​גל פיטורים חדש באינטל עשוי לתפוס את הנציגות הישראלית בעמדה רגישה

אינטל, יצרנית השבבים האמריקאית והמעסיקה הכי גדולה בישראל, בדרך לגל פיטורים של אלפי עובדים, כך דווח בבלומברג. בחברה עצמה אומנם לא אישרו את הפרטים, אך לפי הדיווחים המהלך יתחיל כבר השבוע בניסיון להפחית עלויות ולהקל על הקשיים התזרימיים בחברה.

● דיווח: אינטל מתכננת לפטר אלפי עובדים 
● ניתוח | השוק מתאושש? זינוק בשווי סטארט־אפים צעירים ובהון שזורם אליהם 

הדיווח על הקיצוצים הקפיץ את מניית אינטל  במסחר המוקדם בכ־2%, אבל ספק אם הוא יביא לשינוי מגמה במניה. מניית אינטל התבססה בחודשים האחרונים בתואר "מניית השבבים המאכזבת בוול סטריט". מאז שהתברר כי פעילות הייצור החדשה שלה, אותה השיקה בפברואר האחרון, לא סוחפת שובל של לקוחות חדשים, הצרות רק הלכו והצטברו. תזרים המזומנים שלילי, השקעות ענק בהקמה של מפעלים חדשים (שמתעכבים בינתיים) מכבידות על קופת המזומנים וההכנסות מעסקי הליבה - שבבים למחשבים אישיים ושרתים - לא צמחו כמצופה.

כל אלו היו הרקע לגל הפיטורים המסתמן לפי הדיווחים. אינטל מעסיקה מעל ל־110 אלף עובדים ברחבי העולם, בשנה שעברה, היא פיטרה יותר מ־5% מכוח־האדם שלה, 300 מתוכם בישראל. כיום, החברה מעסיקה כ־11.7 אלף עובדים בארץ, ולא מן הנמנע שהגל יגיע גם אליהם.

רצף של חדשות רעות לאינטל ישראל

הדיווח הנוכחי מגיע אחרי שורה של חדשות רעות עבור אינטל ישראל. רק לאחרונה הקפיאה אינטל את הקמת מפעל "מוד 2" - הרחבה של המפעל בקריית גת. ביוני האחרון נחשף בגלובס כי לפחות 12 חברות ישראליות בתחום תשתיות החשמל, הצנרת והלוגיסטיקה קיבלו בסוף חודש מאי הודעה על דחיית הבנייה במפעלי הייצור החדשים של אינטל בקריית גת.

כעת, גורם בשוק טוען כי בחודשיים האחרונים פוטרו מאות עובדים בחברות הקבלניות המבצעות את העבודות בשל אותה הקפאה. לפי הגורם, בחברות אין ודאות לגבי מתי יחודשו העבודות על המפעל, ולכן הן מצמצמות את כוח־האדם שעובד עליו למינימום.

אסטרטגיית הייצור של אינטל ובפרט הפיצול בין פעילות הייצור שלה לפיתוח השבבים שלה, כך שתוכל לייצר שבבים עבור חברות מתחרות, הביאו ככל הנראה גם להתנגשויות עם חלק מהבכירים בחברה.

באפריל האחרון פורסם כי שולמית וייס, מי שניהלה את פיתוח שבבי המחשב האישיים ונחשבה לישראלית הבכירה ביותר באינטל, עוזבת את החברה בעקבות הודעה של אינטל כי בחברה החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהתמקד בתחום השרתים ובינה מלאכותית. וייס הייתה הדמות הכי חזקה במערך פיתוח השבבים באינטל, מה שסיפק דריסת רגל ישראלית משמעותית בצמרת החברה. עם עזיבתה, דריסת הרגל הזו התערערה.

וזה לא המיזוג היחיד שעורר את זעמם של בכירי החברה. באוגוסט שעבר, פורסם כי אינטל מתכננת למזג את השבב של חברת הבאנה לאבס הישראלית - חברה שנרכשה ע"י אינטל בשנת 2019 בסכום אסטרונומי של 2 מיליארד דולר - עם חטיבת שבבי ה־GPU של אינטל.

שבבי GPU הם מעבדים גרפיים המשמשים לאימון מודלים של בינה מלאכותית, אותם שבבים הם המוצר המבוקש ביותר היום בשוק ה־AI.

