החברות המסקרנות בתחום, האירועים שלא כדאי לפספס והפיתוחים שיעצבו את המחר: מדור חדש של גלובס יציג מדי שבוע את החדשות מהשבוע החולף בענף ההייטק.
והשבוע: הסטארט-אפ הישראלי שהופך מצלמות אבטחה לחכמות, מפעלי שבבים חדשים יקומו באימרויות ולא בישראל, מתקפת הביפרים של ישראל בלבנון עשויה להוליד תחום חדש של סייבר, חברות טכנולוגיה מתחילות לדלל עובדים ועל מה דיברו סם אלטמן ומעצב המוצר האגדי של אפל.
● ישראל החליטה לבדוק כמה היא תלויה באינטל ואז גנזה את הדוח
● איך יכול להיות שבבור של חיל האוויר לא ידעו מה קורה ב-7 באוקטובר?
1הבכיר הישראלי שעזב את אינטל רוצה להחזיר את תחושת הביטחון
שגיא בן משה היא סגן נשיא מבטיח באינטל - הוא היה ממקימי אינויז'ן, סטארט-אפ מיוקנעם שעסק בתחום המצלמות החכמות ליישומי הבית החכם והמשחקים, חברה שדומה במאפייניה לפריימסנס שאפל שנרכשה על ידי אפל. בן משה התקדם באינטל, הפך למנהל חטיבת רילסנס, שעוסקת במוצרי ראייה ממוחשבת וכוללת שורה של מצלמות, חיישנים ומעבדים ליישומים כמו זיהוי פנים, בקרת ייצור וראיית מרחב של רחפנים ורובוטים. אלא שאינטל נקלעה למשבר ואחד המהלכים של המנכ"ל החדש שמונה לה ב-2021, פט גלסינגר, היה לקצץ בפעילות הראייה הממוחשבת בשל הרצון להתמקד בתחומי הליבה של החברה.
לפני כשלוש שנים החליט בן-משה לעזוב תפקיד בכיר באינטל והקים את לומנה, סטארט-אפ שפיתח תוכנת בינה מלאכותית שנועדה להפוך מצלמות אבטחה ל"חכמות", כלומר לתת להן יכולת הסקת תובנות והבנה של אירועים בזמן אמת. בן-משה גייס 24 מיליון דולר לחברה וחבר לקבוצות אבטחה בעולם, בהם צוות 3 הישראלי.
שגיא בן משה / צילום: תמונה פרטית
האם מצלמות חכמות היו יכולות למנוע את מתקפת הטרור של ה- 7 באוקטובר? "קטונתי מלהביע דעה בנושא הזה, אבל בהנחה שיש מאות מצלמות על קו גבול והמערכת עובדת, אז היו מגיעות המון התרעות תוך פחות משנייה ואפשר להבין באופן מיידי את גודל האירוע, כמות האנשים, איפה הם נמצאים, לאן הם הלכו ומה המצב בכל מקום ובכל רגע. בנוסף, אפשר לשתף וידיאו בזמן אמת ואת המיקומים החשודים לכל גורם שצריך את זה. זה ללא ספק יכול לסייע לכוחות ההצלה ולהבין מה קורה בכל אזור", אמר בן-משה בימים האחרונים.
2מפעלי השבבים הגדולים מגיעים למזרח התיכון - אבל לא לישראל
בזמן שאינטל מתכווצת, טוב היה אם קברניטי המדינה היו משכילים למשוך לישראל מפעלי שבבים חדשים. ישראל הוכיחה כי היא יעד משתלם לייצור שבבים עם כוח אדם מיומן ותשתיות אמינות. עם זאת, יצרניות השבבים הגדולות בעולם - סמסונג וטייוואן סמיקונדקטור (TSMC) שוקלות דווקא להקים את המפעלים הבאים שלהן באיחוד האמירויות בהשקעה של יותר מ-100 מיליארד דולר, כך מדווח הוול סטריט ג'ורנל. עבורן, המטרה היא להרחיב את יכולת הייצור שלהן מחוץ למזרח אסיה - טריטוריה שהופכת לחסרת יציבות בשל האיומים של סין בפלישה לטייוואן - ובו בזמן לקבל מענקי מדינה להקמת התשתיות היקרות. על פי הדיווח, מנהלים בכירים ב-TSMC ביקרו באמירויות ודיברו על מתחם של מפעלים המשתווה לכמה מהמתקנים הגדולים והמתקדמים ביותר של החברה בטייוואן.
