אינטל | ניתוח

המחיר שתשלם אינטל ישראל על הפיצול הצפוי בחברה

עפ"י הדיווחים, אינטל בוחנת פיצול לשתי חברות: האחת לפיתוח והשנייה לייצור • הערכות: ברודקום היא המועמדת הבולטת לרכוש את פעילות הפיתוח, והייצור יישאר עצמאי • מהלך שכזה עשוי להעמיד בסימן שאלה את הרחבת פעילות היצור של אינטל בישראל ויעמיד את 4,000 העובדים בסכנה

מנכ''ל אינטל, פט גלסינגר / צילום: Associated Press, Ben Hider
מנכ''ל אינטל, פט גלסינגר / צילום: Associated Press, Ben Hider

מניית אינטל זינקה בקרוב ל־10% ביום שישי האחרון, לאחר דיווח באתר בלומברג שלפיו תציג לדירקטוריון מהלכים אסטרטגיים כדי להתמודד עם משבר הנזילות אליו נקלעה, בהם מכירת חטיבות או פיצולה לשתי חברות נפרדות - האחת עוסקת בייצור והשנייה בפיתוח שבבים.

הקיצוצים באינטל: ביקשה מעובדיה בישראל להחזיר את רכבי הליסינג
אימפריה של חיקויים: לחברות האלה היה מוצר "מנצח", ואז הגיעו הסינים 

אינטל מנהלת כעת קרב מאסף במטרה להגן על עצמה מפני מהלכים אקטיביים כגון השתלטות עוינת של בעלי מניות על הדירקטוריון, לאחר שהאסטרטגיה של המנכ"ל פט גלסינגר לפתוח את הייצור שלה לחברות מתחרות מתעכבת. בינתיים, החברה מדממת מזומנים ומאבדת נתחי שוק בקצב מהיר משחשבה.

גלסינגר נכנס לתפקיד בשיא בועת הקורונה של 2021, חדור מטרה להתמקד בשני תהליכים מרכזיים: קפיצת דרך טכנולוגית שתעזור לאינטל להתחרות בייצור שבבים אל מול המתחרה טייוואן סמיקונדקטור (TSMC), ופתיחת ארגון הייצור (שעד כה ייצר רק שבבי אינטל) כדי למשוך מתחרות כמו אנבידיה ו־AMD, וכן לקוחות שאבדו כמו אפל ואמזון.

גלסינגר נכנס לתפקידו בימים אופוריים מבחינת מכירות המחשבים האישיים, אך מאז הקצב ירד וגם התכנית להשתלב במהפכת הבינה המלאכותית באמצעות מעבדי גאודי כשלה. תזרים המזומנים הפך שלילי, הרווחיות הגולמית ירדה, ובאינטל החלו לעכב בניית מפעלים בישראל ובגרמניה, ולגייס הון מקרנות פרייבט אקוויטי לבניית מפעלים באירלנד ובארה"ב.

זה מספר שנים שמשקיעי החברה לוחצים על גלסינגר לפצל את פעילות הייצור ולהפכה לחברה עצמאית - בין אם באמצעות הנפקתה בבורסה או מכירתה לגוף פרטי. נראה שגלסינגר, שעד התנגד למהלך, שוקל זאת כעת. "זה מהלך הגיוני", אומר לגלובס אור דנון, מנכ"ל ומייסד חברת השבבים היילו, "כי מדינות המערב, וארה"ב בראשן, צמאות לחברה אמריקאית שתהיה אחראית על הייצור שלהן, מכיוון שכיום ברירת המחדל שלהן היא ייצור באסיה. השאלה שצריכה להישאל הפוכה: מדוע בכלל שני העסקים האלה, הייצור והפיתוח, מחוברים? למה חברה שמייצרת עבור חברות אחרות צריכה להחזיק לקוח פנימי שכזה?".

הפיצול לא קרה עד עכשיו לא רק בגלל הרצון לשמור על עצמאות פיננסית, אלא ככל הנראה בשל חוסר יעילות. הרווחיות הגולמית של TSMC שעוסקת רק בייצור עומדת על 53%, בעוד שאינטל מדווחת על נתון של 35% בלבד. החברה צברה שומנים רבים שהיא מתקשה להסיר, וייתכן שרק הפרדה מבנית תאפשר לה לעשות זאת בהצלחה.

