אוסף הרפורמות שמכונה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", וצפוי לעבור בכנסת עוד במושב הקיץ הקרוב, מבטיח הקלה משמעותית ביוקר המחיה. לראשונה, מבטיחים מקדמי היוזמה במשרדי הממשלה, ישראלים יוכלו להנות מהמגוון והמחירים הזמינים באירופה - תחת רגולציה אירופית. אבל האם הרפורמה תעמוד בציפיות ממנה, ובאמת תוריד את יוקר המחיה? על פי מומחים וניסיון העבר, התשובה היא שייתכן שכן - אבל זה תלוי מאוד באופן היישום. מה צריך לעשות כדי לוודא שאנחנו לא נשארים תקועים בעולם הישן?
● בדיקת גלובס | 3.1 מיליון איש יוכלו לנייד את חשבון החשמל מסוף החודש. איך זה יעבוד
● אבי שמחון גייס את עסקת וויז שעוד לא נחתמה לביטול העלאת המע"מ
ה־OECD: ישראל יקרה בשל חסמי סחר
ישראל במקום הראשון ב-OECD ביוקר המחיה, כך על פי פרסום הארגון. בסקירה המיוחדת שעשו על ישראל ב-2023, הם גם מפרטים את הסיבות. בראשן מה שהארגון קורא לו "חסמים לא-מכסיים" לסחר. למשל, רגולציות ייחודיות, תהליכים בירוקרטיים מתישים וחוקים אחרים שאינם מכס פשוט על היבוא, אך מונעים אותו בדיוק באותה מידה. רפורמות בתחום, אומרים ב-OECD, הן רצויות מאוד כדי להוריד את יוקר המחיה. לא רק זה, חסמים כאלה גם פוגעים בצמיחה, בהתייעלות ובאימוץ טכנולוגיה חדשה של עסקים בישראל, מכיוון שאלו צריכים פחות להתמודד עם תחרות בינ"ל שתכריח אותם להשתפר.
זו בדיוק המטרה של רפורמות "מה שטוב לאירופה טוב לישראל": לאמץ סטנדרטים ורגולציה של גוש הסחר האירופי העצום הסמוך אלינו, כדי להוריד את החסמים הללו ולאפשר יבוא חופשי של מגוון גדול יותר של מוצרים, בצורה תחרותית וזולה הרבה יותר. זו לא הפעם הראשונה שמנסים להעביר רפורמה ברוח זו, אך זה כנראה הניסיון השאפתני ביותר עד כה, כי הוא מכיר באופן ישיר ברגולציה האירופית ומפנה אליה, במקום לנסות להתאים אחת אחת את התקינה הישראלית למקובל באירופה.
עם זאת, ניסיון העבר גם מראה שלמרות כל הכוונות הטובות, הרפורמות הללו לא תמיד מצליחות לפתור את החסמים בפועל, ואנחנו נשארים עם יבוא מסורבל ויוקר מחיה גבוה. זאת, בין השאר, בשל המורכבות של החקיקה הישראלית והקושי לפרק אותה ולטפל בכל החלקים שיוצרים את החסמים הלא־מכסיים.
על פי רחל גור, סמנכ"לית לובי 99, יש פער גדול בין החלקים השונים של הרפורמה: "את הורדת המחירים הכי משמעותית כנראה שנראה כבר בסוף 2025 בתמרוקים, כלומר מוצרי היגיינה. זה משתי סיבות: אחת, יש פער גדול מאוד במחירים בין ישראל לאירופה. ושתיים, החוק עצמו טוב ומקיף, ולא כולל יוצאי דופן רבים. לגבי המזון קשה יותר לדעת, כי זה חוק גדול מאוד וכוללני, שממש משנה מהיסוד את הגישה של משרד הבריאות, וקשה לחזות מראש איך הוא ישפיע. ובכל זאת - אנחנו צפויים לראות הוזלה גם במזון".
עו''ד רחל גור / צילום: יובל וייצן
אך החוק המורכב ביותר עוסק בתקינה הישראלית הייחודית בכל הנוגע למוצרי חשמל, רהיטים ומוצרי בית. החוק מערב חוקים ותקנות ממגוון גדול של משרדים לגבי מגוון רחב של מוצרים. זה דורש ליצור מהלך דרמטי שעוד לא הסתיים למיפוי כל ההפניות בחקיקה ובתקנות לתקינה ישראלית.
"זה משהו שמנסים לעשות מאז 2016, אבל עכשיו מדובר בחיוב בחוק עם לוח זמנים מוגדר. שר כלכלה וממשלה שתרצה לטפל ברצינות ביוקר המחיה - יכולה לעשות זאת", אומרת גור. על פי התכנית, לאחר שיתבצע המיפוי, יוטל על המשרדים לבטל את ההפניה לתקינה הישראלית או להוסיף לה את התקינה האירופית, וכל יוצא דופן יוגש לוועדת חריגים מיוחדת. כל תקנה של משרד המפנה לתקינה ישראלית ולא תוגש לוועדה - תבוטל אוטומטית.
