בוועדת השרים לחקיקה צפויה לעלות ביום ראשון הצעת חוק לשינוי אופן הבחירה בנציב תלונות הציבור על שופטים, מטעמו של ח"כ שמחה רוטמן. הצעת החוק מבקשת להעביר את הבחירה משר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון באישור הוועדה לבחירת שופטים, להצבעה חשאית בכנסת. לפי ההצעה, מי שיציע מועמדים הם עשרה חברי כנסת או שר המשפטים. אם היו שני מועמדים או יותר, המועמד שקיבל את קולותיהם של 70 חברי כנסת ייבחר.
● השופטת שקודמה במסגרת הדיל, אך אין נציב שיבחן את התלונה שנגדה
● נציב השופטים פורש ללא מחליף נוכח התנגדות לוין למנות שופט עליון בדימוס
● המהפכה המשפטית עדיין פה: המהלך של רוטמן והתגובה של נציב השופטים
בחודש שעבר סיים את תפקידו הנציב אורי שהם, שופט בית המשפט העליון בדימוס. מאז לא מונה נציב חדש בשל התעקשותו של שר המשפטים יריב לוין למנות נציב שלא היה שופט בית המשפט העליון.
כיום החוק קובע כי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון יסכימו על מועמד, והוא יובא לאישור הוועדה לבחירת שופטים, בה השניים חברים. נוכח חוסר הסכמה בין לוין ובין ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, לא הובא לאישור הוועדה אף מועמד, וכיום אין מי שיבחן תלונות על השופטים בישראל.
"פתח לקידום הליכי הדחה פוליטיים של שופטים"
הנהלת בתי המשפט יצאה הערב (ה') בביקורת חריפה על הצעת החוק. היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, כתב למשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, כי העברת סמכות המינוי לכנסת "משנה את האיזון העדין הקיים כיום בין הרשויות ומעבירה את סמכות המינוי לגורמים פוליטיים שאין להם היכרות עם מערכת המשפט; זאת בעוד הנציב אמור להיות גורם מקצועי, ניטרלי ועצמאי בפעולותיו".
עוד נכתב כי הצעת החוק מגלמת חשש לפגיעה משטרית עמוקה, מאחר שהנציב מוסמך לפתוח בהליכי הדחה של שופטים. "שליטה פוליטית במוסד הנציב היא פתח לקידום הליכי הדחה פוליטיים של שופטים", נטען.
"הצעת החוק עשויה להוביל לבחירה של אדם נטול כישורים או היכרות מערכת המשפט ולהוביל למינוי של אדם שאינו כשיר לכך, מתוך מניעים פוליטיים, ואשר מטרתו היא לפגוע במערכת המשפט".
לגישת הנהלת בתי המשפט, קיימת חשיבות מכרעת שהנציב יהיה מי שכיהן בעבר כשופט ומכיר את מערכת בתי המשפט, ויש ערך רב במינוי נציב שכיהן בתפקיד שופט בבית המשפט העליון, כפי שהיה נהוג מיום הקמת הנציבות לפני למעלה מ-20 שנה.
לכן נטען כי הצעת החוק היא ניסיון נוסף לפגוע במעמדו של בית המשפט העליון, וכי נוכח החשש לפגיעה בעצמאות הנציב, "קיים קושי שלא לראות בהצעת החוק חלק מתהליך השינוי המשטרי המבקש להחליש את כוחה של הרשות השופטת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.