יצרנית הנשק הישראלית שבמגעים לעסקה משמעותית עם ארגנטינה

מצרים מנצלת את מעמדה כצבא הערבי הגדול בעולם לטובת משיכת מדינות להצגה בסלון האווירי הראשון בתולדות קהיר. בה־בעת, משטר א־סיסי בוחר לחזק את חיל האוויר במטוסים אמריקאים ולא רוסיים, ויפן מזניקה את תקציב הביטחון שלה לשיא חדש. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית. 

● נשיא מול שר ההגנה: עסקה עם אלביט מרעידה את ממשלת ברזיל
● גרמניה מציגה: "מחסל טנקים" עם אמצעים ישראליים 
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | לסין יש מטוס חדש עם יכולות שלא נראו קודם לכן

ארגנטינה שוקלת לרכוש רובים מתוצרת ישראלית

משרד ההגנה של ארגנטינה שוקל להחליף את רובי FN FAL הבלגים המיושנים ברובי ערד 7 חדשים מתוצרת IWI (מפעלי נשק לישראל). לפי דיווח באתר ZM, הארגנטינאים אף שלחו לאחרונה משלחת לישראל שתבחן לעומק את הרכישה. אם העסקה תתממש, ייצור הרובים צפוי להתבצע בארגנטינה, שיקול משמעותי עבור הממשל בבואנוס איירס.

חברת IWI מייצרת שני רובים בסדרה הזו: ערד 5 וערד 7. הראשון שבהם במשקל 2.8 ק"ג, יורה קליעים בקליבר 5.56 מ"מ ופותח במקור עבור הכוחות המיוחדים של צה"ל. הארגנטינאים מתעניינים בערד 7, שיורה קליעים בקליבר 7.62 מ"מ, ומשקלו כ־4.15 ק"ג. במקרה שבבואנוס איירס יבחרו בו, הם לא יהיו הצבא הדרום אמריקאי הראשון שמשתמשים בו.

במסגרת חגיגות העצמאות של פרו שהתקייימו בבירה לימה לפני כחודש, הצבא המקומי הציג בגאווה את רובי ערד 7 החדשים שלהם. אחת היחידות שהציגו את הרובים היא חטיבת הכוחות המיוחדים הראשונה הפרואנית. ככלל, במהלך האירועים הציג צבא פרו 10 אלף יחידות של הרובים. הממשל בלימה ציין כי אותם רובים תופסים מקום במסגרת פרויקט לשדרוג היכולות של צבא היבשה המקומי. לפי הערכות, 3,500 רובים כבר סופקו ליחידות בשטח, כשכל היתר צפויים להתקבל עד סוף אוקטובר. כך, פרו צפויה להיפרד מרובי FN FAL כמו אלה של ארגנטינה, וכן רובי הגליל שגם אותם ייצרה IWI עבורם.

שרת ההגנה האוסטרית בחנה את הרמס 900

אלביט השתתפה בשבוע שעבר בתערוכת נשק גדולה באוסטריה, כשלגלובס נודע כי מי שביקרה בביתן החברה הייתה קלאודיה טאנר, שרת ההגנה האוסטרית, שקיבלה סקירה על המל"ט הרמס 900־סטארליינר, שהוצג בתערוכה.

זהו מל"ט טקטי, יחיד מסוגו בעולם עם רישיון דואלי שיכול לפעול הן לצרכים צבאיים והן לצבאים אזרחיים. המל"ט, שמשמש כ־20 לקוחות בארבע יבשות, יכול לטוס גם מעל אזורים בעלי צפיפות אוכלוסין גבוהה, מה שמאפשר לו לבצע מגוון נרחב מאוד של משימות שונות - צבאיות ואזרחיות כאחד.

אוסטריה, שמתמודדת עם בעיות שקשורות להתחממות הגלובלית, כמו גם עם סוגיות של הגנת גבולות, עשויה למצוא את ההרמס 900 רלוונטי לצרכיה. זאת, לאחר הצלחתו במבצעי חילוץ והצלה בברזיל ובצ'ילה.