לא הראשונה להתפצל

אם אינטל תחליט להתפצל, היא לא תהיה הראשונה שתעשה זאת. למעשה, הלחץ שהמשקיעים מפעילים עליה נובע מההצלחה היחסית של AMD שפיצלה ב־2008 את פעילות הייצור שלה ומכרה את השליטה בה לקרן האמירתית מובדאללה. לימים, נקראה החברה המפוצלת גלובל פאונדריז, כיום יצרנית השבבים השלישית בגודלה בעולם ששוויה עומד על כרבע משוויה של אינטל.

ל־AMD ולגלובל פאונדריז היתה התחלה קשה בנפרד. תחילה הן התחייבו לעבוד זו עם זו, אך דרכיהן נפרדו וכיום כל אחת פועלת בנפרד ובתחום אחר בהצלחה יחסית. AMD מכרה את כל מניותיה בגלובל פאונדריז, שיצאה להנפקה, הפכה ליצרנית שבבים מובילה וכיום משתפת פעולה עם גוגל ואף זכתה לאחרונה במכרז ייצור יוקרתי עבור משרד הביטחון האמריקאי.

AMD ספגה גם כמה שנים קשות, וב־2014 אף הגיעה למצב דומה לזה שאליו הגיעה אינטל כיום. המנכ"ל הוחלף בליסה סו, שהביאה עמה אסטרטגיה של פיתוח שבבים בטכנולוגיה עילית, שהצליחה ליטול נתחי שוק מאינטל ואנבידיה. המשקיעים העריכו זאת: מניית AMD עלתה מאז תחילת השנה בכ־7% והחברה שווה כיום פי 2.5 מאינטל.

עם כל הכוונות הטובות, האנליסט איאן קאטרס כלל לא בטוח שפיצול כזה אפשרי: "פעילות הייצור סובלת מהפסדים, מה גם שפסי ייצור רבים מותאמים אך ורק לטכנולוגיה של אינטל, ופתיחתם לייצור עבור כלל החברות עשוי להסתיים רק ב־2027".

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock
 ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ההשפעה על ישראל

כיצד ישפיע פיצול שכזה בישראל? ראשית, כל עוד מתחוללת מלחמה, ההתרחבות בישראל תמשיך לעמוד בסדר עדיפויות נמוך. החברה כבר קיצצה בשבוע האחרון את תקציב הליסינג של העובדים בישראל ואת מאיץ הסטארט־אפים "אינטל איגנייט" (ראו מסגרת). הפיצול עשוי להכתיב מכירת חטיבה אחת לפחות לידי חברה אחרת או קרן פרייבט אקוויטי שתזרים לה מימון.

סביר שמערך הייצור העצמאי ייוותר בידי ההנהלה ובעלי המניות המקוריים. לאינטל ערך אסטרטגי עבור ממשלת ארה"ב, שתוכל להזרים לה סיוע ולו רק כדי להמשיך לאפשר ייצור שבבים על אדמת ארה"ב. במקרה שכזה, כל מה שמחוץ לארה"ב יירד בסדר העדיפויות, מה שעשוי לעצור הרחבה של המפעלים בישראל. כ־4,000 העובדים המועסקים במערך הייצור הישראלי יימצאו בסכנת צמצומים.

לאינטל גם פעילות פיתוח בחיפה ובפתח תקווה, המעסיקה מעל ל־7,000 עובדים. "הזרמת כסף מצד קרן עושר תאפשר לפעילות המו"פ מרווח נשימה", אומר אוראל לוי, מנהל השקעות בקרן טכנולוגיה במור קרנות נאמנות. "תיתכן גם רכישה ע"י חברת שבבים אחרת, ולברודקום יש סיכוי גבוה. היא רוצה להרחיב פעילות בתחום השרתים, יש לה מאזן בריא והיא פעילה בישראל. הסייג ליכולת הרכישה, זו העובדה שהיא עדיין מעכלת את רכישת VMware".