בארה"ב בטוחים: זו הסיבה שישראל מוכנה לקחת סיכונים ביטחוניים

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● בארה"ב מודאגים מהצורך להגן על ישראל וטוענים - הצבא תשוש 
● שאלות ותשובות | סינוואר מונה לתפקיד האיש החזק בחמאס. זאת המשמעות כלפי ישראל

1בלבנון עוקבים באדיקות אחרי החורים במערכות ההגנה האווירית של ישראל

"חדירת רחפני ההתנגדות (חיזבאללה, ע"ט) מעוררת מחלוקת בישראל לגבי מערכות הגנה אווירית", כך נכתב בכותרת של כתבה שפורסמה הבוקר באל-אכבר הלבנוני. "העקיפה של המל"טים את מערכות ההגנה האווירית בישראל, למרות מצב הכוננות המרבית, הייתה מושא למחלוקת גדולה, והעלתה שאלות לגבי יעילותן של מערכות ההגנה האווירית", נכתב. '"זה נורא', צוטטו תושבי עכו בדבריהם לכלי תקשורת ישראלים. 'בדרך כלל יש פיצוצים לפני שהצפירות יוצאות ואז מגיעה הודעה מדובר צה"ל שאומרת שזו אזהרת שווא. אין יותר אמון במערכת הביטחון, הם משקרים'. ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, גיורא איילנד, צוטט באמרו כי 'לישראל אין תגובה סבירה למל"טים שפחות ניתנים לזיהוי במכ"ם. הוא הוסיף: 'אין לנו תגובה טובה לכך, בטח לא במידה שהורגלנו ליירוט טילים, ולא נראה שלחיזבאללה יש מחסור בכלי טיס כאלה'".

צוין כי "חיזבאללה פתח במתקפת מל"טים על מפקדת חטיבת גולני ומפקדת יחידת אגוז 621 בצריף מצפון לעכו, פגע במטרותיו בדייקנות והשיג פגיעות מוצלחות. הוא כוון למבנה ששימש חיילי אויב באמצעות נשק מתאים ופגע בו ישירות. הוא גם הפציץ את מטה ההגנה האווירית והטילים בצריף קלע בעשרות רקטות קטיושות".

מאמר מערכת מתוך אל-אכבר הלבנוני. לקריאת הכתבה המלאה. 

2הפער בין ישראל וארה"ב

"בהצהרה הראשונה שלו לאחר מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, הכריז ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו: צה"ל 'ישתמש מיד בכל כוחו כדי להשמיד את היכולות של חמאס. נשמיד אותם, וננקום בכוח על היום האפל הזה שהם כפו על מדינת ישראל ואזרחיה'. זו הייתה אמירה שהולידה זרם של פרשנויות על חוסר האפשרות להשמיד את חמאס", נכתב במאמר בפורן פוליסי. "כל האלימות הזו מחזקת את התוצאה הסופית הישראלית הרצויה: ניצחון. זאת, לפחות, התיאוריה הישראלית, גם אם חיסולי מנהיגי חמאס בעבר לא הכניעו את הארגון". לכן הפסקת אש מעולם לא הייתה קרובה, נכתב. "למעשה, המשא ומתן שנמשך כל החודשים הללו היה תחבולה. לישראלים לא הייתה כל כוונה להתרחק מהמאבק עם מנהיגות חמאס, וחמאס, מצידו, מאמין שהוא מנצח במלחמה בכך שהוא גורר את ישראל לסכסוך שוחק. האמריקאים רומו. הם היו הצד היחיד בשיחות שרצו הפסקת אש. באשר לקטארים, תוצאת השיחות הייתה פחות חשובה מאשר להיות המתווך ובכך לעשות שירות לארה"ב".

נכתב כי "הישראלים טוענים - כפי שעשה נתניהו בוושינגטון - שהדרך הטובה ביותר להביא את המלחמה לסיומה היא שארה"ב וישראל יעמדו מאוחדות נגד איומים משותפים. זה קו שמסתיר מציאות אחרת. למרות כל הדיבורים על מחויבויות, מנהיגי ארה"ב וישראל אינם רואים את הסכסוך באותה צורה. עבור ישראלים זה קיומי. לכן, ממשלת ישראל מוכנה לקחת סיכונים כדי לסיים את המלחמה לטובתה. האמריקאים, לעומת זאת, מאמינים שמאבק גדול יותר יגרום יותר נזק מתועלת, יגרום ליותר אבדות אזרחיות, יקצין עוד יותר את הגורמים באיזור ויעמיד את יעדי ארה"ב כמו אינטגרציה אזורית בסיכון". עוד נכתב כי "זה לא אומר שישראל מנסה לגרור את ארה"ב למלחמה, כפי שמציעים מבקרים מסוימים. במקום זאת, מערכת היחסים הביטחונית הבלתי פורמלית, המושפעת מהפוליטיקה הרגשית כל כך של קשרי ארה"ב-ישראל, מעודדת את ישראל לקחת סיכונים. נתניהו ויועציו יודעים שמסיבות פוליטיות, היסטוריות ומוסריות רבות, נשיא ארה"ב ירגיש מחויב לסייע לישראל".

מתוך פורן פוליסי, מאת סטיב א. קוק. לקריאת הכתבה המלאה. 

