נשק הארטילריה אקסקליבר עשה פלאים כשהוכנס לשימוש בשדה הקרב באוקראינה בקיץ 2022. הפגזים פגעו בטנקים ובארטילריה הרוסיים בדיוק כירורגי בהנחיית GPS, ורחפנים צילמו מלמעלה את כדורי האש שנוצרו בפגיעות. זה לא החזיק מעמד זמן רב.
● פרשנות | "הפתעת אוקטובר" ביולי: הקלפים נטרפים
● המיליארדר הפרו ישראלי שתומך בטראמפ והוא לא לבד: "אנשים חושבים שהשתגעתי"
בתוך שבועות החל הצבא הרוסי להסתגל לנשק החדש, נשען על יכולות הלוחמה האלקטרונית האדירות שלו. הוא הצליח להפריע להנחיית ה-GPS ולמנגנוני ההפעלה של מטעני הנפץ, וגרם לפגזים לתעות בדרך, או לא להתפוצץ. באמצע השנה שעברה הפכה התחמושת מסוג M982 של אקסקליבר, שפיתחו RTX האמריקאית ו-BAE Systems הבריטית, לחסרת תועלת, והיא כבר אינה בשימוש. כך לדברי מפקדים אוקראינים.
כמה כלי נשק אחרים, שהדגימו גם הם את העליונות הטכנולוגית של המערב, זכו לגורל דומה. אמצעי הנגד האלקטרוניים הרוסיים הפחיתו באופן משמעותי את הדיוק של טילים מונחי GPS שירו מערכות Himars, הנשק שלזכותו נזקף היפוך מומנטום המלחמה לטובת אוקראינה בקיץ 2022, לדברי גורמים בצבא אוקראינה.
מערכת תחמושת חדשה לגמרי, של פצצות בעלות קוטר קטן המשוגרות מן הקרקע (GLSDB) בייצור חברת בואינג האמריקאית וחברת סאאב השבדית, נכשלה לחלוטין לאחר שנכנסה לשימוש בחודשים האחרונים. זאת, גורסים גורמים אוקראינים ומערביים, בגלל לוחמה אלקטרונית רוסית. היא כבר לא בשימוש באוקראינה, וממתינה לתיקון כולל.
הפנטגון סירב לדון בביצועים של מערכות נשק ספציפיות בארה"ב, מסיבות של אבטחה מבצעית.
חלק מכלי הנשק המדויקים האחרים של המערב, שסופקו לאחרונה, ממשיכים לפגוע במטרות רוסיות בעלות ערך גבוה. טילים בליסטיים מסוג ATACMS מתוצרת ארה"ב, וטילי השיוט Storm Shadow שייצרה חברת ההגנה הצרפתית-בריטית-איטלקית MBDA הרסו השנה מספר שדות תעופה, מרכזי פיקוד ומתקני תקשורת בחצי האי קרים שכבשו הרוסים ובחלקים אחרים של המדינה. כמה מן הפגיעות המוצלחות היו בסוללות ההגנה האוויריות S-400 המהוללות של רוסיה.
גם עבור כלי נשק אלה, זהו רק עניין של זמן עד שרוסיה תלמד כיצד להפחית את האפקטיביות שלהם ולשפר את שיעורי היירוט. "עלינו להניח שתמיד תהיה הסתגלות, והרוסים כבר הסתגלו למגוון דברים", אמר רוב לי, עמית בכיר במכון לחקר מדיניות חוץ. "יעילות היכולות תהיה הגבוהה ביותר מיד לאחר תחילת השימוש בהן, ובמשך הזמן היריבים יפתחו אמצעי נגד".
דיוק לעומת מסה
הצלחתה של רוסיה עם אמצעי נגד אלקטרוניים מהווה בעיה אסטרטגית עבור ארה"ב ובעלות בריתה. סין עוקבת אחרי רוסיה מקרוב, ומוסקבה ככל הנראה חולקת עמה חלק מלקחיה משדה הקרב בהתמודדות עם נשק מערבי.
הדוקטרינה הצבאית המערבית מסתמכת זה מכבר על אמונה שדיוק יכול להביס מסה. כלומר, תקיפות ממוקדות היטב יכולות לפגוע בכוחות האויב במספרים גדולים יותר, ולהפחית את הצורך בהוצאות מסיביות על חיילים, טנקים וארטילריה.
