התמודדות פנים-מפלגתית על מושב בבית הנבחרים בוושינגטון בדרך כלל אינה מעוררת עניין מחוץ לגבולות מחוז-הבחירה שבו היא מתרחשת. אבל כלל חוסר ההתעניינות אינו חל היום על המחוז ה-16 של מדינת ניו יורק, הכולל חלק מן העיר ניו יורק וחלק מפרווריה האמידים.
● כותרות העיתונים בעולם | צרפת שוקלת לתגבר את צבא לבנון, והסיבה שפוטין תומך בחמאס
● טורקיה לצד חיזבאללה: "קפריסין מסייעת לישראל במלחמה בעזה"
לפנות בוקר נודע, שהבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית הנחילו תבוסה ניצחת לאחד המבקרים החריפים ביותר של ישראל בקונגרס בוושינגטון. בכך, עלה יפה מאמץ גדול ממדים של השדולה הפרו-ישראלית להביסו, במימון חסר תקדים. ציר בית הנבחרים ג'מאל באומן, בן 48 הפסיד את מושבו לג'ורג' לאטימר, בן 70 ראש מועצה מקומית רב השפעה.
באומן שייך לקבוצה של רדיקלים שמאליים במפלגה הדמוקרטית, המחזיקים בהשקפת עולם סוציאליסטית בענייני חברה וכלכלה, ובהשקפת עולם אנטי-מערבית בענייני חוץ. איבתם לישראל היא רבת שנים, והיא גברה מאוד מאז 7 באוקטובר. אצל באומן היא הסלימה והלכה עד כדי תמיכה בהחרמה מלאה של ישראל ובאמברגו צבאי עליה.
האנטי-ישראליות שלו גברה מאז ביקור בישראל ב-2021, שבמהלכו פגש ילדים פלסטינים בחברון, והשווה את מצבם לזה של ילדים יהודיים בימי השואה. בהתחשב בנוכחות המסיבית של יהודים במחוז הבחירה שלו, זו היתה השוואה מרחיקת לכת, שהעמיקה את תחושת הניכור של המצביעים היהודים. אבל הם עדיין תמכו בבחירתו החוזרת ב-2022.
בחודשים האחרונים, באומן קרא דרור לחרצובות לשונו. הוא האשים את איפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית רבת הכוח בוושינגטון, שהיא מנסה להשליט "משטר ציוני" על הקונגרס. זו לשון שדוגמתה בדרך כלל אינה נשמעת בפוליטיקה האמריקאית.
גורמים ויחידים פרו-ישראליים מנסים זה שנים אחדות לסכל את בחירתם של מועמדים דמוקרטיים לקונגרס, המזוהים עם קבוצה רדיקלית המכונה 'היחידה' (Squad), שבראשה עומדות ארבע צירות של בית הנבחרים, שלוש שחורות והיספנית אחת. האמצעי העיקרי במאבק נגד הרדיקלים הוא עידוד והכוונה של תרומות. הקהילה הפרו-ישראלית הזרימה 16 מיליון דולר למערכה נגד באומן. ניסיון להדיח צירה בולטת נוספת מהקבוצה, קורי בוש, ייעשה בבחירות המקדימות במדינת מיזורי, בחודש אוגוסט.
תבוסת באומן היתה צפויה. הסקרים חזו אותה בהתמדה. לאחר ספירה של 88% מן הקולות, ללאטימר יש יתרון של ,17% ונראה שהוא רק יגדל עד תום הספירה.
אנחת רווחה ושביעות רצון נפלטה לפנות בוקר מן החזה הקולקטיבי של הפרו-ישראלים. איפא"ק אמרה כי תבוסת באומן מאשרת שהתמיכה בישראל טובה "הן מן הזווית של מדיניות והן מן הזווית של פוליטיקה" מפלגתית. אבל לא ברור כלל אם הניצחון המקומי הזה, חשוב ובולט כשלעצמו, ישנה את הדינמיקה הארצית של המפלגה הדמוקרטית, שבה גוברת ההתנערות מהמדיניות הפרו-ישראלית המסורתית של מנהיגי המפלגה.
יתר על כן, המירוץ במדינת ניו יורק התאפיין ברמזים גזעניים, משני הצדדים. באומן שאב את עיקר התמיכה משחורים ומהיספאנים. הוא התלונן בנקודה מסוימת, ש"היהודים" במחוז הבחירה שלו מעדיפים "לחיות בנפרד". זו הערה חמורה מאוד בקונטקסט של יחסים בין-גזעיים בארה"ב, והיא חמורה במיוחד בקונטקסט המסובך והעדין של יחסי יהודים-שחורים.
תוצאות הבחירות גורעות כנראה מן התנופה של הרדיקלים האנטי-ישראלים, לפחות במובן הזה שהן מקילות על מנהיגי המפלגה בקונגרס לדחות את דרישותיהם הקיצוניות ביותר. אבל אין זאת אומרת שנובעת מן הבחירות האלה מסקנה פרו-ישראלית חד-משמעית. המנצח, לאטימר, לא הירבה להזכיר את ישראל במסע הבחירות שלו ולא הביע אהדה מיוחדת לעניינה.
תבוסת באומן מזכירה לנו את נסיבות עלייתו הפתאומית, לפני שש שנים. אז הוא גבר במפתיע על אחד מצירי הקונגרס היהודיים רבי ההשפעה ביותר בוושינגטון, אליוט אנגל, שהיה יושב ראש ועדת החוץ של בית הנבחרים. בשעתה, תבוסת אנגל נחשבה לראיה נוספת שתור הזהב של היהודים בפוליטיקה האמריקאית מתקרב והולך אל קיצו. תבוסת באומן מקהה במקצת את עוקצה של המסקנה ההיא.