המדינה שאיראן שומרת לסוף: הזירה החדשה שיכולה להתלקח בצפון

זה עשרה חודשים שמדינת ישראל מתמודדת עם מערכה רב־זירתית, שכוללת לצד הלחימה היום־יומית ברצועת עזה גם את האיומים החוזרים ונשנים מצד חיזבאללה בלבנון, המורדים החות'ים בתימן והמיליציות הפרו־איראניות בעיראק. אולם, ישנה זירה שלפי שעה נותרה רגועה למדי ביחס למערכה בצפון: סוריה.

● המומחה שמסביר: כך עשויה להיראות התגובה של ישראל לאסון בצפון
● טיסה בגובה נמוך: למה לא הצלחנו ליירט את הרקטה הקטלנית שפגעה במג'דל שמס?

סוריה אמנם הגיבה לאסון במג'דל שמס - שנתפסת בדמשק כשטח סורי כבוש - בהאשמת ישראל, אך היא נמנעת ממעורבות ישירה במלחמת חרבות ברזל. נשיא סוריה בשאר אסד עדיין עסוק במלחמת האזרחים שמתחוללת במדינתו מאז 2011, ולאחרונה אף החל להפנות את תשומת ליבו צפונה, במסגרת מגעים לנורמליזציה עם הנשיא הטורקי רג'פ טאייפ ארדואן. שטחים בצפון סוריה נשלטים על ידי "צבא סוריה החופשית" - ידידיה של טורקיה, בזמן שאת המהלך לקירוב בין המדינות מובילה רוסיה.

"האינטרס היחיד של רוסיה בסוריה הוא שימור משטר אסד, ולא אכפת להם שהטורקים יעשו מה שהם רוצים - כל עוד אסד לא נפגע", אומר לגלובס אלכס גרינברג, חוקר איראן במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

מוקד איראני

מלחמת האזרחים בסוריה הביאה להגעת מיליציות פרו־איראניות רבות למדינה. החל מפאטמיון מאפגניסטן וזיינביון מפקיסטן, דרך המיליציות שנמצאות תחת קורת הגג של חשד א־שעבי בעיראק ועד חיזבאללה הלבנוניים.

במאמר שפרסם לפני כשנה ד"ר אלי גליה ממרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן, הוא ציין כי לפי הערכות ישנם כיום כ־60 אלף לוחמי מיליציות פרו־איראניות בסוריה. אלו פרוסים באזורים שונים, ביניהם דמשק ומחוזות דרום המדינה שגובלים בישראל.

סוריה מהווה גם מוקד פעילות של כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, ולמעשה מהווה ציר מהותי בהובלת אמצעי לחימה לחיזבאללה. בעקבות כך, חוסל בתחילת אפריל בדמשק מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון חסן מהדווי. חיסולו הביא לזעם האיראני, שהתגלגל למתקפת הטילים והכטב"מים ב־14 באפריל.

"המדינה הכי ריבונית איכשהו בתוך הקלחת האזורית, המדינות שהן לא ממש מדינות, היא סוריה", מסביר בני סבטי, חוקר איראן ב־INSS. "לסוריה יש נשיא, ארמון וביורוקרטיה. להערכתי, הסיבה שבגינה האיראנים לא משתמשים בסוריה באופן נרחב היא חוסר הרצון להביך את אסד, שחושש להיקלע למלחמה בין שני הצדדים (ישראל ואיראן, דש"א). כבר בתקופתו של קאסם סולימאני, פעל אסד להגביל את הצעדים האיראניים בשטחו".

סבטי מעריך כי איראן שומרת את סוריה לסוף, לטובת משטר אסד והצרכים הלוגיסטיים של המיליציות הפרו־איראניות. "איראן מבחינתה מעסיקה את ישראל עם שיגורים מלבנון, מעיראק ומתימן, אבל גם חשובה לה הסוגיה הלוגיסטית בסוריה - לעתים אף יותר מהמלחמה עצמה. סוריה היא הגשר של איראן לחיזבאללה, ובלעדיה תתקשה לבצע העברות אמל"ח. לכן, הם ישמרו את סוריה כצעד האחרון האפשרי".