ניב סבר, משנה למנכ"ל אדלטק, אחת מיצרניות החשמל הפרטיות המשמעותיות בישראל, שמחזיקה ב-20% מיכולת ייצור החשמל בארץ, שוחח עם כתב האנרגיה של גלובס, דין שמואל אלמס, במסגרת "שבוע החשמל". הם דיברו על הקשיים והחסמים שהממשלה מערימה על פיתוח השוק, על ההתפתחות והמעבר משוק מונופוליסטי לשוק תחרותי, והאם ישראל מסוגלת לספק את צורכי החשמל של עצמה.
● מנכ"לית אמישראגז: "טבעי יותר לקנות חשמל מחברת אנרגיה"
● מנכ"ל בזק: "אנחנו יודעים לייצר את מה שחסר, חשמל חכם להרבה שנים"
● מנכ"ל נגה: "החזון בישראל בנוי על אנרגיה רק מגז ושמש, וזה רע מאוד"
השיחה התחילה בחשש למחסור בחשמל בשנת 2028: "החששות הם ממשיים", אומר סבר. "צריך להבין שבמשק האנרגיה כל דבר הוא לטווח ארוך, ויש לנו עדיין זמן לתקן חלק מהחשש ולכווץ אותו. העולם נעשה יותר מחושמל: זה מתבטא לא רק ברכבים חשמליים, אלא גם בטכנולוגיות AI, שדורשות המון תשומות חשמל, ואנחנו רואים בישראל עוד מרכזי AI ומרכזי דאטה, שגם הם צרכנים גדולים של חשמל. המגמה של התארכות הקיץ ושינויי האקלים מביאה אף היא לעוד צריכת חשמל. בחודש יוני היינו על סף השבתה משמעותית של החשמל כתוצאה ממחסור".
ניב סבר
אישי: בן 54, נשוי וגר ביפו
מקצועי: בוגר הפקולטה למשפטים באונ' ת״א, מוסמך במדעי הניהול - פוליטכניק ניו-יורק (NYU). טרם הצטרפותו לאדלטק, שימש 18 שנים כשותף בכיר באחד מחמשת משרדי עורכי הדין הגדולים שבו ניהל את מחלקות האנרגיה והתחרות. שמו הוזכר כאחד המועמדים הבולטים לתפקיד ראש רשות התחרות
עוד משהו: מיקסולוג שמחזיק בר ביתי נרחב - אבל בעצמו מתנזר משתיית משקאות חריפים. חובב רכיבה על סוסים
איך סוגרים את הפער?
אז איך סוגרים את הפער? אחד הקשיים המשמעותיים לפי סבר הוא התמודדות עם הרגולציה. הוא מתלונן שההרחבה לאחת מתחנות הכוח הראשיות שלהם, דוראד, "לא נמצאת על הנייר, בעיקר מטעמים רגולטוריים. גם בתחנות אחרות זה קשה, כי יש זמן ארוך של שנה עד שנתיים בין הזמנת טורבינה עד שאתה מקבל אותה. היכולת להשלים בלוחות זמנים כאלה מערכות מורכבות ועתירות הון כמו תחנות כוח - מוטלת בספק".
בכל הנוגע להקמת תחנות כוח, "ההתמודדות עם רשות מקרקעי ישראל ורשות החשמל היא לא פשוטה". לדבריו "אין הרבה קשר בין הפידבק הראשוני שמקבלים מרגולטורים כמו רשות מקרקעי ישראל, ובין ההיתרים וההסכמות שמקבלים בהמשך. הנטל הרגולטורי קשה בעולם האנרגיה, והבעיה היא שאת ההשלכות רואים רק אחרי שנים". גם הרחבה של תחנת הכוח ברמת נגב, ופריסה של שדה סולארי במתחם, לא יוצאות לפועל לדבריו, "בגלל מכשלות של רשות מקרקעי ישראל. השחרור של החסמים הרגולטוריים נדרש להרחבה והקמת תחנות חדשות".
בעיה נוספת שמתמודדים איתה יצרני החשמל הפרטיים היא היעדר כוח אדם מיומן מחו"ל, הנדרש לתחזוקה שוטפת של תחנות הכוח. לדברי סבר, "תחנות הכוח נשענו בתחזוקה על ספקים בינלאומיים, שפשוט ארזו את הפקלאות שלהם במלחמה ועזבו את הארץ. יש לנו זרוע תחזוקה שמתפעלת שלוש מתוך חמש התחנות, ולשתי הנותרות יש תחזוקה בעיקר על בסיס כוח אדם מקומי. אבל אנחנו מהיחידים מחוץ לחברת החשמל שיודעים לעשות את זה".
