לוין לבג"ץ: התערבות בבחירת נשיא העליון היא רפורמה בשיטת בחירת השופטים

שר המשפטים יריב לוין הגיש לבג"ץ את עמדתו לעתירה הדורשת ממנו למנות נשיא ושני שופטים לבית המשפט העליון. לוין מבקש לדחות את העתירה וטוען כי קבלתה "משמעותה רפורמה משפטית בשיטת בחירת השופטים".

הדיון יתקיים ביום חמישי הקרוב בפני הרכב של שלושה שופטים. 

● בג"ץ ללוין: נמק למה הוועדה לא בוחרת נשיא לבית המשפט העליון
● לוין הציע למנות את יוסף אלרון לנשיא העליון ונתקל בהתנגדות עזה
● פוגלמן על אי-מינוי נשיא לעליון במשך 7 חודשים: "מצב חסר תקדים"

עורכי הדין ציון אמיר, ינון סרטן וניר לזר, המייצגים את לוין באופן פרטי, טוענים כי כינוס הוועדה לבחירת שופטים אינו עניין טכני, וכי ללוין יש סמכות להפעיל שיקול-דעת ולא לכנס את הוועדה.

"האיזון הוא הקביעה כי שר המשפטים הוא יו"ר הוועדה (לבחירת שופטים - נ.ש.), ולו נתון שיקול-הדעת הן בדבר כינוסה והן בדבר זהות המועמדים שיעלו להצבעה והעיתוי בעניינם", ציינו.

החוק לבחירת שופטים מחייב הסכמה רחבה בוועדה לבחירת שופטים של 7 מ-9 חברי הוועדה, אך בחירת נשיא העליון דורשת רוב רגיל של 5 חברים מתוך 9. לוין מסרב לקיים הצבעות בעניין, מאחר שאין לו רוב בוועדה לבחירה של מועמד לטעמו, ומאחר שרוב חברי הוועדה תומכים במינוי לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה, שתביא לבחירת של השופט יצחק עמית. התוצאה היא שלראשונה בתולדות המדינה, בית המשפט בעליון פועל ללא נשיא מזה 10 חודשים. במקביל, העליון פועל בחסר של שתי שופטות, מאז פרשו הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון באוקטובר 2023. 

"נוהג בלתי מחייב" 

"הסניוריטי הוא נוהג בלתי מחייב", טוען לוין בבג"ץ. לעמדתו "קיים ניגוד ענייני מוסדי בעצם קיום הדיון בבג"ץ, מה שהופך את הסוגיה לבלתי שפיטה".

עוד הוא טוען כי "המתנה להשגת הסכמה רחבה בין הרשויות השונות גורמת לעיכוב לעתים של בחירת שופטים ולעומס זמני במערכת, אולם בסופו של דבר תורמת לאמון הציבורי במערכת זו. בחירת נשיא עליון בדרך של נטילת סמכות מידי השר וכינוס הוועדה באמצעות צווי בג"ץ ובהיעדר הסכמה רחבה - הוא מתכון ודאי לאובדן האמון הציבורי".

לוין טוען כי סוגיית בחירת נשיא בית המשפט העליון היא סוגיה מורכבת הנתונה למחלוקת ציבורית עמוקה, וכי התערבות שיפוטית בעניין זה תהווה פגיעה קשה בעיקרון הפרדת הרשויות.

עוד הוא טוען כי העיכוב בבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון נובע מחילוקי דעות מהותיים בין חברי הוועדה לבחירת שופטים בנוגע לזהות המועמד, וכי יש צורך בגיבוש הסכמות רחבות בנושא. 

לוין דוחה את הטענה כי הוא פועל משיקולים זרים או בחוסר סמכות, וטוען כי כל פעולותיו נעשות בהתאם לסמכויותיו על-פי חוק ומתוך ראייה רחבה של טובת מערכת המשפט והציבור. 

"מצב חסר תקדים" 

עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון (מהעותרות), מסר בתגובה: "תשובתו של השר לוין היא ניסיון שקוף להסוות את העובדה שהוא מסרב למלא את תפקידו על-פי חוק. שר שמתפרק מסמכותו ומונע במכוון דיון בוועדה, לא יכול להתלונן שבית המשפט נכנס בנעליו. זוהי התנהלות בלתי חוקית ובלתי דמוקרטית שפוגעת באופן חמור בעיקרון הפרדת הרשויות ובמערכת המשפט כולה".

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הגיבה לאחרונה לעתירה וטענה כי המצב כיום הוא "חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל, וככלל, לאורך שנות קיום המדינה. הימנעות השר במשך תקופה ממושכת מהעלאת בחירת נשיא לבית המשפט העליון על סדר היום של הוועדה, מעניקה הלכה למעשה לרשות המבצעת שליטה בפועל בהליך מינוי נשיא בית המשפט העליון, והופכת את השר ל'שחקן וטו', ובכך מפרה את האיזון המשטרי-חוקתי ובאופן הפוגע בהפרדת רשויות".

עוד כתבה היועמ"שית לבג"ץ כי השר לוין "הופך את סמכות השר לכינוס הוועדה, שהיא במהותה סמכות אופרטיבית שנועדה לאפשר את עבודת הוועדה, למעין זכות 'וטו', אשר בכוחה למנוע בחירת נשיא שלא על דעתו, ובניגוד לחוק".