התאוששות בהייטק? סימני השאלה שמעלה חברת המחקר על הנתונים המעודדים

ימים ספורים לאחר שחברת המחקר IVC ולאומיטק פרסמו נתונים מעודדים בדבר ההתאוששות בענף ההייטק הישראלי, מפרסמת חברת המחקר רייז (Rise), עמותה ללא כוונת רווח הממומנת מכספי תורמים שבראשה עומד פרופ' יוג'ין קנדל, כמה סייגים ששופכים מעט מים צוננים על השמחה המוקדמת.

כמו בדיווח מתחילת השבוע, גם רייז מציינת כי גרף ההשקעות בחברות ישראליות עלה לראשונה מאז שנת 2022, וזאת בעיקר בשל גיוס הענק בן 965 מיליון הדולר של חברת וויז (Wiz). המגמה, כך מגלה חברת מחקר, זהה למתרחש בארה"ב ובאירופה, שם נרשמו עליות בשיעור דומה. השיפור בהשקעות בהייטק מייצג אמנם מגמה עולמית, אך העובדה שענף ההייטק הישראלי הראה מגמה חיובית זהה למתרחש בעולם למרות המלחמה היא בשורה טובה.

● עם הערת עסק חי וברבע מהשווי בשיא: חברת המכשור הרפואי שגייסה 150 מיליון דולר
● "איום משמעותי": דוח רשות החדשנות מזהיר מפגיעה בהייטק הישראלי

על פי המחקר שפרסם IVC ביום ראשון, סך הגיוסים בחברות הייטק פרטיות ברבעון השני הסתכם ב- 2.9 מיליארד דולר, הרבעון הטוב ביותר מאז הרבעון השני של 2022, אז גויסו לתעשייה 5 מיליארד דולר. סך הגיוסים ברבעון האחרון מהווים עלייה של 47% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ועלייה של 78% ביחס לרבעון הראשון של השנה, זאת בין השאר, כמובן, הודות לגיוס בחברת וויז וגיוסי הסייבר.

ייתכן, עם זאת, כי מדובר באשליה אופטית, היות וחברות סייבר רבות הודיעו על גיוסי המיליארדים דווקא בשבועות שקדמו לכנס הסייבר הבינלאומי RSA, כחלק מאסטרטגיה שיווקית.

גם בנטרול גיוס הענק של חברת הסייבר וויז (Wiz) שעמד על 965 מיליון דולר, סך גיוסי ההון לשאר החברות עמד על 1.93 מיליארד דולר, עלייה של 19% לעומת הרבעון הקודם, כך על פי IVC. עם זאת, חלקן של עסקאות מעטות תפס נתח גדול במיוחד מכלל הגיוסים. 6 בלבד, בהן ארבע חברות סייבר - סייארה, איילנד, סמפריס וויז - תפסו 62% מכלל הגיוסים ברבעון.

 מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

בפרסום של מכון רייז מהבוקר (ג') עולה כי בנטרול כלל המגה-סבבים, כלומר סבבים בעלי שווי של 100 מיליון דולר ומעלה, כלל הגיוסים לסטארט-אפים ישראלים מגיעים לכמיליארד דולר בלבד - שיפור קל לעומת הרבעון הראשון, אך נתון שמותיר את הממוצע הרבעוני על הרף הנמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות. המשמעות היא שרוב ההון שמגויס לחברות ישראליות נותר בידי מספר קטן יותר של חברות, בעוד הרוב נאבקות לקיומן.

מספר המגייסות בשפל

עוד מדווחת חברת המחקר רייז, כי למרות העליות בסך הגיוסים הכולל לחברות הישראליות, מספר החברות המגייסות קטן משמעותית והגיע לשפל של 112 חברות ברבעון השני. המספר יכול לעלות ככל שיתגלו סבבים נוספים, כיוון שלא כולם מדווחים, אך ב"רייז" מטילים ספק כי הדבר ישנה את המגמה באורח משמעותי. לשם השוואה, מספר החברות המגייסות בשנת 2019, לפני פרוץ הקורונה נע בין 300 ל-400 בממוצע ברבעון.

 אורי גבאי, מנכ''ל מרכז המחקר רייז ישראל / צילום: איל יצהר

גם במכון רייז עושים שימוש בנתונים שאספה חברת IVC, אך באמצעות עיבודים שונים מתגלים זרמי-קרקע שליליים שמכרסמים באפקטיביות על ההייטק הישראלי: עוד מגלה מכון המחקר כי מספר המשקיעים בהייטק הישראלי הולך ופוחת במידה דרמטית מאז תחילת שנת 2022, למרות שהיקף ההשקעות מסך כל המשקיעים הלך וגדל ברבעון האחרון.

