להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
בסוף החודש הכנסת צפויה לצאת לפגרת הקיץ. בצל המלחמה והחטופים, הדבר זוכה לביקורת. אבל לא כולם מקבלים אותה: "עבודת הציבור ממשיכה, מספיק עם כל הפופוליזם הזה", זעם ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) ברדיו קול חי, וגם הטיח ביקורת באופוזיציה: "כל חברי הכנסת שצעקו מיש עתיד 'פגרה פגרה', בסוף גם עכשיו, כשיש כנסת, הם באחוזי הנוכחות הכי נמוכים בכנסת". האם הביקורת מוצדקת?
● המשרוקית | האם לשוטר מותר להחרים לכם את הטלפון כחלק ממעצר? כן, אבל יש סייגים
● המשרוקית | האם שר האוצר לפיד הוציא לעבודה 60 אלף תלמידי ישיבה?
כשביקשנו מח"כ טל ביסוס לדבריו, הופנינו מטעמו לאתר "זמן כנסת", ששואב נתונים מאתר הכנסת על נוכחות במשכן. לשמחתנו, האתר מספק שקלול של נוכחות לפי מפתח סיעתי (בחישוב ממוצע הנוכחות של הח"כים מהסיעה) עם אפשרות לבחון טווח תאריכים. אז צללנו לנתונים.
בגלל שטל דיבר על "עכשיו, כשיש כנסת", החלטנו לבחון את דירוגי הנוכחות במהלך כנס הקיץ המתקיים כעת. לפי החלטת ועדת הכנסת, הכנס התחיל ב־19 במאי. את תאריך הסיום לתקופה הנבדקת הצבנו יום לפני דבריו של טל, כלומר ב־1 ביולי.
בתקופה זו, הסיעה עם הנוכחות הגבוהה ביותר הייתה הציונות הדתית, סיעתו של טל, שח"כ ממוצע בה נכח בתקופה הנ"ל 177 שעות ו־11 דקות. טל עצמו, אגב, הגיע למקום הרביעי מבין 120 חברי הכנסת. הסיעה במקום השני היא יהדות התורה. ובמקום השלישי: יש עתיד, עם נוכחות ממוצעת לח"כ של כמעט 149 שעות. כלומר, הסיעה נמצאת הרחק מהמקום האחרון. מי שנמצאת בו, אם תהיתם, זו מפלגת רע"ם עם ממוצע נוכחות של 109 דקות ו־23 דקות בממוצע. נציין שאם מודדים את המלחמה כולה אז יש עתיד יורדת למקום החמישי, ובפגרת החורף למקום השישי מתוך 12.
אז יש עתיד דווקא הפגינה נוכחות מרשימה. ייתכן שטל התבלבל בשל נטייתם של ח"כים מסוימים מיש עתיד להיעדר מהמשכן, ובראשם יו"ר המפלגה יאיר לפיד, שנמצא במקום ה־109 בנוכחות מתוך 120 חברי הכנסת. בנוסף אליו, יש עוד שלושה ח"כים מהסיעה שנוכחותם במשכן נמוכה מהממוצע של רע"ם, ובסך הכל חצי מהסיעה נמצאת בחציון התחתון של הכנסת. מנגד, ישנם ח"כים אחרים מהסיעה שנוכחותם במשכן גבוהה מזו של הציונות הדתית.
רצוי להיזהר כשמשתמשים במדד זה, כפי שהסבירה לנו אביטל פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "מדד הנוכחות מודד רק כמה שעות חברי הכנסת נכחו במשכן, ולא מה הם עשו בזמן שהותם, למשל אם נכחו במליאה, בוועדות, במשרדם או במזנון הכנסת. יתר על כן, חלק מעבודתם מתבצעת מחוץ למשכן הכנסת, באמצעות 'ירידה לשטח'. באופן כללי יש קושי במדידת העבודה הפרלמנטרית, שלרוב נמדדת לפי כמות ולא לפי איכות העשייה. מעבר לכך, לחברי כנסת יש תפקידים שונים, ואופן עבודתם במשכן משתנה בהתאם".
