מדינת ישראל נערכת לתגובת איראן והמליציות שלה במסגרת "ציר ההתנגדות" על החיסול הישראלי של רמטכ"ל חיזבאללה חאג' מוחסן בביירות והחיסול שמיוחס לישראל של ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה בטהרן. אילו יכולות יש לאיראן לפגוע בישראל, מהן יכולות ההגנה האווירית הישראליות, כמה זמן לוקח לטילים ולכטב"מים מתוצרת איראנית להגיע לישראל, וכיצד הסתיימה המתקפה האיראנית ב־14 באפריל? גלובס עושה סדר.
● כך נערכת איראן לאפשרות של מתקפה ישראלית
● חברות התעופה הזרות בורחות. מי היעד שנפגע במיוחד?
● ארדואן מאיים לפלוש לישראל, בינתיים חרם הסחורות שלו לא ממש מחזיק מים
מהן היכולות של איראן ושלוחותיה לפגוע בישראל?
מפקד פיקוד מרכז האמריקאי לשעבר, קנת' מקינזי, העריך בשנת 2022 כי ברשות איראן יותר מ־3,000 טילים בליסטיים. כלומר, לא כולל טילי השיוט. הטווח של אותם טילים מוערך בכ־2,000 ק"מ, כאשר המרחק בין הגבול של איראן עם עיראק לבין אזור הכנרת, למשל, עומד על כ־1,000 ק"מ. בד־בבד, המרחק בין טהרן לבין תל אביב הוא כ־2,000 ק"מ.
הטילים הבליסטיים האיראניים בעלי הטווח הארוך ביותר הם סדרת "סג'יל" ל־2,000 ק"מ, וסדרת "חוראמשאהר" שיכולה להגיע לטווח של 3,000-2,000 ק"מ. זו סדרה שממחישה את שיתוף־הפעולה ההדוק של טהרן עם קים ג'ונג־און, שהרי חוראמשאהר מתבסס על הטיל הצפון־קוריאני "הוואסונג־10".
בד־בבד, ברשות איראן טילי שיוט בעלי טווח פגיעה בישראל: "חובייזה לטווח של 1,350 ק"מ, וכן "סומאר" לטווח של 3,000-2,000 ק"מ. סומאר מתבסס, ככל הנראה, על טילי Kh-55 רוסיים. כיום, לפחות לפי הנתונים הרשמיים של טהרן, לאיראן יש תשעה דגמי טילים שיכולים להגיע לישראל.
לצד אלו יש את תעשיית הכטב"מים הענפה שפיתחה איראן לאורך שנים. זו קיבלה תאוצה בשנתיים האחרונות בזכות השימוש הרוסי הנרחב בהם במסגרת המלחמה באוקראינה. כך, יכולים היו אנשי משטר האייתוללות להפיק לקחים מהשימוש בשדה הלחימה - ולבצע התאמות.
אחד הכטב"מים המוכרים ביותר של טהרן הוא שאהד 136, שנחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית. לפי הערכות, מחיר הארופ עומד על כ־700 אלף דולר. לצורך ההשוואה - מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד.
עד כמה הטילים של איראן ושלוחותיה מדויקים?
עד שנת 1999, מפעלי התעשיות הביטחוניות האיראניות ייצרו טילי תמ"ס (תלול מסלול), ומתחילת שנות ה־2000 הם החלו לשים ראש ביות שמנווט באמצעות ניווט לווייני (GNSS). כיום, ה־GNSS מחולק לארבע מערכות: ארה"ב - GPS ; גליליאו - אירופה; ביידו - סין; וכן, גלונס - רוסיה. בשלב מסוים, הם נתקעו עם סחורה ישנה אז חדלו לייצר את הטילים החדשים ועברו להשביח את הרקטות הקיימות.