כך, במחצית הראשונה של 2024 חלה ירידה של 10% במספר גופי ההשקעה הזרים הפעילים בישראל ביחס לחצי השנה שלפני כן - בהם קרנות הון סיכון, קרנות תאגידיות, משקיעים מוסדיים ותאגידים. לעומת התקופה המקבילה אשתקד, הירידה חדה יותר ועומדת על 18%. אחת מקרנות אלה היא סמסונג נקסט, קרן ההון סיכון של סמסונג שהשקיעה סכומים קטנים במספר רב של חברות צעירות. הקרן קיפלה את פעילותה אל מחוץ לישראל ללא הסבר ברבעון השני ועובדיה המקומיים פוטרו.

גם בקרב המשקיעים הישראלים חלה ירידה בשיעור של 15% לעומת החצי השנה הקודמת ו-22% בהשוואה לתקופה המקבילה. אמנם, משקיעי הייטק חדשים רבים נכנסו להשקעה בסטארט-אפים ישראלים בשנות בועת הקורונה 2020-2022, ורבים מהם התנדפו בשל עליית הריביות בארה"ב ותחילת המשבר העולמי בהשקעות בחברות טכנולוגיה, אך הנתונים המתגלים כעת נמוכים אף יותר מאלה של שנת 2019.

למעשה, מספר גופי ההשקעה הזרים במחצית הראשונה של השנה (499) נמוך מזה של התקופה המקבילה ב-2019 (537), וכך גם מספר גופי ההשקעה הישראלים: 275 גופי השקעה בחציון הראשון של 2024 אל מול 330 בחציון המקביל ב-2019. "כ-70% מבין גופי ההשקעה הזרים הפעילים בישראל ב-2024 הם אמריקאים, ושיעור דומה מבין כלל קרנות ההון סיכון הזרות. נתון זה מראה את החשיבות הרבה של שימור היחסים עם ארה"ב", נכתב במחקר.

גם קצב האקזיטים ירד

עוד שופכת רייז מים צוננים על הרושם שנוצר כאילו ריבוי האקזיטים מהתקופה האחרונה הוא חלק ממגמת השיפור בהייטק הישראלי. לאחר מכירות הענק של חברות כמו ווקמי, נו ניים סקיוריטי, אוואלור וחברות סייבר אחרות, מגלים ברייז כי קצב מכירת החברות איננו עולה על זה של השנה שעברה, והוא עומד על כ- 50 בחציון הראשון, בהשוואה ל-98 בכלל השנה שעברה. באשר להנפקות הישראליות בניו יורק, עולה כי מספרן ירד אל מתחת לממוצע בשנים הקודמות. למעשה בכל השנה אירעה רק הנפקה ישראלית אחת, זו של חברת עיבוד הזכוכית גאוזי.

עוד מדווחים ברייז כי מעמדה של ישראל בתוכניות המחקר והפיתוח האירופאיות נמצא בסכנה לאחר שבישיבת מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי בשבוע שעבר הוחלט לזמן את נציגי ישראל לפגישה של ועדת ההיגוי הרלוונטית בתחום. "חלק מהישיבה עסק באפשרות של הטלת סנקציות על ישראל, למרות שחלק ממדינות האיחוד מתנגדות לסנקציות כאלה", נכתב בדיווח. "הוועדה תדון במצב בעזה, ובשאלה אם ישראל עומדת בהתחייבות בנושאי זכויות אדם שבקיימת מסגרת ההסכם עליו חתמה ב2021". עד כה נהנו מוסדות אקדמיים בישראל כמו אוניברסיטת תל אביב, מכון וייצמן והטכניון ממענקים בסך 3.15 מיליארד יורו מאז כינון ההסכם עם האיחוד האירופי.

"הרבעון האחרון היה הגבוה ביותר מבחינת השקעות מזה יותר משנה, מה שיכול להעיד על התאוששות יחסית של ההייטק הישראלי אחרי תקופה ארוכה של משבר", אומר אורי גבאי, מנכ"ל רייז ישראל. "עם זאת, חשוב להדגיש כי עדיין קיימים סימנים מדאיגים, כמו הירידה במספר המשקיעים וסימני השאלה סביב קשרי החדשנות עם אירופה, כשנורת האזהרה העיקרית היא התלות הגוברת במספר קטן של חברות מצטיינות אשר ללא גיוסי ההון שלהן - ההייטק הישראלי מתייצב על רמת השקעות של כמיליארד דולר ברבעון. ככל שהמצב הביטחוני הופך לקבוע, גם ההייטק יתייצב על רמת פעילות נמוכה ביחס לעבר. אם ממשלת ישראל רוצה להחזיר באופן הדרגתי את ההייטק לרמת הפעילות של לפני המשבר, עליה להשקיע תקציבים גדולים יותר בסקטור זה, ובעיקר בסטארט-אפים בשלבים הראשונים שלהם".