זו התרופה נגד השמנה וסוכרת שתשווק רשמית בישראל כבר בימים הקרובים

התרופה מונג'ארו שייכת לקטגוריה ששינתה את שוק הטיפול התרופתי נגד סוכרת והשמנה • איליי לילי, המשווקת את התרופה, הוסיפה 730% לערכה בחמש השנים אחרונות, והיא נסחרת כעת בשווי 875 מיליארד דולר

תרופת מונג'ארו של לילי / צילום: Reuters, George Frey
תרופת מונג'ארו של לילי / צילום: Reuters, George Frey

חברת איליי לילי  בישראל הודיעה כי התרופה "מונג'ארו", המוכרת בארה"ב גם בשם זפבאונד, תשווק באופן רשמי בישראל החל מיום ראשון הקרוב. תרופה זו שייכת לקטגוריית תרופות ה-GLP 1 אשר שינו את שוק ההשמנה עם ירידות משקל בשיעורים שלא הושגו בטיפול תרופתי נגד השמנה בעבר. 

ראיון | המיליונרית היהודייה שמייצרת איברים כדי לנצח את המוות
שוק התרופות הפסיכדליות קיבל מכה מה-FDA. האם הבשורה תבוא מישראל?

עד היום שווקו בישראל תרופות בקטגוריה זו של חברת נובו נורדיסק , אוזמפיק לסוכרת, הנמצאת גם בסל בריאות עבור סוכרתיים, ו-ווגובי (אותו המוצר במינון גבוה יותר) לטיפול בהשמנה. כעת מצטרפת האופציה הנוספת של לילי, הפועלת במנגנון מעט שונה, של GLP 1 משולב עם החומר GIP. 

מונג'ארו, שתשווק בשם הזה בישראל גם לסוכרת וגם להשמנה, פועלת כאמור במנגנון מעט שונה מאשר ווגובי. בניסוי של החברה כמחצית מהמטופלים הסוכרתיים השיגו ערכי סוכר תקינים. בנוסף, בניסוי קליני שערכה החברה בתחום ההשמנה, הפחיתו המטופלים בממוצע 20% ממשקלם. יחד עם זאת, לתרופות בקטגוריה זו ישנו מגוון תופעות לוואי עבור חלק מהמטופלים. בין התופעות שנרשמו - בחילות, שלשולים, אבדן מאסת שריר.  

עם ההשקה ניתן יהיה לרכוש את התרופה באופן פרטי ובאמצעות הביטוחים הפרטיים, ולא דרך קופות החולים. מחירה יהיה 1,774 שקל למינונים ההתחלתיים. מחירה של ווגובי נע בין 760 שקל למימון ההתחלתי עד 1250 שקל. 

תרופות ההשמנה הן בקטגוריה המדוברת ביותר בשוק ההון ובסקטור הפארמה העולמי. בעקבות ההשקה והחדירה לשוק של התרופות הללו, נסקו מניות אלי לילי  ונובו נורדיסק  בשנים האחרונות. לילי הוסיפה 730% לערכה בחמש השנים אחרונות, והיא נסחרת כעת בשווי 875 מיליארד דולר. נובו נורדיסק הדנית עלתה 446% באותה תקופה לשווי של 457 מיליארד דולר. קטגוריית התרופות הללו טלטלה את השוק ברמת העניין שמשכה גם על חשבון תרופות אחרות, ועל חשבון מכשור רפואי לטיפול במחלות הנובעות מסוכרת והשמנה, וזאת מתוך תפיסה כי העומס של המחלות הללו על מערכת הבריאות צפוי לפחות משמעותית בשנים הבאות. אך תפיסה זו עדיין דורשת הוכחה בשטח.