לאחר מכן, ביום שלישי האחרון, נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל (בוצי) מכליס, אירח את שר הביטחון יואב גלנט ובכירי המשרד באתר פיתוח וייצור של אלביט בצפון. השר בחן והתרשם בתצוגת הכלים הכבדים והיכולות, וביניהם תותח הרועם ומשגר, לצד פתרונות חימוש של חטיבת יבשה, כמו גם "עוקץ פלדה". 

 שר הביטחון יואב גלנט בביקור במתקן של אלביט בצפון / צילום: אלביט מערכות

השר קיבל סקירה מחטיבת מודיעין ל"א על סטטוס פרויקט הלייזר רב־העוצמה האווירי, וכן התרשם מפתרונות שונים המסופקים בגזרת רחפנים ופתרונות אוטונומיים. מעבר לכך, הוא צפה גם באמצעי הגנה מפני איומים באמצעות מערכות דירקאם והתמודדות עם כטב"מים.

אל השר הצטרפו מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (מיל') איל זמיר; ראש מנה"ר, זאב לנדאו; וראש מפא"ת, דני גולד.

בזמן המלחמה: הסלון האווירי הראשון של מצרים

בזמן מלחמת "חרבות ברזל" שמעוררת את דאגת מצרים לגורל ציר פילדלפי, ואילו אתיופיה מעוררת דאגת קהיר בגין הצבת סכר משמעותי בנילוס, מצרים קיימה בשבוע שעבר את הסלון האווירי הראשון בתולדותיה. בין המדינות שהציגו את מוצריהן ואת יכולותיהן בשמי מצרים במהלך האירוע נמנות ערב הסעודית, סין, איחוד האמירויות, איטליה וטורקיה.

הטורקים, שמציגים מדיניות חדשה של התקרבות לקהיר, הציגו את מטוסי האימונים "הורג'ט" מתוצרת התעשייה האווירית הטורקית.

מדינה נוספת שהציגה באופן נרחב בתערוכה היא רוסיה, שלפחות באופן הצהרתי הקהילה הבינלאומית מחרימה אותה. "למצרים יש מעמד כבת ברית גדולה שאינה חברת נאט"ו והצבא הערבי הגדול ביותר עם צורכי ציוד נרחבים", אמר ל"ברייקינג דיפנס" מנהל מכון המזרח התיכון.

על חשבון רוסיה: מצרים מחזקת את חיל האוויר במטוסים אמריקאים

עוד סיפור מהחזית המצרית. מצרים החליטה לרכוש שני מטוסי סופר הרקולס (C-130J-30), שיצטרפו לצי של שבעה מטוסי C-130J קיימים - כך הודיע סגן נשיא לוקהיד מרטין, רוד מקלין. מצרים מחזיקה בידיה את המקביל הרוסי של C-130J, איליושין Il-7. רוסיה הציעה לפני שנים ספורות לקהיר להרחיב את יכולותיה באמצעות איליושין Il-76-9, וב־2019 קיבלו שני מטוסי יד שנייה מירדן.

אולם כעת ניכר כי מצרים מעוניינת לחזק את שיתוף־הפעולה הביטחוני עם ארה"ב עם המטוסים החדשים שגדולים יותר - במטרה להגדיל את יכולות הנשיאה. באתר "בולגריאן מיליטארי" מדווחים כי אחד מהשיקולים המצריים היה הניסיון הרב של חיל האוויר המקומי עם המטוסים של לוקהיד מרטין, שצפוי להקל על ההכשרות של המטוסים החדשים.

