בחודשים האחרונים דיווחו עיתונאים שביקרו במטה יצרנית הנשק הגרמנית "ריינמטאל" בדיסלדורף על אבטחה יוצאת־דופן. בדיקות קפדניות לנכנסים, גם אם יש להם פגישות מראש, פשפוש בכליהם של עיתונאים ועוד צעדים שאינם כה שגורים בעולם העסקי הגרמני. בסוף השבוע נחשפה ככל הנראה הסיבה: ארמין פאפרגר, בן 61, מנכ"ל החברה הביטחונית הגרמנית הגדולה ביותר במדינה - יצרנית טנקים, תותחים, חימוש ארטילרי, מל"טים ועוד - היה על הכוונת של מוסקבה בתחילת השנה, עם תוכנית רוסית קונקרטית להתנקש בחייו.
● הזהיר מהביג־טק, הציע לפרק את גוגל: מיהו המועמד של טראמפ לסגן נשיא ארה"ב
● כותרות העיתונים | בגרמניה עצרו פעיל חיזבאללה, ומה הוביל לכישלון המביך של ארה"ב
על החשדות, שמעוררים סערה בגרמניה בימים האחרונים ומתיחות חדשה ביחסים בינה לבין רוסיה, דיווחה רשת CNN, אך הם קיבלו אישור גם ממקורות גרמנים. ה"שפיגל" דיווח השבוע כי התוכנית היתה "בשלבים מעשיים", כאשר כמה מהמתנקשים "כבר נכנסו לאזור שנגן". כמה מהם תיצפתו על המטה ואחרים בדקו את תוכניות הנסיעה הגלובלית של המנכ"ל. לפי הדיווח, ייתכן שגם ראשי חברות אחרים בתעשייה הצבאית המתעוררת של אירופה היו על הכוונת. המידע ככל הנראה הגיע מהמודיעין האמריקאי, והתוכנית נגד פאפרגר סוכלה.
המחמשת השנייה בגודלה
הסיבה העיקרית לכך שהמנהל הגרמני, העומד בראש ריינמטאל מאז 2013, היה יעד להתנקשות היא בעיקר המעורבות של החברה באספקת הנשק ההולכת וגוברת לאוקראינה. כשני־שלישים מהיצוא הביטחוני הגרמני עד כה השנה (קרוב לשישה מיליארד אירו), ששבר שיאים, הלכו לשדה הקרב באוקראינה. גרמניה היא כעת המחמשת השנייה בגודלה של המדינה, שמתגוננת מפני התקפה רוסית כבר יותר משנתיים, אחרי ארה"ב. לחלק גדול מהיצוא הביטחוני שלה אחראית ריינמטאל.
חברת הענק הגרמנית היא המרוויחה הגדולה של "שינוי הכיוון ההיסטורי", עליו הכריזה גרמניה אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה. עסקאות לרכש אלפי נגמ"שים, טנקים, תותחים ועוד כבר נחתמו במיליארדי אירו עם הצבא הגרמני וצבאות אירופיים אחרים. מניית החברה זינקה פי חמישה מאז תחילת המלחמה. קווי ייצור תעשייתיים שנזנחו בעבר "הוחיו" בשל הביקוש. קווי ייצור של חברות אחרות נרכשו כדי להגביר ייצור נשק ותחמושת לצבא האוקראיני וגם לצבא הגרמני המתחדש. פגזים הם כרגע אחד ממקורות הרווח העיקריים של החברה, שהכנסותיה צפויות לעבור רף של עשרה מיליארד אירו השנה, לראשונה.
הגרמנים סבורים כי זו אינה הפעם הראשונה שהקרמלין בוחש בענייני החימוש הגרמני. לפני כחודשיים אירעה שריפה מסתורית במתקן ייצור של החברה הביטחונית הגרמנית Diehl בפאתי ברלין. מכבי האש נלחמו במשך קרוב ליממה בשריפה, ודיווחים בכלי התקשורת הגרמנים אחריה העלו כי הרשויות חושדות ש"סוכנים הקשורים לרוסיה" אחראים לה. החברה מייצרת בין היתר את מערכות ההגנה מטילים Iris-T, שנשלחו לאוקראינה. עלות הנזק נאמדת בעשרות מיליוני אירו.
זו גם לא הפעם הראשונה שבה הרוסים חשודים בכך שהם שולחים מתנקשים לגרמניה, מקום שבו מתנגדי משטר רבים מצאו מקלט במהלך השנים. באחד המקרים הידועים ביותר, רצחו סוכנים חשאיים שנשלחו מרוסיה מתנגד משטר צ'צ'ני בפארק בברלין ב־2019, אך נתפסו לאחר מכן על ידי הרשויות. הקבוצה עדיין יושבת בכלא הגרמני, ולפי הדיווחים מוסקבה דרשה לשחרר אותה כחלק מהמשא ומתן על שחרור אלכסיי נבלני, שבינתיים מת בכלאו ברוסיה באופן מסתורי.
ב־2015, נזכרו כלי התקשורת הגרמנים השבוע, ניסו סוכנים רוסים להתנקש בסוחר נשק בולגרי בשם אמיליאן גברב. הם מרחו חומר רעיל, המשפיע על מערכת העצבים המרכזית, על ידית דלת הבית שלו. גברב היה עסוק באותן שנים במכירת נשק לאוקראינה, שכבר אז ניסתה להתגונן מפני הפלישה הרוסית וההשתלטות על קרים. הוא הורעל, אך חייו ניצלו. ההערכות בגרמניה הן שהתנקשות בבכירים בתעשיית הנשק האירופית היתה אמורה לעורר פחד בקרב המנהלים, ולהרתיע אותם מלשתף פעולה עם אוקראינה.
החשש מהידע הרוסי
מהזווית הגרמנית, הרוסים גם נחשבים למי שחדרו באופן מוצלח יחסית למערכות הביטחוניות המקומיות. העורכת של הערוץ הממשלתי הרוסי RT פירסמה לפני כמה חודשים הקלטה שיורטה על ידי המודיעין הרוסי, שבה צמרת הצבא הגרמני, כולל מפקד חיל האוויר, דנו בהשלכות מכירת טילי ה"טאורוס" הגרמנים על האפשרות לפגוע במטרות בקרים וברוסיה. ההקלטה הסבה מבוכה רבה לגרמנים, גם בקרב ידידותיה, וחשש מעומק הידע הרוסי לגבי הנעשה בצד הגרמני.
מדי כמה חודשים מפרסמות הרשויות ידיעה על מעצר בשירותי המודיעין או בצבא של חשוד בריגול בעבור רוסיה. פוטין עצמו, כידוע, היה ראש תחנת הק.ג.ב במזרח גרמניה לשעבר, הוא דובר גרמנית ובקיא בנעשה במדינה. "בשביל פוטין, גרמניה היא כבר מזמן חלק משדה הקרב", כתב ה"שטוטגארטר צייטונג" השבוע.
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין / צילום: ap, Vyacheslav Prokofyev, Sputnik, Kremlin
התוצאה של כל אלו היא שהפרשה מעלה את המתח בין המדינות לשיא נוסף, למרות שהשגרירויות עדיין פתוחות וערוצי קשר דיפלומטיים נשמרים. ההכרזה האמריקאית־גרמנית לפני ועידת נאט"ו בשבוע שעבר, לגבי הצבה עתידית של טילים בליסטיים חדשים על אדמת גרמניה, מסייעת גם היא להגביר אותו. דובר הקרמלין כבר איים ואמר כי רוסיה "תיאלץ להגיב" לצעד כזה, בעוד ברלין אמרה כי לא מדובר בשינוי בסטטוס קוו.
האירועים האחרונים גם ממחישים לגרמנים כי המלחמה באוקראינה עשויה להיות קרובה ממה שהם חשבו. שר הביטחון הגרמני בוריס פיסטוריוס נאבק לשנות את הלך הרוח במדינה, ולהפוך את הצבא לחלק לגטימי מהחברה הגרמנית, בעזרת אזהרות כי על גרמניה להיות "מוכנה למלחמה" בתוך שלוש עד חמש שנים, ותוכניות להציג סוג של גיוס עממי.
פאפיגר עצמו לא התייחס בהרחבה לחשדות, למעט תגובה שאמרה כי הדיווח "אינו מופרך". מקור בחברה אמר לעיתון הגרמני FAZ כי ככל הנראה המטרה הרוסית היא "לזרוע פחד ופילוג" בתעשייה הביטחונית הגרמנית, משום ש"שום דבר לא היה משתנה מבחינת ייצור או יצוא אם ההתנקשות היתה יוצאת לפועל". רוסיה ממקדת מאמצים בגרמניה, שבה התמיכה במלחמה באוקראינה אינה כה גבוהה כמו במדינות הבלטיות או מדינות מזרח־אירופה לשעבר. כמה מפלגות מהימין והשמאל הקיצוני מציעות להפסיק את המלחמה ולכונן הסכם שלום, שיכלול השתלטות חלקית של רוסיה על שטחים אוקראינים.
מנהלים בתחומי הביטחון במערכת הגרמנית, לפי העיתון, כבר פנו לרשויות הגרמניות בדרישה שיספקו להם אבטחה. "לא ניתן לצפות שאנחנו כתעשייה נתמוך באוקראינה, ואז שלא תהיה הגנה בשבילנו במצב הנוכחי", אמר אחד מהם. נכון לעכשיו, התוכניות של ריינמטאל הן להמשיך ולהקים קווי יצור עצמאיים באוקראינה, בשותפות עם התעשייה הצבאית האוקראינית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.