היועמ"שית מאותתת: פסק הדין משליך על אפיקי מימון נוספים לתמיכות

פסק הדין של בג"ץ בעתירות נגד חוק הגיוס מעורר תגובות רבות במערכת הפוליטית ומחוצה לה. בפסק הדין, תשעת שופטי בג"ץ קבעו היום (ג') פה־אחד כי על המדינה לפעול לגיוס בני הישיבות, וכי עד אז לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות עבור תלמידים שלא קיבלו פטור. עוד נקבע כי "הממשלה פגעה פגיעה קשה בשלטון החוק ובעיקרון שלפיו כל הפרטים שווים בפני החוק". 

● בג"ץ קבע פה־אחד: המדינה חייבת לגייס בני ישיבות לצה"ל
● משה גפני טען שבג"ץ מעולם לא פסק לטובת החרדים. האם זה נכון?
● יאבדו מאות מיליוני שקלים: איך תשפיע פסיקת בג"ץ על הישיבות? 
● פרשנות | החלטה היסטורית, אבל תאורטית: החורים בפסק דין חוק הגיוס יאפשרו לממשלה לא לפעול

בעקבות פסיקת בג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, פנתה הערב לייעוץ המשפטי של משרדי הביטחון, החינוך והאוצר. היא קראה להיערך לגיוס מיידי של 3,000 חרדים ולהציג בהקדם תוכנית שמגדילה את המספר. בהרב־מיארה כתבה כי
יש להציג תוכנית גיוס, כולל הצעדים הדרושים למיצוי פוטנציאל הגיוס ולהגדלת המספר האמור של 3,000 מתגייסים, לאור צורכי הצבא הנוכחיים ולשם קידום השוויון בנטל.

בנוסף הנחתה בהרב־מיארה להימנע מכל פעולה להעברת כספים, באופן ישיר או עקיף, שיש בה משום תמיכה בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס, או שיש בה משום עקיפה של פסק הדין. בהרב־מיארה הוסיפה כי פסק הדין משליך אף על תמיכות ואפיקי מימון אחרים המיועדים לתלמידי מוסדות תורניים החייבים בשירות צבאי, וכי בקשר לכך הובאה בפניה חוות־דעתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, וייצאו הנחיות בימים הקרובים.

"ניצחון היסטורי לשלטון החוק"

התנועה לאיכות השלטון, העותרת הראשית, מסרה בתגובה לפסק הדין: "אנו מברכים על החלטת בג"ץ, המהווה ניצחון היסטורי לשלטון החוק ולעיקרון השוויון בנטל. החלטת בית המשפט מחייבת את הממשלה ואת שר הביטחון לפעול באופן מיידי לגיוס תלמידי הישיבות בהתאם לחוק, תוך שמירה על עיקרון השוויון. אנו קוראים לממשלה ולשר הביטחון ליישם את ההחלטה ללא דיחוי, לקיים את פסיקת בג"ץ ולפעול באופן מיידי לגיוס תלמידי הישיבות". 

תנועת "אימהות בחזית", מהעותרות, מסרה בתגובה: "זהו יום היסטורי וניצחון לאימהות, לאבות ולכל אזרחי ישראל. 76 שנים של אי־שוויון יסתיימו להם היום בפסיקה חשובה ומכרעת של שופטי בג"ץ. זהו שלב ראשון וחשוב בדרך להפיכת מדינת ישראל לדמוקרטית ויהודית באמת". 

מטה המאבק "חופשי בארצנו", המוביל את המחאה בדרישה לשוויון בנטל, מסר: "פסיקת בג"ץ היום היא רגע מכריע בתולדות מדינת ישראל. מאז האסון הנורא של 7 באוקטובר, גיוס שוויוני ומלא של כל חלקי החברה הישראלית הוא צורך ביטחוני קיומי קריטי, ולא רק סוגיה מוסרית חברתית".

"נגמרו הקומבינות" 

יו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ, מסר: "אחיי החרדים, זה לא בג"ץ, וזה לא אתם. זה ראש הממשלה והשרים בממשלתו שלא חיפשו פתרונות לגיוס ולשירות המדינה, אלא פתרונות לתחזוק הקואליציה. לא מאוחר להגיע להסכמות שישרתו את המדינה ויביאו לשירות ישראלי. השירות הוא צורך ביטחוני וגם חובה מוסרית - לא במקום עולם התורה, אלא כדי שנוכל להמשיך להתקיים במדינה של כולנו - חרדים, ערבים, חילונים וכל חלקי החברה, ביחד. הגיע הזמן למתווה שירות ישראלי בהסכמה רחבה". 

ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, התייחס לפסיקה בכנס הרצליה 2024 ואמר: "יולי אדלשטיין, יואב גלנט, ניר ברקת, אבי דיכטר, בועז ביסמוט, בצלאל סמוטריץ' - החל מהבוקר גיוס החרדים הוא החוק. אם לא תקיימו את החוק, זו בגידה בלוחמי צה"ל.

"נגמרו המשחקים. נגמרו הקומבינות. נגמרו הימים שבהם יש כאלה שצועקים 'נמות ולא נתגייס' וכאלה שמתים כי הם כן התגייסו. נגמרה האפליה בין דם לדם. אנחנו במלחמה בשבע זירות, לצה"ל אין מספיק חיילים". 

יו"ר מפלגת העבודה, האלוף במיל' יאיר גולן, מסר: "ההחלטה שהייתה מובנת לכל אזרח משרת במדינת ישראל, הייתה מובנת גם פה־אחד לכל הרכב השופטים בבית המשפט הגבוה לצדק. אני מברך על החלטה צודקת של בג"ץ. איפה שאין ממשלה, יש צדק. חובת השירות הביטחוני והאזרחי צריכה לחול על כל צעיר וצעירה ישראלי, ללא הבדל של דת גזע ומין. נמשיך להילחם על דמותה הדמוקרטית והשוויונית של ישראל". 

ח"כ אפרת רייטן (העבודה), מסרה: "בחסות רעם התותחים והמולת המלחמה, ובעיקר לאור צורכי הצבא בחודשי הלחימה הארוכים שישראל מצויה בהם, ערך השוויון, היעדר אפליה והאכיפה הסלקטיבית נזרקו הצידה מהשיח ומהנורמות היסודיות של ישראל עליהן נבנתה ואותן קידשה מאז היווסדה. פסיקת שופטי בג"ץ פה־אחד - שמרנים, ליברליים, דתיים, חילוניים - אינה משתמעת לשני פנים וחשובה, כי היא משרטטת את קווי המתאר של ישראל ביטחונית וערכית".  

יו"ר הימין הממלכתי, ח"כ גדעון סער, מסר: "שמרנים וליברלים: יש שופטים בירושלים". 

"פסיקה היסטורית וחשובה" 

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, מסר: "מדובר בפסיקה היסטורית וחשובה. צריך לקרוא את ההחלטה במלואה ולראות את המספרים, אבל מדובר בפסיקה שכל הציבור מימין ומשמאל צריך לדרוש מהממשלה לאכוף אותה. לצד כיבוד לומדי התורה, יש חובה לבנות את הכוח הצבאי. מדינת ישראל צריכה לוחמים עכשיו". 

ממכון הרטמן למחקר פלורליסטי נמסר: "שותפות בהגנה על ישראל אינה רק עניין ביטחוני אלא מצווה בפני עצמה. 'כל ישראל ערבים זה לזה' אינה רק סיסמה אלא מיסודות המסורת היהודית. הגיע הזמן שהציבור החרדי יעלה קומה במחויבותו לעם היהודי וייתן יד בבניין הארץ ובהגנתה". 

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, עו"ד שלומית רביצקי־טור־פז, מנהלת המרכז לחברה משותפת במכון ועמית המחקר ד"ר גלעד מלאך מסרו בתגובה לפסק הדין: "בית המשפט קבע פה־אחד קביעה מתבקשת ותקדימית, לפיה להנחיית הממשלה לצה"ל להימנע מגיוס חרדים אין בסיס חוקי, ולכן הצבא חייב להחיל את חוק שירות ביטחון על כולם באופן שוויוני". 

מפורום דבורה נמסר: "על צה"ל לוודא שגיוס חרדים לא יפגע בזכויותיהן ובמעמדן של נשים בצה"ל. ב־7 באוקטובר הוכחה מעל לכל ספק תרומתן האדירה של נשים לביטחון ישראל. ההגנה על המדינה, משימות צה"ל והפערים המבצעיים מדגישים את הצורך הביטחוני והחברתי במיצוי מרבי של פוטנציאל כוח־האדם ונשיאה שוויונית בנטל. פורום דבורה יפעל ויוודא שצה"ל יעגן את זכויות כלל החיילות והחיילים על־מנת לייצר איזונים מידתיים בין הצרכים השונים של האוכלוסיות ויידע להבטיח שירות מאפשר של כלל המשרתים מכלל האוכלוסיות, אלה לצד אלה".  

