בג"ץ הכריע בנושא תקציבי הישיבות: מה היקף הכספים הנוכחי, ומה צפוי עכשיו?

בעקבות פסיקת בג"ץ מהבוקר (ג') - שקבעה כי על המדינה לפעול לגיוס בני הישיבות, וכי עד אז לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות עבור תלמידים שלא קיבלו פטור - צפויים להישלל השנה כ־270 מיליון שקל מתקציבי הישיבות, סכום שיגדל ל־400 מיליון שקל בשנת 2025.

● בג"ץ קבע פה־אחד: המדינה חייבת לגייס בני ישיבות לצה"ל
● "ניצחון היסטורי לשלטון החוק": התגובות לפסק דין חוק הגיוס
● משה גפני טען שבג"ץ מעולם לא פסק לטובת החרדים. האם זה נכון?
● פרשנות | החלטה היסטורית, אבל תאורטית: החורים בפסק דין חוק הגיוס יאפשרו לממשלה לא לפעול

מדובר על סכום משמעותי מתוך 1.7 מיליארד שקל שכיום עוברים לישיבות החרדיות תחת הסעיף התקציבי "מוסדות תורניים" בתקציב החינוך. זאת בשל העובדה שעל־פי נתוני לשכת הגיוס שהוצגו לבג"ץ, ישנם 63 אלף תלמידי ישיבות שדחיית שירותם כבר פקעה. מה המשמעות בפועל של פסיקת בג"ץ? גלובס עושה סדר.

האם צה"ל יהיה חייב לגייס בני ישיבות?

פסיקת בג"ץ הגיעה לאחר פקיעת הוראות השעה הנוגעות לגיוס חרדים. לפי המצב החוקי כעת אין כל פטור העומד לזכות תלמידי הישיבות, וצה"ל אמור לגייס אותם כמו כל בן 18.

אלא שבפועל, לצה"ל ("הפוקד") יש סמכות חוקית להחליט מי יגויס ומתי, וכל עוד אין חוק גיוס מסודר - הוא מעדיף להימנע מכך. בינתיים, התקציבים לאותם מחויבי גיוס - המגיעים למוסדותיהם בשל הסדר "תורתו אומנותו" שבו הם נכללים - כבר אינם רלוונטיים יותר. על כן, בג"ץ פסק כי התקציב היחסי שהישיבות אמורות לקבל בשל אותם חייבי גיוס לא יוכל להגיע אליהן יותר. 

כמה בני ישיבות יש?

מספר בני הישיבות עלה משמעותית לאורך השנים: על־פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, ב־2012 היו בישראל 31,920 תלמידי ישיבות גבוהות (רווקים) ו־70,798 אברכים (נשואים).

ב־2022, מספר זה עלה ל־43,427 תלמידי ישיבות גבוהות ולא פחות מ־101,640 אברכים. כלומר, בתוך עשר שנים מספר זינק ב־41%. מספר זה דומה לגידול האוכלוסייה החרדי, אך בשנים בהן הייתה ירידה משמעותית בתקציבי הישיבות, כמו ב־2014, מספר תלמידי הישיבות ירד גם אבסולוטית.

כמה כסף מקבלות הישיבות על כל אברך?

כל מוסד לימודי זוכה לשיעור תמיכה לפי מספר הנקודות שצבר. ערך הנקודה עומד היום על 476 שקל. תלמיד ישיבה גבוהה מקבל את סכום הבסיס, ואילו על תלמיד כולל ליום שלם יקבל המוסד לפי ערך של 1.8 נקודות, קרי 846 שקל. הפסקת התמיכות לא תחול על תלמידים שקיבלו פטור פרטני שאינו גורף. הישיבות ימשיכו לקבל תמיכות לתלמידים אלו.

מה היקף התקציב שמקבלות הישיבות?

תקציבי הישיבות ידעו עליות ומורדות לאורך השנים. ב־2010 תקציב הישיבות עמד כל כמיליארד שקל, ומאז עלה בהדרגה. זאת למעט שתי תקופות: אחת ב־2014, שבה ממשלת נתניהו־לפיד קיצצה אותו ל־670 מיליון שקל בלבד, ובממשלת בנט־לפיד, שבה התקציב נקבע על 1.2 מיליארד שקל.

הממשלה האחרונה העלתה אותו דרמטית ל־1.7 מיליארד ב־2023 ול־2 מיליארד ב־2024. בשל הקיצוצים שנדרשו בזמן המלחמה, תקציב 2024 המעודכן הוריד את התקציב חזרה ל־1.7 מיליארד שקל.

מה היקף התמיכה הממשלתית בחברה החרדית?

תקציבי הישיבות הם רק חלק קטן מהתמיכה הממשלתית בחברת הלומדים החרדית. על־פי ניתוח של ד"ר איתן רגב מהמכון החרדי למחקרי מדיניות, יש פער גדול בין משקי בית יהודיים חרדיים ולא־חרדיים בקצבאות המתקבלות מהמדינה: משק הבית החרדי הממוצע מקבל מהמוסד לביטוח לאומי 1,967 שקל בחודש ועוד 1,238 שקל ממוסדות מדינה אחרים (בסך־הכול 3,205 שקל). זאת לעומת 1,771 שקל בחודש מביטוח לאומי למשקי בית יהודיים לא־חרדיים ועוד 366 שקל ממוסדות מדינה אחרים - כלומר 2,137 שקל בלבד.

בסך־הכול, משק הבית החרדי הממוצע מקבל מהמדינה 50% יותר תמיכות ותקציבים מאשר משק הבית היהודי הלא־חרדי הממוצע. משק הבית הערבי הממוצע, לעומת זאת, מסתפר ב־1,777 שקל בחודש בלבד.

זאת, בין השאר, משום שמערכת הרווחה הישראלית מבוססת מאוד על מספר הילדים (הגדול בהרבה במשקי בית חרדים), ואינה דורשת תמיד מיצוי מלא של כושר התעסוקה (למשל, במימון פעוטונים). 

נם חלק מתקציבי הישיבות מגיע מכיסים פרטיים, אך חישוב זה אינו כולל מגוון רחב של הנחות במס, כמו הנחה בארנונה הניתנת על־פי קריטריונים של הכנסה ומספר ילדים, כך שמשפחות עם הכנסה מועטה ומספר ילדים רב משלמות הרבה פחות ארנונה.

הממשלה, בתורה, מפצה את העיריות על־ידי "מענקי איזון" שונים במטרה לשמור על איתנותן הפיננסית. בנוסף, ישנן הנחות במס הכנסה על־פי מספר הילדים, אך מי שזכאי להן הם דווקא בני המשפחה העובדים. אצל חרדים - בעיקר הנשים.

חשוב לציין כי תקציבים אלו אינם עומדים להיפגע כתוצאה מפסיקת בג"ץ ואינם קשורים אליה.

איך יתמודדו הישיבות עם הפסקת התקצוב?

כדי להתמודד עם הפחתת התקציבים היחסית על מי שכבר אינם נכללים בהסדר "תורתו אומנותו", יצאו משלחות לארה"ב במטרה לגייס תרומות כדי להשלים את סכומי הכסף המדוברים, גם אם באופן זמני - מכספי תרומות פרטיים שיינתנו מרצון בידי תורמים חרדים מארה"ב.

בין השאר הגיע לבקש תרומות גם אחד ממנהיגי הציבור החרדי־ליטאי בישראל, הרב דוב לנדו בן ה־94, ועיתונאים חרדים תיעדו אותו יוצא ממטוס פרטי בדרך למסע גיוס התרומות.