הם לקחו רקטות ישנות, כולל כאלו של חיזבאללה, פירקו אותן, ואז השתמשו בראש ביות שמנווט באמצעות ניווט לווייני והתאמות נוספות כדי לאפשר לארגון הטרור לאיים בפגיעות מדויקות בשיגורים ארוכי־טווח. טילי חיזבאללה, למשל, שבהם בוצעו התאמות במסגרת פרויקט דיוק הטילים, לפי הערכות, עשויים להגיע לרמת דיוק של כעשרה מטר.
מהו ההבדל בין טילים בליסטיים לבין טילי שיוט ותוך כמה זמן יגיעו לישראל?
טיל בליסטי נודע בשל מהירותו הגבוהה, אך אינו יודע לתמרן. מנגד, טיל שיוט איטי יותר, אבל יכול לתמרן. בעקבות כך, מרגע השיגור - טילים בליסטיים עשויים להגיע לישראל תוך כ־12 דקות, ואילו טילי שיוט בתוך כשעתיים. חימושים משוטטים (מל"טים מתאבדים) מתוצרת איראנית הם בעלי מהירות של כ־250 קמ"ש, ועל כן לכל הפחות ייקח להם כתשע שעות להגיע לישראל. הפגיעה בתל אביב של הכטב"מ ששוגר מתימן, התרחשה לאחר טיסה של 16 שעות.
מהן יכולות ההגנה האווירית של ישראל?
מערך ההגנה האווירית הישראלי הוא הטוב והמגוון ביותר בעולם. הוא מתבסס על הגנה רב־שכבתית במטרה להתמודד עם מגוון איומים, משום שלדוגמה רקטה קצרת־טווח שמשגרים חמאס מבצעת קשת נמוכה יותר ובעלת מהירות נמוכה יותר מאשר טיל בליסטי שמשגרים המורדים החות'ים . הרב־שכבתיות מתבססת על מערכות חץ 3 וחץ 2 מתוצרת התעשייה האווירית בשכבות העליונות ועל קלע דוד וכיפת ברזל מתוצרת רפאל בשכבות הנמוכות.
חץ 3 וחץ 2 מיועדים ליירוט טילים בליסטיים, כאשר ההבדל ביניהם הוא שחץ 3 מיועד ליירוט מחוץ לאטמוספירה ואילו חץ 2 לתוך האטמוספירה. הסיבה ששואפים ליירט מחוץ לאטמוספירה ובאופן כללי לבצע יירוטים גבוהים ככל הניתן, היא הרצון להרחיק את האיום ממדינת ישראל.
חץ 2 נכנס לשירות בשנת 2000 וחץ 3 ב־2017. במערכת חץ 2, ראש הקרב של החץ נושא מנגנון הפעלה של חומר נפץ נייד, ומטרתו להשמיד את טיל המטרה באמצעות אותו מטען. בחץ 3 לעומת זאת, האנרגיה הקינטית לבדה גדולה מספיק בכדי להשמיד את המטרה. למיירט עצמו יכולת גבוהה מאוד של תמרון ושינויי כיוון, והוא בעל חיישנים אלקטרו־אופטיים מתקדמים.
חץ 3 עלה לכותרות בשנה החולפת בשתי נסיבות חיוביות מאוד: באוגוסט אשתקד נסגרה עם גרמניה המכירה הגדולה בהיסטוריה, בסך 3.5 מיליארד דולר. עסקאות נרחבות שכאלו לא מתבצעות באספקה בודדת. על אף אתגרי מלחמת חרבות ברזל, המערכת הראשונה של חץ 3 צפויה להגיע לגרמניה כבר בשנה הבאה, וכל יתר המערכות יתקבלו בכמה פעימות עד 2030. בנובמבר התרחש האירוע החיובי השני, בדמות היירוט הראשון בעולם מחוץ לאטמוספירה - נגד טיל בליסטי ששיגרו המורדים החות'ים.