מטעם ח"כ טל נמסר בתגובה: "הגורם היחיד שיכול לשפוט עד כמה עובדים חברי הכנסת זה הציבור. יראה הציבור וישפוט מי עובד עבורו קשה ומי לא. חברי יש עתיד הובילו קמפיין פופוליסטי לביטול הפגרה אך בפועל הגיעו למקום השישי בטבלת הנוכחות. גם בימי הפגרה, חברי הכנסת משתתפים בדיונים בוועדות הכנסת, מגיעים לשטח להיפגש עם ראשי רשויות וארגונים אזרחיים לומדים את הצרכים הנדרשים, פועלים לטפל בהשלכות המלחמה, בניחומי אבלים, ביקורי משפחות ועוד. ח"כ טל גאה להיות פעם אחר פעם בין מובילי הנוכחות בכנסת, אזורי חיוג שיאיר לפיד מעולם לא ביקר בהם".
בשורה התחתונה: דברי טל לא נכונים. בזמן כנס הקיץ, אליו התייחס טל, הנוכחות הממוצעת של יש עתיד הגיעה למקום השלישי מתוך כלל הסיעות. בסיעה כן ישנם חברים שממעטים להגיע.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: אוהד טל
מפלגה: הציונות הדתית
תוכנית: המהדורה המרכזית, רדיו קול חי
תאריך: 2.7.24
ציטוט: "בסוף גם עכשיו, כשיש כנסת, (הח"כים של יש עתיד) באחוזי הנוכחות הכי נמוכים בכנסת"
ציון: לא נכון
חה"כ אוהד טל התראיין לרדיו קול חי (התוכנית לא הועלתה לאינטרנט) ונשאל על הדיון שנוצר סביב התעדותה של הכנסת לצאת לפגרה בסוף החודש. על כך טל ענה: "הקמפיינים הפופוליסטיים האלה כבר מתחילים להימאס. עם כל הכבוד, מאז שנכנסתי לכנסת, לא רואה את ילדיי, לא רואה את אשתי, לא רואה את משפחתי, מדבר איתם, פוגש אותם רק בסופי שבוע, וגם זה לא בכל סוף שבוע כי לפעמים בסופי שבוע אני נמצא בכל מיני מקומות ברחבי הארץ או בנסיעות בכל מיני מקומות אחרים בעולם. הפגרה היא לא חופש. הפגרה היא בסך הכל אומרת שאין הצבעות במליאת הכנסת, זה כל מה שאומרת הפגרה... אל"ף, הפעילות הפרלמנטרית ממשיכה. אין הצבעות במליאת הכנסת, זה כל ההבדל בין... והעבודה הפרלמנטרית ממשיכה. עבודת הציבור ממשיכה. מספיק מספיק עם כל הפופוליזם הזה. זה באמת זה כל-כך נמאס. אם יש חבר כנסת שלא עובד פה, אתה יודע, כל החברי כנסת שצעקו מיש עתיד 'פגרה פגרה', בסוף גם עכשיו, כשיש כנסת, הם באחוזי הנוכחות הכי נמוכים בכנסת. אז מספיק עם הפופוליזם, יש חברי כנסת שעובדים, יש חברי כנסת שלא עובדים - זה ישפוט הציבור".
מטעם חה"כ טל הופנינו לאתר זמן כנסת, אתר עצמאי שמנטר ומנתח את הנוכחות של חברי הכנסת על סמך הנתונים שעולים מאתר הכנסת עצמו (מהכנסת נמסר לנו שהם לא עושים ניתוח משלהם לנתונים). מאחר שטל דיבר על כך שחברי יש עתיד נעדרים גם כאשר אין פגרה, בחנו את הנוכחות שלהם מאז שפגרת הכנסת תמה. לפי החלטת ועדת הכנסת, הכנסת חזרה לכנס הקיץ ב-19 במאי 2024. מאחר שטל אמר את הדברים ב-2 ביולי, בדקנו את מצב הנוכחות מ-19 במאי עד 1 ביולי, כך שטווח התאריכים יתאם לדבריו של טל וגם למועד בו נאמרו. האתר זמן כנסת מספק גם ניתוח של זמן ממוצע לפי מפלגות.
