד ומציאות לחוד. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) הציגה תכנית בעלות 5 מיליארד שקל ל-5 שנים, אך זו תוקצבה בעשרות מיליונים בודדים. יו"ר הרלב"ד, ניצב בדימ' יורם הלוי, אף הזהיר מ-450 הרוגים השנה, הנתון הגבוה ביותר זה 18 שנה. "אין סיבה לקיום הרלב"ד במתכונת הנוכחית - בלי שיניים, בלי כלים, בלי סמכויות, בלי תקציבים וללא מידע קריטי שצריך להיות לה", אמר בכנסת על הגוף שבראשו הוא עומד.
אלא שדבריו, והמספרים הקשים, מתקבלים באדישות. פעם חיי אדם היה מקודשים כאן. היו ימים.
אסף זגריזק
תמונת השבוע
ילד אוסף סרטנים לאחר שסופות שטפו אשפה אל חוף הים באל סלבדור, השבוע / צילום: Reuters, Jose Cabezas
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.