אולם הנחה זו לא נוסתה במלחמה גדולה עד לחזית באוקראינה. הכנסת הנשק המערבי לשם הראתה שמה שאולי עבד נגד צבאו של סדאם חוסיין, נגד הטליבאן או נגד לוחמי הגרילה של ארגון דאע"ש ("המדינה האסלאמית"), לא בהכרח יפעל נגד צבא מודרני כמו של רוסיה או סין.
"כמה מן ההנחות שלנו היו כנראה שגויות, משום שבמהלך 20 השנים האחרונות שיגרנו נשק מדויק נגד אנשים שלא יכלו לעשות שום דבר בקשר לזה", אמר סגן גנרל בדימוס בן הודג'ס, לשעבר מפקד צבא ארה"ב באירופה. "עכשיו אנחנו עושים את זה נגד יריב שווה ערך, ולרוסיה ולסין יש את היכולות הללו".
אחד הלקחים שנלמדו באוקראינה הוא על חשיבותם, גם היום, של פגזי ארטילריה לא מונחים מהאסכולה הישנה. ייצורם מתחיל להתגבר בארה"ב ובאירופה רק כעת, לאחר עשרות שנים של דעיכה, אמר סגן גנרל איסה פולקינן, מזכיר משרד ההגנה של פינלנד. "הם חסינים לכל סוג של חסימה, והם יגיעו למטרה ללא תלות בסוג של יכולת הלוחמה האלקטרונית הקיימת", הוא אמר.
ויליאם לפלנט, תת-מזכיר ההגנה של ארה"ב לרכש ומוכנות, הודה בהתבטאויות מן הזמן האחרון בהצלחותיה של רוסיה בשיבוש תחמושת מדויקת. "הרוסים נעשו ממש ממש טובים", הוא אמר.
שדה הקרב משנה את פניו / צילום: Reuters, Ritzau Scanpix
משחק חתול ועכבר
בכל מלחמה, הכנסת מערכת נשק חדשה לשימוש מדרבנת את האויב לפתח אמצעי נגד, כדי לצמצם את השפעתה. זהו מעגל של חדשנות במעין משחק חתול ועכבר, שהתחיל כבר בהמצאתם של החנית והמגן.
רוסיה שדרגה ושיפרה את כטב"מי השאהד שלה, שתכננו האיראנים, והאוקראינים אימצו דרכים חדשות לזהות אותם ולהפילם. רוסיה גם משפרת ללא הרף את טילי השיוט והטילים הבליסטיים שלה כדי להקשות על ההגנה האווירית של אוקראינה ליירט אותם. כך ציין דובר חיל האוויר האוקראיני יורי איגנט, לאחר שמטח רוסי הרג 33 אנשים בקייב לפני כשבוע וחצי.
עבור אוקראינה, הזמן הוא חיוני. ההכנסה לשימוש של מערכות מערביות רבות באופן מוגבל והדרגתי הקנתה לרוסיה יכולת למזער את השפעתן. "העניין בלוחמה הוא מהירות ההסתגלות", אמר מרשל האוויר בדימוס אדוארד סטרינגר, ראש מבצעים לשעבר במשרד ההגנה הבריטי. "אם תקבלו אנטיביוטיקה באינפוזיה מדי שבוע, למעשה תאמנו את הפתוגן להתמודד עמה - ואנחנו אימנו את הפתוגן. לא היינו צריכים לתת להם את הזמן הזה, אבל עשינו זאת".
אנה גבוזדיאר, סגנית שר לתעשיות האסטרטגיות של אוקראינה, הסוכנות המפקחת על הייצור הביטחוני במדינה, אמרה כי היא מתוסכלת מחוסר היכולת של כמה יצרנים מערביים להסתגל. "אנחנו לומדים מהר יותר בגלל שאנחנו בקו החזית, עלינו לקבל החלטות כדי לשרוד", אמרה.
כמה מן השותפים המערביים של אוקראינה מבחינים בכך. בינואר השיקה שטוקהולם יוזמה ממשלתית כדי לוודא שיצרני ההגנה של שבדיה עצמם יגיבו מהר יותר ללקחים שהופקו באוקראינה. "אחד הגורמים המדהימים באמת הוא היכולת האוקראינית לחדש, וכמה מהר מעגלי החדשנות שלהם מתרחשים. דברים שיידרשו חמש שנים כדי לפתח אותם בשבדיה מתבצעים באוקראינה בתוך חמישה שבועות", אמר בריאיון שר ההגנה של שוודיה, פאל יונסון. "אם רוצים להיות טובים בחדשנות, תקיפה אגרסיבית של בירוקרטיה היא חיונית", הוסיף.