מצרים נהנית ממימון נרחב של ארה"ב, שמספקת לה מימון במסגרת תוכנית FMF, שבה ניתן להשתמש אך ורק בשוק האמריקאי. לפי מזכירות המדינה האמריקאית, מאז 1978 סיפקה ארה"ב למצרים סיוע צבאי בסך יותר מ־50 מיליארד דולר. בשנת 2023 לבדה, ארה"ב סיפקה למצרים 1.21 מיליארד דולר במסגרת FMF. לצורך ההשוואה, מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ועד ליוני, ארה"ב סיפקה לישראל סיוע בסך 6.5 מיליארד דולר, כך כך לפי "וושינגטון פוסט".

ברמת השיקולים המדיניים של מצרים שלא לבחור ברוסיה, הצעד מעניין בשל סוגיית ביטחון המזון המצרי. בשנת 2023 חלה צמיחה של יותר מ־14.5% ביבוא החיטה המצרי ל־11 מיליון טונות. מתוך זאת, לפי סגן שר האספקה והסחר הבינלאומי, אברהים אשמאווי, מצרים תלויה ביותר מ־80% במרחב הים השחור. על כן, במיוחד בתקופת מלחמת רוסיה־אוקראינה, ביטחון המזון מהווה שיקול מרכזי בקבלת ההחלטות של קהיר.

מטוס הקרב שהוכיח כי הוא יודע לנחות על כביש

שלושה מטוסי קרב מדגם יורופייטר טייפון של חיל האוויר הגרמני הוכיחו את יכולתם לנחות על כביש בפינלנד. באמצעות ההישג, היורופייטר הוכיח את עצמו כבעל יכולת לנחות על כבישים, בדומה למטוסים מתקדמים אחרים כדוגמת F-35 של לוקהיד מרטין או גריפן של סאאב השבדית. האפשרות לנחות בכבישים רגילים חשובה בעידן הלוחמה המודרנית, שבה בסיסי חיל אוויר הפכו ליעד מרכזי למתקפות.

 מטוס יורופייטר טייפון של חיל האוויר הגרמני / צילום: Reuters, IMAGO/Kento Nara

כעת, אם צבא שמפעיל יורופייטר ירצה לבזר סיכונים, הוא יוכל לפזר מטוסים בשלל כבישים רגילים, שיקשו על פגיעה בהם. לחילופין, אם מטוס קרב יצא לתקיפה, ושדה התעופה הצבאי שבו הוא היה אמור לנחות נפגע - הוא יכול לנחות בלי בעיה בכביש סמוך - או במקום אחר לגמרי.

בארה"ב וביפן עוסקים בתקציב הביטחון

סגן יו"ר הוועדה לשירותי הביטחון, רוב ויטמן, סיפר כי הוא מעריך שתקציב הביטחון האמריקאי הסופי לשנת 2025 יעמוד על 833 מיליארד דולר. תקציב הביטחון האמריקאי מושפע מהמגמות בעולם - והיקפו גדול במיוחד ביחס לאחרות. לארה"ב יש אינטרסים מובהקים במלחמות שמתחוללות ובמיוחד מלחמת "חרבות ברזל" ומלחמת רוסיה־אוקראינה, ואלה משפיעים על התקציב.

מדינה משמעותית נוספת שעוסקת בימים אלה בתקציב הביטחון היא יפן, שצפויה להגיע לסכום היסטורי של 57 מיליארד דולר. "הקהילה הבינלאומית עומדת בפני האתגר הגדול ביותר לאחר המלחמה, ונכנסה לעידן חדש של משבר", נכתב בפתיחת התקציב. מגמת הגדלת התקציב ביפן החלה לפני 12 שנים בימי שינזו אבה, ובשנים האחרונות הואצה בגין האיום הסיני.

התקציב הקרוב צפוי להיות גבוה ב־7.4% מזהו הקודם, כשביפן מתמקדים בחיזוק היכולות ההתקפיות. אחת הנקודות המעניינות בתקציב הביטחון היפני היא "יכולות הגנה" בסך 5.1 מיליארד דולר, שמתמקדות בנשק מדויק ארוך־טווח. מתוך הסכום, 2.2 מיליארד דולר יופנו למערכת לווינית קטנה שתסייע למעקב ולדיוק למערכת החדשה.