לפי ניתוח האתר, הסיעה שהראתה את הנוכחות הגבוהה ביותר במהלך כנס הקיץ היא הציונות הדתית, סיעתו של ח"כ טל. חברי הסיעה הגיעו בממוצע לנוכחות לח"כ של 177 שעות ו-11 דקות במהלך כל התקופה הזו. הסיעה השנייה היא יהדות התורה, עם ממוצע של 167 שעות ו-25 דקות. ואז במקום השלישי נמצאת יש עתיד, עם ממוצע של 148 שעות ו-59 דקות. כלומר, לא רק שיש עתיד אינה המפלגה עם הנוכחות הנמוכה ביותר בכנסת, היא גם מפלגת האופוזיציה הנוכחת ביותר. לצורך העניין, במקום האחרון נמצאת רשימת רע"ם (109 שעות ו-23 דקות בממוצע), מעליה המחנה הממלכתי (110 שעות ו-15 דקות בממוצע) ומעליה אבי מעוז, החבר היחידי בסיעת נעם, שהגיע במהלך הכנס ל-114 שעות ו-24 דקות.
עם זאת, אין זה אומר שאין כלל צדק בדבריו של טל. אם נבדוק את הנוכחות של חברי כנסת בודדים, נראה שרבים מהם מראים נוכחות דלילה. כך למשל ראש האופוזיציה יאיר לפיד נמצא במקום ה-103 מבין 120 חברי הכנסת, עם 78 שעות ו-2 דקות נוכחות במהלך הכנס הנוכחי - פחות מהממוצע של רע"ם. ח"כ בועז טופורובסקי הגיע ל-100 שעות ו-15 דקות ונמצא במקום ה-94. ח"כ רם בן ברק הגיע מעט יותר ממנו, ל-102 שעות ו-13 דקות, מה שהביא אותו למקום ה-92. ח"כ מיכל שיר סגמן הגיעה ל-105 ו-34 דקות ולמקום ה-89. הראשון לעקוף את הממוצע של רע"ם הוא עידן רול, עם 113 שעות ו-7 דקות, אבל הוא עדיין רק במקום ה-86. בנוסף, מתחת למקום 60 תוכלו למצוא גם את יואב סגלוביץ' (מקום 69), יוראי להב הרצנו (67), רון כץ (65), מיקי לוי (64), דבי ביטון (63), אלעזר שטרן (62) וקארין אלהרר (61). כלומר, מחציתם של חברי הסיעה נמצאים בחציון התחתון של הכנסת כולה, וחלקם עם נוכחות נמוכה למדי.
עם זאת, ישנם גם ח"כים שמצטיינים בנוכחות. ח"כ משה "קינלי" טור פז, למשל, הגיע במהלך שנבדקה ל-222 שעות ו-53 דקות, יותר מממוצע הנוכחות של הציונות הדתית, מה שהביא אותו למקום העשירי. כך גם ח"כ טטיאנה מזרסקי (207 שעות ו-4 דקות, מקום 13), ח"כ מירב כהן (200 שעות ו-25 דקות, מקום 17), ח"כ מטי צרפתי הרכבי (182 שעות ו-49 דקות, מקום 24), ח"כ סימון דוידסון (180 שעות ו-3 דקות, מקום 27) וח"כ ולדימיר בליאק (179 שעות ו-53 דקות, מקום 28). כלומר, רבע מחברי הסיעה מגיעים יותר מהסיעה עם הממוצע הטוב ביותר. עם זאת, מן הראוי לזכור שחלק מחברי הציונות הדתית הם שרים, מה שמוריד את נוכחותם בכנסת. בתקופה זו, יצוין, טל הגיע למקום הרביעי.
