עובדי בניין מחו"ל החלו להגיע - והבלגן חוגג: "עובדים שאין להם קשר לאירוע; הפסדים שלא נגמרים"

בתקופה האחרונה חזרו להגיע לישראל עובדים מחו"ל לענף הבנייה, גם אם כי לא בקצב משביע רצון. העיכובים הבירוקרטיים שאפיינו את ההליך לאחר ה-7 באוקטובר עדיין קיימים, ולכן איננו רואים עדיין עשרות אלפי פועלי בניין זרים בישראל, אך כעת מתברר כי גם לאחר שהעובדים הגיעו לארץ - הבלגן ממשיך.

בדיון שנערך אתמול (ג') בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת נטען כי עובדים רבים שהגיעו לישראל אינם מתאימים לעבודה בבניין, עובדה שגורמת לעיכוב בשיבוצם בחברות הבנייה, ומכאן להפסדים עצומים לחברות כוח האדם המביאות אותם לישראל.

● מתחם פינוי-בינוי ליד הים בחיפה משך עשרות חברות. מי זכו? 
● הייטקיסט רכש דירת 3 חדרים בנוף הגליל להשקעה. כמה הוא שילם? 

עם פרוץ המלחמה ועצירת כניסתם של עובדים פלסטינים לישראל, החליטה הממשלה לרכז מאמץ בהבאת עובדים מחו"ל, גם לענף הבנייה. לצורך כך מונתה התאחדות הקבלנים בוני הארץ לבצע את המיונים של המועמדים להגיע ארצה, במדינות המקור - הודו, סרי לנקה, אוזבקיסטן ובהמשך גם מולדובה.

תאגידי כוח אדם להעסקת עובדים זרים בענף הבניין, שהם היחידים המורשים כיום להביא עובדים מחו"ל לענף, "מושכים" את העובדים שמוינו במדינת המקור, ומעמידים אותם לרשות חברות הבנייה בישראל.

לפי הנטען בדיון, רבים מהעובדים שהגיעו לישראל אינם כשירים לעבוד בבנייה - בין אם בשל קשיי שפה, בין אם משום שאין זה המקצוע שלהם ובין אם מסיבות אחרות. במקרים כאלו, חברות הבנייה אינן מסכימות לצרף את העובדים לשורותיהן, או מחזירות אותם אל התאגיד שהביא אותם, ואותם עובדים נשארים בארץ חסרי מעש. התאגידים שהביאו אותם נאלצים לשלם סכומי כסף גדולים, בגין אגרות מחויבות, הוצאות על לינה ואוכל ועוד - שלטענתם מגיעים לעשרות אפי שקלים ביום.

דודו אבוחצירה, מנכ"ל NELLYAN, תאגיד להבאת עובדים זרים לענף הבניין, אמר בדיון בוועדה כי יש אצלו עובדים מהודו ש"יושבים ולא עושים כלום, כי אף אחד מהקבלנים לא רוצה אותם. אין להם קשר לאירוע, אין תקשורת איתם. אחרי שהבאנו מתורגמן התברר שאחד מהם הוא בכלל נגר ומעולם לא עבד בבנייה".

אייל מוסט, מנכ"ל תאגיד עומר ביט, סיפר כי קיבל 134 עובדים מהודו בתוך יומיים, בלי כל התראה מראש. "אני צריך לדאוג לאנשים הללו למקום לינה, אני צריך כמה ימים כדי לאתר את חברת הבנייה המתאימה שתיקח אותם - אלו הפסדים שלא נגמרים. אחרי שהם מגיעים אני גם מבין שהם בכלל לא מבינים את השפה, ואפילו ביניהם הם לא יכולים לדבר כי הם מאזורים שונים בהודו ומדברים בניבים אחרים. החיבור לשטח לא קיים". נציג אחר של תאגיד כוח אדם טוען כי חויב ב־200 אלף שקל על עובדים שהוא כלל לא הביא לארץ.