מתחת לחץ 2 וחץ 3 נמצאות, כאמור, מערכות קלע דוד וכיפת ברזל. קלע דוד היא מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני־ארוך וכן טילי שיוט, באמצעות מנגנון Hit to Kill (פגיעת ברזל בברזל - מיירט במטרה). המערכת כוללת טיל מיירט דו שלבי, המתמרן במהירות, שבחרטומו מותקנות שתי מערכות איכון והכוונה - מכ"ם וחיישן אלקטרו אופטי. המערכת של רפאל השלימה אף היא עסקה מרשימה בשנה שעברה, בדמות מכירה תמורת כ־317 מיליון אירו לפינלנד.
בעקבות ההצלחה של קלע דוד, כולל במתקפת 14 באפריל של איראן ושלוחותיה, החל צה"ל בחודש מאי את תהליך ההפרשה של מערכות הפטריוט המיושנות שלו, בעלות השם ישראלי "יהלום". מדובר במערכת הוותיקה ביותר במערך ההגנה האווירית, כאשר שורשיה טמונים במסע של ראש הממשלה דוד בן גוריון לארה"ב ב־1962, שם קיבל מהנשיא ג'ון קנדי חמש סוללות של מערכת "הוק" במתנה. הפטריוט הוא למעשה מערכת משודרגת של אותו הוק.
פטריוט זו מערכת שמיועדת למגוון רחב של איומים: כטב"מים , מטוסים, מסוקי קרב וטילים בליסטיים - כולל כאלו לטווח ארוך וטבילת האש הראשונה שלה הייתה במלחמת המפרץ בשנת 1991. היירוט הראשון של "יהלום", היה במבצע צוק איתן בשנת 2014, נגד כטב"ם שהגיע מרצועת עזה. מאז צוק איתן ועד היום יירטו סוללות הפטריוט 19 איומים, תשעה מתוכם במלחמת חרבות ברזל.
גורם מקצועי מערבי ציין בשיחה עם גלובס כי בזמן שישראל נמנעה משדרוג סוללות הפטריוט שלה, היא התקדמה עם קלע דוד, שהיירוט המבצעי הראשון שלו בוצע כבר בחודש מאי 2023. קלע דוד היא מוצר ישראל שקרוב מאוד לרמת PAC 3, המיירט המתקדם ביותר מסדרת פטריוט. אולם, בעולם של כלכלת חימושים, הוא זול משמעותית: בעת שכל מיירט של PAC3 מוערך בכ־6 מיליון דולר, יירוט של קלע דוד עולה למדינת ישראל כ־700 אלף דולר. כמו כן, קלע דוד היא מערכת ארצית, בניגוד לפטריוט שמתבסס על סוללות שמכסות אזור מסוים כמו, למשל, כיפת ברזל.
ואם בכיפת ברזל עסקינן, אז היא מיועדת לאיומים רקטיים בטווח של עד 40 ק"מ. בניגוד למערכות האחרות היא אינה מערכת Hit to Kill. קרי, הטילים המיירטים ( טמי"ר ) לא פוגעים באיום כדי להפיל אותו, אלא מתפוצצות לידו. במלחמה הנוכחית, מדינת ישראל משתמשת לראשונה ובאופן נרחב גם בכיפה ימית שמותקנת על ספינות סער 6 ומספקת מענה דומה בים.
מה היו תוצאות מתקפת ה־14 באפריל של איראן והמיליציות?
איראן ושלוחותיה במזרח התיכון שיגרו ב־14 באפריל לעבר ישראל 185 כטב"מים , 110 טילים בליסטיים ו־36 טילי שיוט, אך רק 1% פגע. עם זאת, ראשית, לעולם אין הגנה מוחלטת - וזאת כל מומחה בתחום יאמר. מעבר לכך, המתקפה הקרובה של האיראנים צפויה להיות נרחבת יותר, בניסיון להקשות אף יותר על מערך ההגנה האווירית הישראלי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
