מהכלכלה ועד התדמית הבינלאומית: איך האולימפיאדה תשפיע על צרפת?

יניב בר ואלון קול קרייז, כלכלנים באגף הכלכלה של בנק לאומי, עונים על שאלת השבוע

השבוע ייפתחו המשחקים האולימפיים ה־33 בפריז בירת צרפת. המארחת השקיעה רבות באירוע: מבניית כפר אולימפי למשתתפים, דרך פתיחת תחנות מטרו ורכבת חדשות, בניית מרכז לספורט מים, ועד ניקוי נהר הסן לטובת התחרויות. לפי ההערכות, תקציב אירוח האולימפיאדה והמשחקים הפאר־אלימפיים שיתקיימו מיד אחריה, התנפח מ־6.6 מיליארד אירו ל־8.8 מיליארד, אבל עדיין מדובר בתקציב צנוע יחסית לתחרויות עבר. האם המשחקים האולימפיים ישתלמו לפריז, מהם התקדימים הגלובליים וכיצד הם צפויים להשפיע על הכלכלה הצרפתית ועל תדמית המדינה, בטווח הקצר והארוך? שוחחנו עם יניב בר ואלון קול קרייז, כלכלנים באגף הכלכלה של בנק לאומי.

● שאלת השבוע | אחרי השיאים: האם שוק המניות היפני אטרקטיבי עבור המשקיע הישראלי?
● שאלת השבוע | במה כדאי להתמקד כשמתכננים מסלול פנסיוני?

האם משחקים אולימפיים הם עדיין אירוע נחשק מבחינת המארחות?
יניב בר: "בעשור האחרון אנחנו רואים שאין המון מדינות שקופצות על ה'זכות' לארח אולימפיאדה. למעשה, פריז, שבה יפתחו המשחקים האולימפיים בשבוע הבא, ולוס אנג'לס, שבה הם יתקיימו בעוד ארבע שנים נבחרו ללא תחרות - בעיקר בשל העובדה כי מדובר בערים שכבר אירחו אולימפיאדות, שמתקני הספורט בהן טובים ושהתחבורה ההמונית בהן ערוכה לכמויות גדולות של תיירים. בשנים האחרונות, לפחות, מסתמן שכבר אין דיבידנדים רבים כתוצאה מהאירוח. יש אולי יתרונות תדמיתיים למדינות כמו סין וקטאר - האחרונה התייחסה לגביע העולם בכדורגל לפני כשנתיים כאילו היה אולימפיאדה - אבל מהרגע שאתה מוציא את המדינות הללו מהמשוואה, אין תור גדול של מדינות המתלהבות מאירוח המשחקים".

האם זה בגלל השקעות העתק הכרוכות בכך?
יניב בר: "בדרך כלל ארגון אולימפיאדה מלווה בהכנות משמעותיות. זה אולי פחות רלוונטי למשחקים בפריז כעת, אבל במדינות שבהן רמת התשתיות הראשונית נמוכה ושזקוקות לאירוע כדי 'לשדרג' או 'לנרמל' את התדמית הבינלאומית שלהן, אירוח המשחקים כרוך במתיחת פנים כללית של העיר המארחת, הקמת אצטדיונים ומרכזי מים, למשל, כפר אולימפי, שיפור תשתיות תחבורה, הוצאות אבטחה ואכיפה ועוד. זה מגיע למיליארדים רבים. המחיר של אולימפיאדת בייג'ינג ב־2008 הגיע ל־40 מיליארד דולר, לפי הדיווחים.

אבל המשחקים צפויים גם להניב הכנסות מיידיות, לא?
אלון קול קרייז: "פריז לא ממש זקוקה לדחיפה הזו למוניטין שלה, במיוחד בתחום הזה של תיירות. כבר כיום פריז היא מגנט תיירים מהגדולים ביותר באירופה, עם יותר מ־15 מיליון מבקרים בשנה, וייתכן אפילו שתיירות האולימפיאדה תבוא על חשבון תיירים אחרים שממילא היו אמורים לבקר בעיר בקיץ, וידחו את הנסיעה בגלל עלויות או צפיפות. בנוגע לרווחים המיידים, הרי שצפוי שהאולימפיאדה תתמוך בצמיחת הכלכלה הצרפתית במהלך הקיץ. זו תוצאה ישירה של כניסה של המוני תיירים, והמעגלים שנהנים מכך, כמו מלונאות, תחבורה, מסעדות, אטרקציות ועוד".