כשמדובר בכלי נשק מתוצרת אוקראינה, כמו כטב"מים, דגמים שעבדו רק כמה חודשים קודם לכן כבר אינם יעילים בשדה הקרב. כל זאת בגלל הטכנולוגיה המתפתחת ללא הרף, לדברי גורם מודיעין אוקראיני. "זה כמו לעדכן תוכנה בטלפון הסלולרי - אנחנו והרוסים חייבים לעשות זאת כל חודש כדי לעמוד בקצב", אמר הגורם. "אבל כשאנחנו מקבלים נשק מהמערב, היצרן הכניס אליו את התוכנה שלו לפני שנים רבות, ורק לעתים רחוקות רוצה לשנות משהו".
רבים מכלי הנשק האמריקאים שסופקו לאוקראינה, במיוחד תחת "סמכות ההעברה הנשיאותית" (the presidential drawdown authority), הם מערכות ישנות שהצבא האמריקאי מוציא בהדרגה משימוש כדי להחליפן במוצרים מודרניים יותר. מוצרים אלה הם יקרים יותר בדרך כלל, ואינם בהכרח משותפים עם קייב. עובדה זו, לדברי בכיר בחברת הגנה אמריקאית, אינה מספקת ליצרנים תמריצים רבים לשדרג תחמושת מדויקת מדור קודם.
יצרניות ההגנה האמריקאיות המובילות, RTX ובואינג, הפנו את כל השאלות לפנטגון. דובר של חברת לוקהיד מרטין, שמייצרת טילי GMLRS עבור מערכת Himars, השיב לשאילתה לגבי ביצועי התחמושת בשדה הקרב ואמר כי "השאלות בנוגע לפעולות של צבא ארה"ב או של צבאות זרים מטופלות בצורה הטובה ביותר על ידי ממשלות אלה".
גורם הגנה אמריקאי אמר כי הפנטגון "מודע מאוד" לאיום הלוחמה האלקטרונית המתפתחת בהתמדה שמציבה רוסיה באוקראינה. הוא עובד בשיתוף פעולה הדוק עם אוקראינה ועם שותפים בתעשייה הביטחונית כדי לטפל במהירות באיומים ולהבטיח שנשק מדויק אמריקאי יישאר יעיל בסביבת לוחמה אלקטרונית מורכבת מאוד. במקרים מסוימים הצליחה ארה"ב, יחד עם התעשייה, לספק אפשרויות לכוחות אוקראינים בתוך שעות או ימים, הוסיף.
בעוד שלמוסקבה היו הצלחות מול דורות קודמים של נשק מדויק מערבי, חלק מן המערכות המתוחכמות יותר אינן מסופקות לאוקראינה בדיוק כדי שרוסיה - ובאמצעותה, סין - לא תפתח אמצעי נגד יעילים עבורן, אומרים גורמים צבאיים. במלחמה פוטנציאלית, לארה"ב ולבעלות בריתה יהיו יכולות חזקות הרבה יותר, החל בכוח אוויר מסיבי.
"אנחנו לא רוצים להפיק לקחים מאוקראינה יתר על המידה", אמר לפלנט, תת-שר ההגנה, במצגת באפריל. "הם נלחמים, מכורח המציאות, בדרך שבה אנחנו לא היינו נלחמים בהכרח".
כמה גורמים אוקראינים ואנליסטים צבאיים מערביים, לעומת זאת, מודאגים מכך שגורמים בצבא ארה"ב ובחברות הגנה מתייחסים אל הבעיות שעמן מתמודדות מערכות הכוונה מדויקת באוקראינה כאל לא משמעותיות; או שהם מייחסים את הבעיות האלה לאימון לקוי של חיילים אוקראינים.
"יש לא מעט למידה, אבל למרבה הצער צבא ארה"ב לומד על המלחמה הזו גם דברים שאינם בהכרח נכונים, ומה שנלמד מסונן דרך ההנחה היהירה שרבות מן הבעיות שהצבא האוקראיני מתמודד עמן לא יעמדו בפני הכוחות המזוינים של ארה"ב, או שיהיה ניתן להתגבר עליהן בקלות", אמר מייקל קופמן, עמית בכיר במכון החשיבה Carnegie Endowment, שביקר פעמים רבות ביחידות הקו הקדמי של אוקראינה.