יצוין כי התאגידים הינה חדשים, שהוקמו מאז תחילת המלחמה לצורך הבאתם של כמה שיותר עובדים מחו"ל. טרם המלחמה היו בישראל 49 חברות מאושרות להבאת עובדים זרים לענף הבנייה, וכעת ישנן 158 חברות כאלו - ונראה כי למרות המספרים הגבוהים הם מתקשים "להזין" את חברות הבנייה בעובדים זרים חדשים.

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה מהשבוע שעבר, הגיעו לישראל רק כ־8,800 עובדים חדשים מחו"ל מתחילת המלחמה, אף כי נראה היה כי הקצב מתחיל להתגבר בשבועות האחרונים.

יו"ר הוועדה, ח"כ אליהו רביבו, אשר נפגש במסגרת תפקידו עם כמה בעלי חברות כוח אדם, אמר בדיון: "במצב העניינים הזה, גוזרים על חברה כזו כליה. מדובר על תאגידים שמשלמים בכל יום 180 אלף שקל במזומן, מיידי, על שהות העובדים האלה כאן. גם אם יצליחו בתוך ארבעה ימים למקם אותם באתרי הבנייה, מדובר על כ־800 אלף שקל שהם משלמים רק כהוצאות ישירות".

משרדי הממשלה רבים בינם לבין עצמם

כהמחשה לאי הסדר המאפיין את הליך הבאת העובדים - שכמובן נעשה לראשונה בישראל בהיקפים כאלו, ודורש תיאום בין אין־ספור גופים ממשלתיים ופרטיים - התפתחו במהלך הדיון דין ודברים וחילופי "עקיצות" בין נציגי משרדי הממשלה השונים האחראים על התהליך.

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, ציין כי הוא המנכ"ל היחיד מבין המשרדים הרלוונטיים שהתייצב לדיון: " אני לא שומע את אנשי רשות האוכלוסין וההגירה, או את אנשי משרד האוצר", אמר, "ולא אתן שהמשרד שלי יספוג את כל הביקורת".

משה נקש, ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, אמר: "נדרשנו לעשות מהלכים מהירים, במאסות גדולות שלא נעשו בעבר. כולם התגייסו למאמץ הזה. צעקו לנו כולם, ובצדק, שהמחסור קריטי - והבאנו עובדים כמה שיותר מהר".

נקש ציין באשר לטענות כי הגיעו לישראל עובדים לא מתאימים שלא עברו את המבחנים, כי "מהבדיקות שאנחנו ביצענו, כולם עברו את המבחנים", אלא שאת דבריו קטעה מיכל ארן, מנהלת אגף בכיר לתכנון אסטרטגי ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון, וטענה כלפיו: "בדקתם רק שלושה אנשים".

נקש המשיך ואמר: "אם יש טענות ספציפיות, תעבירו לנו ונבדוק. בינתיים החלטנו לאפשר לעובדים שנטען שהם לא מספיק מקצועיים, למרות שעברו מבחנים, לעבור לעבודה בענפי התעשייה, במפעלים חיוניים, בשיפוצים ובתשתיות. מדובר בהנחיה שתהיה תקפה לשלושה חודשים, שאחריהם נעשה הערכת מצב מה נכון לעשות עם העובדים האלה".

יו"ר הוועדה ח"כ רביבו טען כי מדובר ב"פלסטר שאינו מקובל על הוועדה. צריך לקבל החלטה לגבי כל עובד שכבר נמצא כאן, כדי לצמצם את הנזקים לתאגיד שנתקע איתו מבלי שתכנן את זה. טיפול נקודתי לא מקובל".

אם כל זה לא מספיק, ח"כ רביבו ביקש לקבל לידיו את חוברות המיונים (המסמכים המתעדים את פרטי הנבחנים והבוחנים במדינת המקור) כדי לבדוק היכן נפלו כשלים בתהליך - אך לא קיבל לכך אישור במעמד הדיון מצד נציגי משרד המשפטים, שציינו כי עליהם לבדוק אם הדבר אפשרי במסגרת חוק הגנת הפרטיות שתחתיו חוסים ההסכמים להבאת העובדים.