הפגזים מתעכבים: מה עובר על יחסי גרמניה-ישראל?

העיתון הגרמני בילד פירסם אמש (א') ידיעה ביקורתית כלפי הממשלה הגרמנית, בה הוא מתלונן על כך שהיא טרם אישרה יצוא של אלפי פגזים מדויקים לצה"ל. לפי הדיווחים, מדובר בבקשת יצוא שהעבירה ישראל בנובמבר האחרון, הכוללת אפשרות שהצבא הגרמני ייקח את הפגזים הדרושים ממחסניו, וימלא את המחסור שיירשם בהם במשך הזמן. מדובר לפי הדיווחים בכעשרת אלפי פגזים תוצרת החברה הגרמנית ריינמטאל, להם ישראל זקוקה בין היתר בשל האפשרות להסלמה בצפון.

● WSJ | המערכת המיושנת של מסרים מקודדים שמשאירה את מנהיג חמאס בחיים
● בלעדי | החברה הישראלית שתספק לצה"ל עשרות מערכות הגנה מפני כטב"מים
● דוח: ישראל במקום הראשון בעולם באספקת מל"טים מתאבדים

נשק לקטאר אבל לא לישראל

כותרת הידיעה בעיתון הגרמני היא "נשק לקטאר אבל לא לישראל?", ובתוכה נכתב כי "כבר בשנה שעברה, הממשלה הישראלית ביקשה לרכוש כמה אלפי יחידות תחמושת בעבור טנקי המערכה שלה, והעבירה בקשות נוספות לציוד צבאי". בזמנו, המגזין דר שפיגל דיווח על הבקשה, ואמר כי הממשלה והצבא בגרמניה שוקלים בחיוב לאשר אותה. כעת, לפי הדיווח בבילד, הנשען על מקורות ביטחוניים, התברר כי "ברלין עדיין לא קיבלה החלטה בנושא המכירה".

העיתון הפרו-ישראלי התרעם על כך שבניגוד לעיכוב המדובר, ברלין כן אישרה לייצא נשק לקטאר בשווי 100 מיליון אירו במחצית הראשונה של 2024. "בעבור המדינה היהודית, שכרגע נמצאת בקרב קיומי בכמה חזיתות מול ארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה, הרכש הצבאי הוא חשוב במיוחד", נכתב בעיתון. "המדינה היהודית נותרה לבדה בהגנה על עצמה", נכתב.

מי שעומד בראש הוועד היהודי-אמריקאי בברלין, רמקו לימואיס, אמר לעיתון "כולם צריכים לזכור זאת בפעם הבאה שבה פוליטיקאים גרמנים מדברים על האחריות המיוחדת של גרמניה כלפי ישראל". הוא הביע זעם על כך שגרמניה מוכרת נשק, כולל תותחים לקטאר "שבה חגגו את פיגועי ה-7 באוקטובר".

"לא קיבלנו החלטה לא למכור יותר נשק לישראל"

עם זאת, גורמים ישראלים הבהירו בשיחה עם גלובס כי אין כל החלטה גרמנית לעצור משלוחי נשק לישראל. הקנצלר הגרמני אולף שולץ אמר ביולי האחרון כי גרמניה תמשיך לסייע צבאית לישראל, והדבר נעשה אחרי שגרמניה התייצבה לצד ישראל בפורומים בינלאומיים, הביעה תמיכה בעמדה הישראלית בהאג וכן סייעה להדוף ביקורת וסנקציות אפשריות בתוך האיחוד האירופי. "אנו סיפקנו נשק לישראל, ולא קיבלנו כל החלטה לא לעשות זאת יותר", אמר הקנצלר לפני כחודשיים.

ככל הנראה, ישנו ויכוח פנימי בתוך הממשל הגרמני בנוגע לאופי הסיוע הצבאי ולהרכבו, כאשר משרד החוץ הגרמני בראשות אנלנה ברבוק מביע עמדות ביקורתיות יותר מאשר משרד הקנצלר או המשרדים האחרים המעורבים באישור (משרדי הכלכלה והאוצר). גרמניה עומדת בפני תביעה אפשרית מצד ניקרגואה בבית הדין הבינלאומי לצדק על "סיוע לרצח עם" בשל הושטת סיוע צבאי למדינת ישראל.

"אין הצהרה גרמנית על אמברגו נשק על ישראל", מסרו גורמים ישראלים לגלובס. "אם יש בעיה כלשהי, הרי שמדובר בעיכוב של יצוא, ולא בעצירה שלו". גרמניה הגבירה בחדות את משלוחי הנשק לישראל אחרי ה-7 באוקטובר, לפי נתונים שנמסרו לנציגת סיעת BSW (ברית שרה ווגנקנכט) על ידי הממשלה באחרונה, וסך היצוא הביטחוני הגרמני בשנת 2023 הסתכם ביותר מ-320 מיליון אירו (פי עשרה מהיצוא בשנה הקודמת). כ-75% ממנו אושרו בשלושת החודשים האחרונים של השנה, אחרי התקפת הטרור של ה-7 באוקטובר. הסיעה דורשת להטיל אמברגו נשק על ישראל.

מתחילת השנה, עם זאת, אישורי היצוא הביטחוני פחתו ועמדו על קרוב ל-15 מיליון אירו. גורמים ישראלים הבהירו בנוגע לרכש הפגזים כי מדובר בהליך מסובך המערב אישורים ותקציבים בקרב גורמים שונים בצד הגרמני.