פיתוח המלחמה הקרה
ההתמקדות של רוסיה בלוחמה אלקטרונית החלה עם פיתוחו של נשק מדויק מערבי בעשור האחרון של המלחמה הקרה. הייתה זו פריצת דרך ששיבשה את מאזן הכוחות שיצרו הארסנלים הגרעיניים הסובייטי והמערבי.
כלי נשק כמו אקסקליבר וטילי GMLRS תוכננו לפני עשרות שנים. לכן אין זה מפתיע שציוד לוחמה אלקטרונית רוסי, שנוצר במיוחד כדי להתמודד עם האיום הזה, הוכיח שהוא מסוגל לעשות זאת ברגע שנפרש בהיקף משמעותי.
רבות ממערכות התחמושת המדויקת המערביות המודרניות מסתמכות, לפחות בחלקן, על ניווט לווייני כדי לפגוע במטרות שלהן. עד קיץ 2023, השתמשו הרוסים במסה של יכולות הלוחמה האלקטרונית שלהם כדי לחסום או לזייף ניווט לווייני בתוך חגורה ברוחב של כ-40 מייל (כ-64 ק"מ) לאורך קו החזית, שאורכו 800 מייל (כ-1,300 ק"מ).
התחמושת המדויקת של רוסיה עצמה, כמו פגזי קרסנופול, מסתמכת על הנחיית לייזר לכיוון היעד על ידי כטב"מים של אורלן-30, שהמשיכו לפעול ללא הנחיית GPS. ארה"ב סיפקה לאוקראינה פגזי ארטילריה דומים מסוג M712 Copperhead, אך כוחות אוקראינים ממעטים להשתמש בהם, לדבריהם בגלל מחסור כטב"מים תואמים לייעוד מטרות.
לאחרונה הכניסה רוסיה לשימוש בקנה מידה משמעותי את ערכת הנחיית הלוויין המשופרת של Kometa-M. זו עמידה הרבה יותר בפני חסימות אוקראיניות, והיא איפשרה להשתמש בפצצות גלישה רוסיות בעלות השפעה הרסנית נגד עמדות אוקראיניות.
השיבוש הרוסי הוכיח את עצמו כמוצלח במיוחד עם אקסקליבר, שהשתמשה במרעומים שתוכנתו להתפוצץ בגובה מסוים, ובגלל הפרעה ל-GPS לא הצליחה להתפוצץ כלל, אומרים חיילים אוקראינים. פגזי ארטילריה מונחים מדויקים אחרים, כמו פגזי ה"בונוס" שמייצרות צרפת ושבדיה, הפכו גם הם ליעילים פחות בגלל שיבושים רוסיים.
עם תחמושת GMLRS עבור מערכת Himars, התמונה מורכבת יותר. הסטייה משתנה בהתאם למרחק: פגיעות מטווח קצר יותר הן רגישות יותר לתעתוע של GPS, ויכולות להגיע לכמה עשרות יארדים, אומרים חיילים אוקראינים. זו בעיה גדולה עבור טיל ה-GMLRS מסוג M31 בעל ראש הנפץ האחיד, ששימש בהצלחה רבה בשנת 2022 כדי לכוון לבונקרים, מרכזי פיקוד, סירות, מחסני נשק וציוד רוסיים.
בתחמושת הזו, סטייה של 10 עד 30 יארד היא ההבדל בין פגיעה להחטאה. הדיוק המופחת אינו מהווה בעיה משמעותית עבור טיל ה-GMLRS מסוג M30, שבעת הפגיעה מרסס אזור נרחב במטר של כדורי טונגסטן. אוקראינה ממשיכה להשתמש בתחמושת הזו כדי לפגוע בעמדות ארטילריה רוסיות כחלק מירי נגד סוללות.
בשני סוגי הטילים ניתן לשפר את הדיוק על בסיס סיור יעיל יותר בשטח האויב באמצעי לוחמה אלקטרונית וטקטיקות מתקדמות יותר.
מפקד יחידת סיור אוקראינית שהנחה כ-300 פגזי אקסקליבר אל מטרות רוסיות בשנים 2022 ו-2023 נזכר בחיבה עד כמה התחמושת הזו הייתה הרסנית. "זה זול, זה רב-תכליתי, זה היה הנשק האמיתי של הניצחון", אמר. "הוא היה יכול להיות כזה שוב אם הוא היה מתחדש באופן מותאם לשדה הקרב שהשתנה. אבל, עד כמה שאנחנו יודעים, לא מחדשים אותו".
אליסטר מקדונלד תרם למאמר זה.