מעבר לייצור החשמל, צריך להוליך אותו לרחבי הארץ. לדברי סבר, "התפקיד העיקרי של חברת החשמל היום הוא לנהל את ההולכה. היא צריכה להקים כמה שיותר מהר מערכת הולכה שתשחרר את הפקק. יש פתרונות נוספים, שמתחזקים גם בעקבות המלחמה, כמו פריסה רחבה יותר של תחנות כוח. יש לנו תחנה שמוקמת בצפון, לא רחוק מיקנעם. הרחבה שלה יכולה לספק חשמל שמגיע דרך תוואי פחות עמוס לאזור שצריך אותו מאוד".
"ישראל היא אי אנרגטי"
בחזרה לנושא הקשר עם חו"ל, אחד הפתרונות שמציעים למחסור בחשמל בישראל בהמשך הוא חיבור לתשתיות החשמל בחו"ל. אך סבר סקפטי מאוד: "ביליתי חמש שנים בפרויקט הגז המצרי, ועוד שנים בבוררויות בינלאומיות בקשר לזה. המצב הגיאופוליטי יקשה בטווח הנראה לעין לייצר מערכות כאלה, שאפשר להסתמך עליהן בשעת חירום. זה חלק מיצירת יתירות, אבל אני לא משוכנע שזה הפתרון. הפתרון הוא הקמה של תחנות בישראל, כך שיתירות החשמל תיווצר כאן בישראל. ישראל היא אי אנרגטי, ובעשור-שניים הקרובים כנראה תישאר כזו".
נושא נוסף המטריד את יצרניות החשמל הוא המעבר לאנרגיה מתחדשת. משרד האנרגיה והתשתיות עדכן את תוכנית הפליטות שלו, כך שעד 2050 כ-77% מייצור האנרגיה יגיע מאנרגיות מתחדשות. אך בפועל, ישראל מפגרת באופן כרוני אחרי היעדים של עצמה. לדברי סבר, "זה יעד גבוה. לאירופה יש מספר מקורות של אנרגיה מתחדשת: הידרו מנהרות גדולים שלנו אין, רוח שיש לנו פחות, ושמש שדווקא יש לנו יותר - אבל אין הרבה שטחים לפרוס שדות סולאריים. הסתמכות על אנרגיה ירוקה בלבד היא בלתי אפשרית בישראל. כשהשמש שוקעת עדיין צריך חשמל. בקשר לאנרגיה גרעינית - אני לא מתמחה בזה, אבל ישראל לא ראתה לנכון לקדם את הנושא הזה. בגלל ההקשרים הגיאופוליטיים אני לא רואה את זה קורה".
רשות החשמל פנו לשימוע, והם שואפים ליצור מחיר גג לחשמל. הפתרון לעלויות החשמל יושג?
"אנחנו לומדים את כל עניין השימוע", אומר סבר, "אבל צריך להבין: מבנה התמחור של ה-SMP (התמחור שבאמצעותו רשת החשמל משלמת ליצרנים, ע' א') היה נמוך מדי. היה פגם יסודי באופן החישוב, ועכשיו יצאו בעדכון שאמור להעלות אותו בעשרות אחוזים. מוזר שרשות החשמל יצאו למחיר מקסימום, שזה אמצעי שצריך לשלוף רק במקרי קיצון, כששיטות אחרות לא עבדו. עוד לא הגענו לשלב הזה, ולמחיר מקסימום יש השלכות חמורות על השוק".
"צריך להרחיב תחנות"
לדברי סבר, "הדרך להתמודד עם כשלי שוק היא הגדלת מספר המתחרים וההיצע, כלומר עוד תחנות והרחבה של תחנות. זו הדרך שעובדת לאורך זמן ומגבירה את התחרות, כי כבר בטווח הקצר קביעה רגולטורית של מחיר מקסימום היא בעייתית מאוד, ואפשר לראות את זה בפיקוח על מחירי הדלק והלחם - מחיר מקסימום הופך מאוד מהר למחיר המינימום, כי אין סיבה להתייעל ולהשתפר".
בטווח הארוך, מחיר מקסימום יוצר בעיות גדולות עוד יותר: "אתה משדר שהיכולת להרוויח בשוק היא מוגבלת, וכך קשה לייצר מתחרים חדשים ומשמעותיים שיאפשרו יותר תחרות בהמשך. תחום האנרגיה מבוסס על השקעות ארוכות טווח של 20-30 שנה, ולכן שינוי כללי המשחק באופן תכוף פוגע בשוק וביכולת וברצון של שחקנים חדשים ומממנים להיכנס לשוק הזה. רוב המממנים של שוק האנרגיה הם השחקנים המוסדיים. זה הכסף של כולנו בקופות הגמל והפנסיה. הם רוצים לראות תשואה מההשקעות האלה. כששינויים כאלה נעשים בצורה חפוזה, יש להם אפקט מתמשך רע מאוד".
***גילוי מלא: הכנס בשיתוף אדלטק, אמישראגז ובזק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.