התקציב למפונים אוזל, ולממשלה אין תוכנית חלופית

בעוד שהלחימה בעזה ובצפון הארץ נמשכת ללא מועד סיום באופק, מענקי הסיוע השונים של הממשלה לתושבים שנעקרו מבתיהם מסתיימים אחד אחרי השני. בחודש שעבר הסתיימו מענקי העבודה לעובדים באזורים המפונים בצפון ובדרום. עובדים המגיעים לעבודה יום ביומו תחת מטחי טילים וכטב"מים הפסיקו לקבל את הסבסוד בסך 3,000 שקל למשכורתם. כעת, גם מענקי האבטלה למפונים, וכך גם מענקי האכלוס, עומדים להתבטל בסוף חודש אוגוסט.

● בעקבות פרסום גלובס: מפונים יוכלו לקבור את יקיריהם בחינם
● התקציב הולך ומסתבך והמשפטנים מאותתים: נתנגד לתקציב דו־שנתי
● איך יגיב השוק לעסקה ומה יקרה אם ישראל תיגרר למלחמה אזורית?

על פי האוצר "הנושא בבחינה", ובסביבת השר בצלאל סמוטריץ' אומרים שמחפשים לכך מקורות תקציביים. כבר ב-5 באוגוסט פרסמנו בגלובס לגבי ביטול מענקי העבודה, ובאוצר טענו ש"החלטות יתקבלו בקרוב", אך יותר משבועיים אחר כך - ההחלטות עוד לא התקבלו. מענק העבודה והאבטלה תלויים באישור מענק האכלוס, שלו עלות תקציבית גבוהה במיוחד.

"תוקפו של החוק להעברת מענקי 'חלף אבטלה' למובטלים מפוני הצפון והדרום יסתיים בסוף חודש אוגוסט. עד רגע זה, למרות פניות הביטוח הלאומי - משרד האוצר לא האריך את הזכאות", מתריעים בביטוח לאומי. "כמו כן, מענקי האכלוס למפוני הצפון והדרום יסתיימו גם הם בסוף חודש אוגוסט, והם תלויים בהחלטת הממשלה להמשך הפינוי ליישובים".

מענקי חלף האבטלה מוענקים ל-5,000 אזרחים, 200 מתוכם בני 67 ומעלה, בסך של כ-80 מיליון שקל בחודש.

מענק העבודה ניתן לכ-14 אלף עובדים, בעלות של כ-42 מיליון שקל בחודש, ומענק האכלוס, המשמעותי ביותר - עומד על 200 שקל למבוגר ו-100 שקל לילד בכל יום, למפונים שלא בחרו להשתכן במלונות.

עלות תקציבית של 6 מיליארד שקל בשנה

באוצר לא יודעים מהי כמות המפונים המדויקת, אבל מעריכים באומדן גס שמדובר בסדר גודל של כ-70 אלף, שרובם מקבלים קצבה זו. זו העלות התקציבית הגדולה ביותר, שמגיעה ל-500 מיליון שקל בכל חודש, כלומר כ-6 מיליארד שקל בשנה. באוצר אומרים שמבחינת השפעות המודל - הן גרועות יותר ממענקי הקורונה.

החקיקה הנוכחית קובעת כי ב-1 בספטמבר יסתיים המימון הממשלתי לשהות המפונים בבתי מלון, וכן יופסקו מענקי המחיה למי שהסדירו מגורים עצמאיים. אף שכל הגורמים הרשמיים מכירים בכך שהמצב הביטחוני אינו מאפשר את שיבתם של העקורים לבתיהם, טרם התקבלו החלטות קריטיות. זה שבועות רבים שמתעכבת קבלת ההחלטות בנוגע למשך תקופת הפינוי, לגובה הסיוע הכספי למפונים ולמקורות המימון עבור תמיכה זו.

משך תוכנית הפינוי העתידית הוא המפתח לקביעת היקף הפיצויים לתושבים המפונים ולאיתור המקורות התקציביים הנדרשים. במשרד האוצר מתחבטים בשאלה כיצד לממן את המשך הפינוי, שעלול אף להתרחב במקרה של הסלמה אזורית. אחת ההצעות שעלתה היא שימוש ביתרות של כספים קואליציוניים מתקציב 2024, שטרם נוצלו.