3גם אם ישראל תחליט לוותר על שטחים, זה לא יספיק להקמת מדינה פלסטינית

"אי אפשר לומר שישראל לא הוזהרה. ב-19 ביוני 1967, שבוע לאחר מלחמת ששת הימים, התכנס הקבינט הישראלי לדון בעתיד השטחים שישראל כבשה זה עתה. הצעה אחת הייתה לשמור לצמיתות את הגדה המערבית ולתת לתושביה הפלסטינים אוטונומיה מקומית - אך לא אזרחות", נכתב באטלנטיק. "שר המשפטים דאז יעקב שמשון שפירא מסר בתגובה כי ב'עידן של דה-קולוניזציה' הרעיון היה אבסורדי. במזכר סודי ביותר, אמר היועץ המשפטי של משרד החוץ, תיאודור מירון, כי 'התיישבות אזרחית בשטחים המנוהלים [הכבושים] מנוגדת להוראות מפורשות של אמנת ג'נבה הרביעית'. במילים אחרות, זה היה לא חוקי", נכתב.

"הקיץ, בהאג, ה-ICJ הגיע למסקנה שישראל, מאחורי הרעיון של כיבוש זמני, פיתחה שליטה קבועה בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה. לכן, ישראל הפרה את האיסור שלאחר מלחמת העולם השנייה לרכוש שטחים בכוח, והיא 'סיכלה את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית'". נכתב כי חוות הדעת הינה מייעצת ואינה מחייבת, אך היא מתארת את האמת הלא נוחה. "במילים אחרות, הרוב של בית המשפט מתייחס לגדה המערבית ולעזה כאל מושבה שישראל צריכה פשוט לוותר עליה. אבל בניגוד לצרפת ולאלג'יריה, או לפורטוגל ומוזמביק, ישראל והשטחים הפלסטיניים הכבושים גובלים זה בזה - ובתוך השטחים הללו יש קבוצות פלסטיניות חמושות ופופולריות שטוענות כי יש להן את הזכות על הארץ כולה. בניית מדינה פלסטינית המסוגלת לחיות בשלום לצד ישראל מחייבת שינוי פוליטי פלסטיני, אשר בתורו מצריך רמת מעורבות בינלאומית ובעיקר אמריקאית שחסרה בשנים האחרונות".

בנתיים, בערב ניוז פורסם מאמר דעה על איתמר בן גביר, "שר הביטחון האולטרה-לאומי", שעושה "את המקסימום כדי לפתוח חזית חדשה (ישנה) במקומות הקדושים של ירושלים". נכתב כי "אפילו פוליטיקאי למחצה יכול היה להבין שלפתוח מלחמת דת בירושלים זה ממש משחק באש, אבל בן גביר הוא פירומן פוליטי ידוע שפורח בהשארת אדמה חרוכה מאחוריו. זה מה שסלל את דרכו להיות שר בממשלה באחד המשרדים המכריעים והרגישים ביותר, למרבה האירוניה זה שאחראי על החוק והסדר". נכתב כי "זה מחזק עוד יותר את החשדות של העולם המוסלמי שכבר עדים לאפליה של ישראל נגד פלסטינים בירושלים כשהיא מקיפה שכונות פלסטיניות עם התנחלויות יהודיות".

מתוך אטלנטיק, מאת גרשום גורנברג. לקריאת הכתבה המלאה. 
מתוך ערב ניוז, מאת יוסי מקלברג. לקריאת הכתבה המלאה. 

4סקר: רוב האמריקאים מתנגדים לשליחת חיילים להגן על ישראל

כשארה"ב ממקמת מחדש את הנכסים הצבאיים במזרח התיכון ובאירופה כדי לעזור לישראל להגן על עצמה מפני תגובה איראנית אפשרית, סקר אמריקאי חדש מצא כי לראשונה מזה כמה שנים, "רוב האמריקאים מתנגדים לשליחת חיילים אמריקאים להגן על ישראל", כך נכתב בוושינגטון פוסט. "הסקר של מועצת שיקגו לעניינים גלובליים מצא כי 55% מהאמריקאים התנגדו לשליחת חיילים אמריקאים להגן על ישראל אם שכנותיה יתקפו אותה, בעוד 41% תמכו בכך. הרפובליקאים תמכו יותר במהלך כזה, כאשר 55% מהם אמרו שהם בעד שליחת חיילים, בעוד ש-35% מהדמוקרטים והעצמאיים הצביעו בעד".

צוין כי "הסקר נערך באינטרנט מה-21 ביוני ועד ה-1 ביולי, לפני רצח הנייה והאיום האיראני שלאחר מכן, בקרב מדגם לאומי של 1,056 מבוגרים אמריקאים". עוד צוין כי הסקר של מועצת שיקגו אמנם הראה שינוי בתמיכת האמריקאים בשליחת חיילים אמריקאים להגנת ישראל מאז המלחמה בעזה - "אם כי לא היה ברור אם הירידה קשורה ספציפית לסכסוך". נכתב כי "שיעור האמריקאים התומכים בשליחת חיילים אמריקאים להגן על ישראל אם שכנותיה יתקפו אותה הוא הנמוך ביותר מאז החלה מועצת שיקגו לשאול את השאלה בשנת 2010".

מתוך הוושינגטון פוסט, מאת בריאן פיטש. לקריאת הכתבה המלאה.