יו"ר התנועה הדרוזית לדמוקרטיה ושוויון, ד"ר אמיר ח'ניפס, בירך על פסיקת בג"ץ ומסר: "אחרי 76 שנות קיומה של המדינה, הגיע הזמן לשינוי המציאות המעוותת. העובדה שהפסיקה ניתנה פה־אחד ללא שום התנגדות מוכיחה מעל לכל ספק עד כמה הבשילה העת לכונן כאן חברה שוויונית שכל חלקיה נושאים בנטל הביטחוני והקיומי במדינת ישראל. אין מקום לפריבילגים מכוח שום זכות לימודים או אמונה דתית". 

"הפסיקה מובילה לשתי מדינות" 

מנגד, שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, מסר בתגובה: "פסיקת בג"ץ מובילה בהכרח לשתי מדינות כאן. אחת זו המדינה שמתנהלת כפי שהיא כעת, ומדינה נוספת בה בני הישיבות ימשיכו ללמוד תורה כפי שנהגו במדינה שדוד בן גוריון הכריז עליה. אין כוח בעולם שיוכל לכפות על אדם שנפשו חשקה בלימוד תורה, להימנע מכך". 

יו"ר ש"ס, הרב אריה דרעי, מסר: "העם היהודי שרד רדיפות, פוגרומים ומלחמות רק בזכות השמירה על ייחודיותו - התורה והמצוות. זהו הנשק הסודי שלנו מול כל האויבים, כהבטחת בורא עולם. גם כאן, במדינת היהודים, לצד לוחמנו היקרים המחרפים נפש מול האויבים, נמשיך לשמור מכל משמר על חברת לומדי התורה המקיימים אותה מתוך הדחק. הם אלה שמשמרים את כוחנו הסגולי ומחוללים ניסים במערכה.

"אין שום כוח בעולם לנתק את עם ישראל מלימוד התורה, וכל מי שניסה זאת בעבר - נכשל כישלון חרוץ. שום פסיקה שרירותית לא תבטל את חברת לומדי התורה בארץ ישראל, שהיא הענף עליו כולנו יושבים". 

הליכוד: "הפתרון האמיתי - השלמת חוק הגיוס ההיסטורי" 

מטעם הליכוד נמסר כי "הפתרון האמיתי לבעיית הגיוס הוא לא פסיקת בג"ץ שתהיה רלוונטית לתקופה קצרה בלבד, אלא השלמת חוק הגיוס ההיסטורי שנמצא כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. תמוה שבג"ץ, שנמנע במשך 76 שנים לכפות בפסק דין את גיוס בני הישיבות, עושה זאת דווקא עכשיו, ערב השלמת חוק הגיוס ההיסטורי וכשגיוס החרדים האחרון היה הגבוה אי-פעם.

"החוק גובש על־ידי מערכת הביטחון כשבני גנץ היה שר הביטחון ועבר בקריאה ראשונה בתמיכת בנט, לפיד וליברמן. עכשיו פתאום בנט, לפיד, ליברמן וגנץ מתנגדים לחוק, כי הם אינם מעוניינים בגיוס חרדים אלא בהפלת הממשלה.

"בניגוד לטענתם, החוק צפה תרחישי מלחמה ונערך להם, ובכל מקרה נעשות בו התאמות המתחייבות מהמצב הקיים. החוק מעלה באופן ניכר את שיעורי הגיוס של הציבור החרדי, קובע סנקציות כלכליות מוסדיות על אי־עמידה ביעדים ומכיר בחשיבות לימוד התורה".

מהמחנה הממלכתי נמסר בתגובה לליכוד: "שקר שחוזרים עליו פעם אחר פעם לא נהפך לאמת. אם החוק הזה כל־כך היסטורי ונכון, איך זה שראש הממשלה בנימין נתניהו והסיעות החרדיות הצביעו נגדו? בני גנץ הביא באופן מוצהר את חוק הגיוס רק כחוק גישור, בדרך להבאת מודל השירות הישראלי.

"בעת הזו, כשהמסלולים מוכנים וצורכי הצבא אחרים, החוק הזה הוא כתם היסטורי. על כל ההנהגה, מימין ומשמאל, ומי שמדינת ישראל, צבא העם והחברה הישראלית חשובה לו, להגיע להסכמות על בסיס מתווה השירות הישראלי, שיביא פתרון אמיתי - ולא פתרון זמני להישרדות הקואליציה".