ההערכות מצביעות על כך שהסכומים שנותרו בקופה הקואליציונית של שרי הממשלה עשויים לספק מימון לחודש נוסף לפחות של פינוי, בסכום של יותר מ-500 מיליון שקל. עם זאת, ההחלטה הסופית תתקבל על ידי הדרג המדיני, וקיים ספק רב אם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' יסכימו לסכן את יציבות הקואליציה כדי לממן את עלויות המצב הביטחוני הנוכחי.

ביום ב' שלחה ח"כ אפרת רייטן (עבודה) מכתב לשר האוצר סמוטריץ' ולשר העבודה יואב בן צור, שבו היא דורשת מהם תשובות לגבי המשך מדיניות הסיוע למפונים. היא מצטטת את סמנכ"ל האוצר יוראי מצלאוי, שדיבר כבר ב-16 ביולי על הצורך בהארכת המענקים. לדבריו, "יש ועדה שקמה מכוח החלטת הממשלה, שמאריכה את הפינוי, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, [...] אני הנציג שם מטעם משרד האוצר, אנחנו נבהיר את העמדה שלנו שהמענקים האלה - יש רציונל להאריך אותם". אך בפועל, כפי שכותבת ח"כ רייטן, "מעל לחודש ימים חלפו מאז דברי הסמנכ"ל, אך טרם פורסם דבר הארכת המענקים, או לחלופין החלטה רשמית שלא יוארכו בשלב זה".

 יואב בן צור, שר העבודה / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

כלומר, מקבלי המענקים נשארים בלימבו. האם המובטלים יקבלו מענק גם בחודש ספטמבר? האם העובדים יחזרו לקבל את מענק העבודה? האם המפונים ימשיכו לקבל את מענק הפינוי? כרגע, אין לדעת.

כאמור, באוצר מצמידים את הדיון על מענק העבודה והאבטלה למענק האכלוס, היקר ביותר, שלו חשיבות תקציבית משמעותית. באוצר לא אהבו מלכתחילה את מנגנון מענקי ה-100־200 שנקבע בחודשים הראשונים למלחמה. לעמדתם, מענק של 21 אלף שקל בחודש למשפחה עם שלושה ילדים - הרבה מעל שכר הדירה הממוצע גם באזורי הביקוש במרכז הארץ - הוא גבוה מדי, ופועל נגד השאיפה של המדינה להחזיר תושבים ליישובים בטווח המיידי או הקרוב. מדובר כמובן באותם יישובים בעוטף עזה שאליהם ניתן לחזור מבחינה ביטחונית.

גם מענקים קטנים וממוקדים בסכנה

מענק זה, שעלותו התקציבית היא אכן משמעותית ובעייתית בזמן שהגירעון הולך ומצטבר ודירוג האשראי של ישראל בירידה, התחיל בתור פלסטר זמני, והוארך. כעת, כשגם הכנת תקציב מדינה מסודר לשנת 2025 הולכת ומתעכבת, באוצר לא מוכנים להשלים עם המשך מתן מענקים בזבזניים.

אך מענקים קטנים וממוקדים יותר, כמו מענק העבודה וחלף האבטלה, עלולים להתבטל גם הם בשל כך. בסביבת סמוטריץ' אומרים, ש"ברגע שיהיו מקורות גם לסיפור הפינויים, הכל יהיה באירוע אחד", אך אירוע זה הולך ומתעכב.

בינתיים, לא רק האזרחים בלימבו, אלא גם מערכות המדינה. ביטוח לאומי, המעביר את הקצבאות בפועל, מתריע ש"כדי להעביר תשלומים כראוי ובזמן יש צורך בהשלמת חקיקה ובהארכתה וכן בהיערכות לוגיסטית של הביטוח הלאומי, כגון: מערכות מחשוב, מוקדים ייעודים למענה לתושבים וכיו"ב. הביטוח הלאומי שב ומדגיש כי ללא הארכת חקיקה, התשלומים לא יוכלו להיות משולמים לזכאים". כך שבפועל, גם חוסר ההחלטה של האוצר הוא החלטה, וכזאת שיוצרת חוסר ודאות, ופוגעת במפונים שאינם יודעים מה יילד יום.