ההודעה על המיזוג המתוכנן לא עברה חלק אצל חלק מעובדי הבאנה לאבס, ואחד הבכירים בחברה הודיע החודש על התפטרותו בעקבות כך - אופיר ביטון, מי שניהל את יחידת התקני מאיצי הליבה בחברה. חודשיים לפני כן, קודמו בתפקיד, עודד גבאי, פרש גם הוא, זאת לאחר 7 שנים בהבאנה. גם כאן, הרכישה הישראלית ודרישת הרגל הישראלית, כך נראה, הלכה ונחלשה.

מאינטל נמסר בתגובה כי "ניהול פרויקטים בקנה מידה גדול, במיוחד בתעשייה שלנו, כרוך לעתים קרובות בהתאמה ללוחות זמנים משתנים. ההחלטות שלנו מבוססות על תנאים עסקיים, דינמיקה של השוק וניהול אחראי של ההון. ישראל ממשיכה להיות אחד מאתרי הייצור והמחקר והפיתוח הגלובליים המרכזיים שלנו, ואנו נשארים מחויבים באופן מלא לאזור". לגבי הדיווח על הפיטורים לא נמסרה תגובה.

הפיטורים יצילו את אינטל?

אבל ספק אם הפיטורים עצמם, אם יצאו לפועל, יסייעו להוציא את אינטל מהבוץ. המנכ"ל פט גלסינגר מוביל מאז מינויו ב-2021 אסטרטגיה מתבקשת: לפתוח את פעילות הייצור של אינטל לכל חברה שתרצה לייצר מעבדים: אנבידיה, אפל או אפילו AMD, המתחרה הישירה. אלא שלצורך כך עליו לבצע שני תהליכים שעלותם מיליארדי דולרים, והופכים את תהליך השינוי הארגוני כולו לאבן ריחיים על צווארה של החברה מסנטה קלרה.

ראשית, אינטל נדרשת לקפיצת מדרגה טכנולוגית שתשווה אותה לזו של המתחרה הגדולה, טייוואן סמיקונדקטור (TSMC). המפעל הטייוואני, המייצר שבבים לאנבידיה, ברודקום ואפל, השיג את אינטל בשני דורות טכנולוגיים לפחות.

שנית, אינטל נדרשת להשקעה אדירה בהקמת מפעלים בכל העולם בו־זמנית, על מנת ליצור יתרון תחרותי כחברה שאיננה תלויה רק באזור גיאוגרפי אחד - החיסרון המרכזי של המתחרה מטייוואן, המרוכזת ברובה באי האסייאתי. אינטל נמצאת כיום בתהליך התרחבות שכולל בנייה של תשעה מפעלים בו־זמנית בתקציב מצרפי של כ־200 מיליארד דולר - בהם מפעלי ענק באוהיו, בגרמניה, באירלנד ובישראל. כל זאת בעת שנטל החוב עליה גדל ותזרים המזומנים מצטמצם, וכשרוב הכנסותיה מגיעות מעסקיה המסורתיים: שבבים למחשבים אישיים.

בשנה החולפת האמירה עלות גיוס ההון של אינטל לשיא כל הזמנים - כ־8 מיליארד דולר. במקביל תזרים המזומנים החופשי נפל בבת אחת מנתון חיובי של 21 מיליארד דולר ב־2020 לתזרים שלילי של 14.2 מיליארד דולר בשנה שעברה. הוצאות ההון רק מאמירות משנה לשנה: בשנת 2016 השקיעה החברה 9 מיליארד דולר בציוד ומפעלים, הוצאה שזינקה ל־26 מיליארד דולר בשנה שעברה.

"החברה במקום בעייתי לטווח הארוך"

"כשמסתכלים עכשיו על אינטל, היא נמצאת במצב אסטרטגי מאוד בעייתי בראיית ארוכת טווח קדימה", אומר אלון לסט, אנליסט טכנולוגיות בבית ההשקעות מיטב. "היא מתקשה לסגור את הפער מול TSMC בכל הקשור לייצור שבבים מתקדמים. במקביל, רואים גם את אובדן נתח השוק שלה גם מבחינת עיצוב השבבים, זאת, בין היתר כאשר AMD לוקחת לה נתח שוק משמעותי שקשור לשרתים וכשמדברים על אנבידיה, זו גזרה שבכלל אינטל לא מסוגלת להתמודד איתה".

בנוסף, גם אם יצרנית השבבים הגדולה בעולם תרד מגדולתה, לסט מעריך כי "אינטל לא בהכרח במסוגלות להיות ה־יצרנית שבבים של המערב במידה ויידרש ממנה".