עם זאת, מדגישה גור, הסרת חסמי הסחר לבדם לא תספיק: "ייתכן שיהיה צורך במהלכים להפחתת הריכוזיות, וצריך לבחון גם פירוק מונופולים והפרדה מבנית. צריך לייצר שוק שהוא אטרקטיבי לשחקנים חדשים וימשוך אותם, כי אני לא תולה תקוות שהשחקנים הקיימים יגלגלו את ההוזלות לצרכנים".
"גורל הרפורמה ייקבע בשטח, ולא בכנסת"
עו"ד דרור שטרום, שכיהן כממונה על ההגבלים העסקיים ועמד בראשות "ועדת שטרום" להפחתת הריכוזיות בבנקאות ובשירותים הפיננסיים, מביא מניסיונו בטיפול בריכוזיות וחסמי סחר: "זה צעד לכיוון נכון, ואני לא נגרר למשפטים מתלהמים כמו 'חבל שזה בא לעולם', אבל יש כאן כמה חולשות פרקטיות".
עו''ד דרור שטרום / צילום: אוריה תדמור
החולשה הראשונה, לדבריו, היא בפיקוח על היישום: "צריך צוות בין-משדרי שיבחן מה קורה בשטח. למה? כי כשמסיימים לחוקק, עדיין נשארים בשטח היבואנים הקיימים ומכון התקנים. מכון התקנים נמצא בדילמה: האם לנהוג בפתיחות כלפי המסלול האירופי, או לקחת אותם לאיפה שטוב ונעים ומוכר לו? כשמגיע הקהל השלישי, של היבואנים החדשים, הוא עלול לגלות שהמוסדות הקיימים מנסים להקשות עליו: הם עלולים לגלות שבשטח תוקעים אותו מלעבור למסלול האירופי בשל כל מיני עניינים פרקטיים, ובלית ברירה הוא נאלץ לחזור למסלול הקודם".
כדי למנוע את זה, שטרום מספר איך ברפורמה בפיננסים הקימו "צוות יישומי" שהורכב מנציגי הממשלה שהתלוו לשטח והגיבו בהתאם. "גם כאן צריך להקים צוות כזה, אפילו לא צריך חקיקה. אבל כן צריך צוות מלווה שעושה שמרטפות למי שנזקק. כי בסוף, גורל הרפורמה ייקבע בשטח ולא בספסלי הכנסת", הוא אומר.
שטרום אף מציע יעדים מדידים שיאפשרו לממשלה ולציבור לבחון כמה הרפורמה משפיעה: "צריך לבחון מה מחזור הטובין שעובר במסלול האירופי החדש, לעומת הכללי. בנוסף, צריך לבחון כמה יבואנים נכנסו אליו בפועל וקיבלו אישורים בהתאם. אם ניתקל בשנה הראשונה ב-40-50 כאלה, זו תהיה הצלחה".
בעיה פרקטית שנייה שמציין שטרום מיין הוא אי ההכרה ב-Notified Bodies, מעין מכוני בדיקה פרטיים באירופה, שהם גורמים מוסמכים לאשר את ההתאמה לדירקטיבה הכללית יותר, שמדברת במונחים של תוצאות ולא תהליכים. "זה נקרא תעודת התאמה. אם אני רוצה לייבא 50 כיסאות לתינוקות או 100 שולחנות משרדיים, אני רוצה תעודה שהמוצר הוכר על ידי גוף מוכר באירופה כמתאים לרגולציה האירופית, ואז אני בראש שקט שלא יטילו עלי עיצומים. אחרת, חלק יעדיפו לא להסתבך ולקחת סיכון, ולהמשיך במסלול הישראלי". לסיכום, אומר שטרום, "הרפורמה ככלל היא טובה, אבל התמריצים הטבעיים עלולים להטות יבואנים חזרה למסלול הישראלי, וזה מה שצריך להיזהר מפניו".
כלומר, האם הרפורמה תעבוד ותצליח להביא להקלה משמעותית ביוקר המחיה? גור ושטרום מסכימים שזה אפשרי, אך זה דורש מעקב קפדני אחרי היישום, ואולי גם התאמות ותיקונים נוספים בהמשך. כך שגם אחרי ההצהרות החגיגיות שיגיעו עם אישור הרפורמה בכנסת, יש לפקוח עיניים ולראות איך היא מתבטאת בשטח - ולהגיב בהתאם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.