בין פריז 2024 ללונדון 2012

ומה לגבי הטווח הארוך, האם תושבי פריז יצאו נשכרים מהמשחקים?
יניב בר: "ככל שההשקעות כוללות שיפור של תשתיות, הרי שהדבר ייטיב עם התושבים. אם משפרים את מערכת התחבורה לקראת המשחקים (באתונה 2004 הושקה רכבת תחתית חדשה לעיר, א"א), הרי שהיא תסייע לשפר את הפריון מעתה והלאה. מהלך של שדרוג תשתיות התחבורה לקראת קליטה של הרבה מאוד תיירים במיקום גיאוגרפי מצומצם הוא צעד שיישאר וישפר את המצב לתושבים המקומיים".

אלון קול קרייז: "מעניין להשוות את פריז 2024 ללונדון 2012, כי מדובר בשתי ערים מובילות שיש להן תדמית טובה, תשתית טובה ותחבורה אמינה. במקרה הלונדוני, מזרח העיר (האזור בו נבנו הכפר האולימפי, מרכז המים, מרכז התקשורת ועוד, א"א) - עבר מתיחת פנים משמעותית. גם בפריז מתמקדים כדי למנף אזורים שנמצאים מאחור בהשוואה לאזורים מפותחים (הכפר האולימפי מוקם בפרבר סיין-סאן-דני, הנחשב לאחד האזורים העניים ביותר באזור בירת צרפת, א"א)".

האולימפיאדות שהשתלמו לתושבים ואלו שפגעו בהם

האם יש דוגמאות לאולימפיאדות מוצלחות יותר או פחות?
אלון קול קרייז: "האולימפיאדה בברצלונה ב־1992 נחשבת למוצלחת מאוד, והיא שמה בעצם את העיר על מפת התיירות העולמית, מקום שהיא ניצבת בו עד עכשיו. גם ההשקעות שנעשו בעיר השתלמו והפכו אותה למוצלחת יותר מבחינת התושבים ומבחינה כלכלית, ועזרו למשוך השקעות למדינה. באולימפיאדת לונדון הדיבידנדים אולי היו נמוכים יותר, אבל מבחינת התפתחות מזרח העיר והבנייה, שנעשתה באזורים חדשים, הייתה לה הצלחה רבה".

יניב בר: "אני חושב שגם בייג'ינג הייתה חיובית למארחת. לאחר מכן אפשר לראות איך הספורט קיבל שם דחיפה משמעותית. זה עודד את המדינה להשקיע המון בתחום של כדורגל, למשל. מה שסין רצתה להשיג שונה ממה שברצלונה רצתה להשיג, והיה לה חשוב יותר בניית המוניטין ושיפור התדמית. היא הצליחה להרוויח את זה, לפחות עד השנים האחרונות".

והנכשלות?
אלון קול קרייז: "אולימפיאדת מונטריאול 1976, שנחשבת לפיאסקו כלכלי מבחינת מימון, וגם האולימפיאדה באתונה ב־2004. היו להן עלויות שחרגו בהרבה מהיעד. ביוון יש שמייחסים את משבר האשראי להשקעות עתק ולסוגיות של מימון כושל. גם היו הכנות שלא הסתיימו על הרגע האחרון, וציירו תמונה לא חיובית של המארגנים. באולימפיאדת החורף בסוצ'י שברוסיה ב־2014, העובדה שלא הושלמה העבודה ממש עד הרגע האחרון, פגעה בתדמית של רוסיה המארחת, במקום לתרום לה".

ואיך זה מתחבר עם המצב הכלכלי בצרפת בכלל?
יניב בר: "ההשקעות האלה נמשכות כבר במשך שנים רבות, ההכנות לאולימפיאדה לא תרמו למצב הפיסקלי של המדינה, אבל במצב הנוכחי לא נותרו הרבה השקעות שיסבכו את המצב. צרפת עומדת בפני קיפאון פוליטי, עם צרות בהקמת קואליציה אחרי הבחירות. ברגע שיש פרלמנט מפולג ואין רוב להוביל את המדינה, המצב מסובך. אנחנו רואים מתיחות פוליטית ומתחים חברתיים בהרבה מדינות באירופה, וזה בא לידי ביטוי כעת בצרפת. עם חוב של יותר מ־110% תוצר, וגירעון, המצב הפיסקלי לא מזהיר. אבל עדיין מדובר בכלכלה מובילה עם אופק כלכלי יציב.

***גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם