להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
גיוס החרדים הוא תמיד חלק מסדר היום הפוליטי, אבל לאחרונה עלה ביתר שאת לאור הוצאת צווי הגיוס עבורם. רק שלצו הראשון הגיעו רק כעשירית מהחרדים שקיבלו צו. אבל היו מי שהציעו לא להתרגש מהמספרים הנמוכים. "גם כשהעברנו את חוק הגיוס ב־2013, בימים הראשונים החרדים לא באו", כתב ראש האופוזיציה יאיר לפיד ברשת איקס. "ואז כשהם גילו את המחיר הכלכלי והסנקציות, המספרים התחילו לגדול, ולגדול, ולגדול. זה גם מה שיקרה הפעם".
● המשרוקית | האם בכל שנה מתגייסים לצה"ל בין 1,800 ל־2,000 חרדים?
● המשרוקית | האם שר האוצר לפיד הוציא לעבודה 60 אלף תלמידי ישיבה?
● המשרוקית | האם צה"ל דחה את רוב החרדים שהתנדבו להתגייס?
את העתיד לא נחזה, אבל בדקנו את השינויים בעקבות חוק הגיוס של לפיד. ראשית נזכיר שהוא מתייחס לתיקון מספר 19 לחוק שירות ביטחון, שהממשלה ה־33, בה שימש כשר האוצר, העבירה ב־2013. התיקון קבע מכסות גיוס לחרדים תוך הורדת גיל הפטור. ב־2015 ישראל הלכה לבחירות. לאחריהן הוקמה הממשלה ה־34, שהעבירה את תיקון 21, שבמובנים מסוימים עיקר את תיקון 19 ואיפשר להתחמק מעמידה במכסות הגיוס.
השנים הרלוונטיות לבדיקתנו הן 2014 ו־2015. באמצעות שנתוני החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה ונתוני דובר צה"ל, יכולנו לראות את מגמת גיוס החרדים מ־2007 ועד 2022. בין 2007 ל־2015 היה ניתן לראות עלייה רציפה מ־290 ל־2,145 מתגייסים. לאחר מכן הייתה מגמת ירידה עד 2019 (למעט קפיצה לא מוסברת ב־2018), ולאחר מכן סטגנציה סביב 1,200 מתגייסים בשנה. נציין רק כי ישנו פגם מתודולוגי, שכן תיקון 19 שינה את ההגדרה החוקית למדידת גיוס חרדים וכמו כן עבר ממדידת שנה קלנדרית למדידת שנתון גיוס.
כבר כאן ניתן לראות שלפיד לא ממש מדייק. גיוס החרדים היה כבר במגמת עלייה זה כמה שנים לפני העברת תיקון 19. אבל אולי הוא חיזק את המגמה? גם לא. באופן ממוצע, קצב העלייה השנתי בגיוס חרדים בין 2008 ל־2013 עמד על 39.3%. ב־2014-2015, לעומת זאת, הממוצע עמד על 4.3% בלבד. כלומר, העלייה אכן המשיכה, אבל קטנה פי תשעה.
ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הרחיב: "ייתכן שאפילו הנתונים שמעידים על עלייה קלה בגיוס חרדים בשנים 2014-2015 אינם מבטאים עלייה דווקא אלא הגדרה רחבה של חרדי באותו חוק". עם זאת, כפי שציין מלאך וכפי שהראינו בבדיקה אחרת, הורדת גיל הפטור סייעה לגברים חרדים באותה תקופה לצאת לשוק העבודה.
מראש האופוזיציה לפיד לא התקבלה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי לפיד מטעים. לאחר העברת תיקון 19 הייתה עלייה בגיוס החרדים, אך היא הייתה מתונה משמעותית מהעלייה טרם העברת החוק, וחלקה נובע מהרחבת ההגדרה החוקית של חרדי.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: יאיר לפיד
מפלגה: יש עתיד
פלטפורמה: איקס
תאריך: 5.8.24
ציטוט: "כשהעברנו את חוק הגיוס ב-2013, בימים הראשונים החרדים לא באו, ואז... המספרים התחילו לגדול"
ציון: מטעה
על רקע נתוני הגיוס הנמוכים של החרדים - רק עשרות הופיעו לצו ראשון מתוך כ־450 שקיבלו צו לאותו יום - ראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסם ברשת איקס: "גם כשהעברנו את חוק הגיוס ב־2013, בימים הראשונים החרדים לא באו, ואז כשהם גילו את המחיר הכלכלי והסנקציות, המספרים התחילו לגדול, ולגדול, ולגדול. זה גם מה שיקרה הפעם".
לפיד התייחס בדבריו לחוק הגיוס שהעביר בממשלה ה־33, בה כיהן כשר האוצר תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכיהנה בשנים 2013-2015 (לפיד פוטר מהממשלה בדצמבר 2014). כפי שהסברנו בבדיקה קודמת, במרץ 2014 הממשלה העבירה תיקון 19 לחוק שירות ביטחון, שהסדיר בין השאר את נושא גיוס החרדים. האלמנט המרכזי בתיקון זה הוא קביעתן של מכסות גיוס לחרדים (אותן אמורה לקבוע הממשלה) והתניית היכולת לדחות את הגיוס של תלמידי ישיבה ואברכים מעבר לגיל 21 במילוי מהכסות האלה. בנובמבר 2015, תחת הממשלה ה־34, עבר תיקון 21 ששינה את מהות תיקון 19 ויצר גמישות רבה יותר על דחיית השירות עד להגעה לגיל הפטור, גם במקרה של אי־עמידה ביעדי הגיוס.
בבדיקה קודמת הראינו, באמצעות נתוני שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה מ־2020 ו־2022, את נתוני גיוס החרדים מאז 2007. אז הנתונים הגיעו רק עד שנתון הגיוס של 2021 (כלומר, 1 ביולי 2021 עד 30 ביוני 2022). מאז דובר צה"ל פרסם את נתוני הגיוס לשנתון הגיוס 2022. המגמה שעולה מהנתונים היא שהייתה עלייה רציפה מ־290 מתגייסים חרדים ב־2007 עד לשיא של 2,145 מתגייסים חרדים ב־2015. לאחר מכן החלה ירידה (למעט קפיצה לא מוסברת ב־2018), ולבסוף סטגנציה סביב 1,200 מתגייסים בשנתוני הגיוס 2019-2022.
חשוב לציין כי כפי שהראינו בעבר, בבדיקה שהסתמכה על דוח נומה, יש קושי מתודולוגי להשוות בין הגיוס לאחר העברת תיקון 19 לבין השנים שבאו לפניו. הדבר נובע משתי סיבות: הראשונה היא שינוי ההגדרה החוקית לחרדים, והשנייה היא שעד העברת התיקון החוק הספירה הייתה לפי שנה קלנדרית, ולאחריו הדבר נעשה על־פי שנתוני גיוס. עם זאת, בהינתן שאלה הנתונים הזמינים היחידים, השתמשנו בהם.
כפי שציינו, הייתה עלייה מתמדת ורציפה מ־2007 ועד 2015. תיקון 19 רלוונטי בעיקר לשנות הגיוס 2014 ו־2015. אם כן, כבר ישנה בעיה בטענה של לפיד, שכן החוק הצטרף למגמת עלייה קיימת ולא שינתה מגמה.
בנוסף, בחנו את שיעורי העלייה בכל שנה לעומת השנה שקדמה לה. בשנים 2008-2015 שיעור העלייה השנתי הממוצע עמד על 30.6%. לעומת זאת, אם נבחן את השנים 2014 ו־2015 לבדן, הרי ששיעור העלייה בהן עמד על 5.3% ו־3.3% בהתאמה. כלומר, למרות שהייתה עלייה בגיוס החרדים לאחר העברת תיקון 19, עלייה זו הואטה באופן משמעותי. למעשה, אם נבחן את הממוצע בין השנים 2008-2013, נקבל ממוצע עלייה שנתי של 39.3%, לעומת ממוצע של 4.3% ב־2014-2015. פירוש הדבר הוא ששיעור העלייה בגיוס החרדים ירד פי 9.1 לאחר תיקון 19.
עם זאת, חשוב להדגיש שוב כי לאחר תיקון 21 מספר המתגייסים החרדים נכנס למגמת ירידה. שנתון החברה החרדית מספק לכך הסבר אפשרי: "גם המוטיבציה של הצבא לגיוס חרדים ירדה במרוצת השנים, בין השאר לנוכח העובדה שלא הוצבו לצבא יעדים מספריים לגיוס חרדים, בחוק או בהחלטת ממשלה (עד שנת 2016 היו יעדים לגיוס בחוק או בהחלטת ממשלה)".
ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הצביע על עניין נוסף שמקשה על טענת לפיד: "חוק הגיוס לחרדים שעבר בתקופת לפיד הביא בזמנו להתנגדות קשה והפגנות המוניות נגד הגיוס במגזר החרדי ולקמפיין פנים־חרדי ארסי נגד הגיוס (קמפיין החרד"קים). ואכן, ייתכן שאפילו הנתונים שמעידים על עלייה קלה בגיוס חרדים בשנים 2014-2015 אינם מבטאים עלייה דווקא אלא הגדרה רחבה של חרדי באותו חוק, זאת כתוצאה מוועדת שקד. עם זאת, הלחץ הכלכלי שהוביל השר לפיד באותה תקופה, שכלל קיצוץ דרמטי בתקציב הישיבות בנוסף לעידוד יציאה לעבודה באמצעות הורדת גיל הפטור משירות צבאי לחרדים, גרם לעלייה ניכרת בשיעור התעסוקה של גברים חרדים באותן שנים".
נציין כי בבדיקה אחרת אכן הראינו שבשנים בהן תיקון 19 היה בתוקף, הייתה ירידה במספר תלמידי המוסדות התורניים, במקביל לעלייה בסדר גודל דומה בחרדים מועסקים.
מטעם ראש האופוזיציה לפיד לא נמסרה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