מאחר שהביקורת נגד הפגרה היא בגלל המלחמה, בדקנו גם את נוכחות הסיעות מאז 7 באוקטובר. במקרה זה, יש עתיד יורדת בדירוג למקום החמישי, עם 678 שעות ו-46 דקות בממוצע. מעליהם נכנסות במקום השלישי ש"ס ובמקום הרביעי ישראל ביתנו. כמו כן, בדקנו גם את הנוכחות בזמן פגרת החורף (לפי החלטת ועדת הכנסת התקיימה בין ה-8 באפריל ל-18 במאי), ובמהלכה יש עתיד הגיעה למקום השישי, שזה עדיין בחציון העליון.
עם זאת, כפי שמסבירה לנו אביטל פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מדובר במדדים בעייתיים: "מדד הנוכחות במשכן הכנסת מודד רק כמה שעות חברי הכנסת נכחו במשכן, ולא מה הם עשו בזמן שהותם, למשל אם נכחו במליאה, בוועדות, במשרדם או במזנון הכנסת. יתכן כי המדד מוטה לטובת חברי כנסת שגרים קרוב למשכן הכנסת, ולכן מעדיפים לעבוד ממנו גם בימים בהם הוועדות והמליאה אינן מתכנסות, בעוד יתכן שחברי כנסת שגרים רחוק יותר יעדיפו לעבוד מאזור מגוריהם או ממשרדי המפלגה שלהם. יתר על כן, חלק מעבודתם מתבצעת מחוץ למשכן הכנסת, באמצעות 'ירידה לשטח', לדוגמה - בימים אלה - ביקורים בגליל ובעוטף עזה ואצל משפחות חטופים וחללים.
"באופן כללי יש קושי במדידת העבודה הפרלמנטרית, שלרוב נמדדת לפי כמות ולא לפי איכות העשייה. מעבר לכך, לחברי כנסת יש תפקידים שונים, לדוגמה יושב ראש הכנסת, סגן יושב ראש הכנסת וראשי ועדות, ואופן עבודתם במשכן משתנה בהתאם. הטיות נוספות יכולות להיות בשימוש של הכלים הפרלמנטריים. שאילתות לדוגמה הן כלי פיקוחי, עבודה שלרוב נעשית באופן פורמלי על ידי חברי האופוזיציה, לכן מדידת השימוש בכלי זה יהיה מוטה בהתאם. מעבר לכך, חברי כנסת בוחרים לעצמם את נתיבי ההשפעה הפרלמנטרית שלהם. לא בטוח שנכון לבקר למשל חבר כנסת שהשקיע את כל מרצו וזמנו במושב מסוים בהעברת חוק אחד חשוב, גם אם בשל כך 'הזניח' היבטים אחרים של עבודתו הפרלמנטרית".
מח"כ טל נמסר בתגובה: "הגורם היחיד שיכול לשפוט עד כמה עובדים חברי הכנסת זה הציבור. יראה הציבור וישפוט מי עובד עבורו קשה ומי לא. חברי יש עתיד הובילו קמפיין פופוליסטי לביטול הפגרה אך בפועל הגיעו למקום השישי בטבלת הנוכחות. גם בימי הפגרה, חברי הכנסת משתתפים בדיונים בוועדות הכנסת, מגיעים לשטח להיפגש עם ראשי רשויות וארגונים אזרחיים לומדים את הצרכים הנדרשים, פועלים לטפל בהשלכות המלחמה, בניחומי אבלים, ביקורי משפחות ועוד. ח"כ טל גאה להיות פעם אחר פעם בין מובילי הנוכחות בכנסת, אזורי חיוג שיאיר לפיד מעולם לא ביקר בהם".
לסיכום: במהלך כנס הקיץ, התקופה אליה התייחס טל, סיעת יש עתיד הגיעה למקום השלישי במדד הנוכחות. חלק מחברי הכנסת שלה אכן הראו נוכחות נמוכה, ובראשם יאיר לפיד. לכן, דבריו של טל לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.