יחד עם רכישה של אלפי מעבדים גרפיים מאנבידיה ומחברת הבינה המלאכותית סריבראס והשקעות של קרן מובאדללה בחברות שבבים ובינה מלאכותית, הופכות מדינות חצי האי ערב למעצמות הבאות של הבינה המלאכותית, לצד ארה"ב וסין. ההשערה היא כי באיחוד האמירויות מעוניינים בייצור רכב חשמלי חכם ומחפשים מפעלי ייצור שיקחו חלק בהפקת מעבדים לרכב זה.
3מתקפת הביפרים תוליד ענף סייבר חדש
מתקפת הביפרים שפצעה אלפי מחבלי חיזבאללה ומיוחסת לשירות ביון "מזרח תיכוני", בוצע ככל הנראה על ידי חברה אלמונית שהשתמשה במותג הטייוואני המוכר גולד אפולו כדי לייצר זימוניות משלה במפעל נפרד שמיקומו לא נודע. הייצור הנפרד אפשר לשירות הביון להטמין בתוכו גרמים של חומר נפץ בלתי-ניתן לגילוי והמותג המוכר סיפק למכשירי הזימוניות מראית עין של אמינות. כעת, מאמינים אנליסטים כי ההתקפה תצית גם גל חדש של עסקאות בתחום אבטחת שרשאות אספקה.
חברות טכנולוגיה בעיקר בסדרי גודל בינוניים או קטנים - גולד אפולו העסיקה בסך הכל 50 איש - ישתדלו לייצר תחושה של שליטה עבור הצרכנים. "סיכוני שרשרת האספקה יהיו כעת במרכז העניין בכל הנוגע למכשירים אלקטרוניים וטכנולוגיות. אבל הסיכון לתהליכים של ספקים גדולים ומבוססים קטן בהרבה מאשר במקרה של נישה או ספקים צנועים", אמר לוקאש אולג'ניק, חוקר סייבר לעיתון ניו ערב. "באופן טבעי, בהתחשב בהלם של ההתקפות, יש חששות לגבי האם זה יכול להשפיע על מכשירים יומיומיים אחרים כמו טלפונים חכמים".
"יצרני סמארטפונים והספקים שלהם נוטים להיות הרבה יותר מתוחכמים ומאובטחים, בהשוואה ליצרנים של זימוניות ומכשירי קשר, אם כי כל מה שצריך זה חוליה חלשה אחת כדי ששרשרת אספקה שלמה תיפגע", אמר פטריק לין, פרופסור לאתיקה בתחום החדשנות מאוניברסיטה הפוליטכנית של קליפורניה. "בהתחשב בשטח המוגבל שקיים בסמארטפונים, קשה מאוד להחביא שם חומר נפץ והסיכון שם לא דומה לזה שמבכשירים פשוטים יותר. יחד עם זאת, אם נתחיל לראות התקפות דומות עם מחשבים ניידים, למשל על ידי הכנסת כונן מתפוצץ שיכול להיות מופעל על ידי אות רדיו, זו תהיה סיבה טובה לעולם להיות מודאג לגבי המכשירים המשמשים אותנו ביומיום. לא רק חיזבאללה ואיראן ילמדו מכך, אלא גם הטייוואנים, הסינים, האוקראינים, הרוסים ואחרים".
4זום, סיילספורס וסרביס נאו מקצצות במניות לעובדים
זום מצטרפת לטרנד החדש בעמק הסיליקון במסגרתו מבטלות חברות ההייטק הציבוריות בהדרגה את תמריצי המניות לעובדים. זאת בשל מה שהיא מכנה כפעולה "שאיננה בת קיימא", כך מדווח אתר בלומברג. מנכ"ל זום אריק יואן כתב השבוע לעובדיו כי זום "העניקה כמות משמעותית של מניות בכל שנה, דבר שהוביל לדילול גבוה למדי. במילים אחרות - אנחנו מעניקים יותר מדי הון עצמי וחייבים להפחית אותו באופן יזום". לדבריו, תכנית המניות תופסק בהדרגה במהלך שנתיים החל מחודש פברואר. במקום זאת, חלק מהעובדים יקבלו בונוסים גדולים יותר במזומן.
מניית זום ירדה בכ-4% מאז תחילת השנה. מהלך דומה נקטו חברות כמו וורקדיי, סיילספורס וסרביס נאו.
5על מה מדברים סם אלטמן, המעצב של האייפון ואלמנתו של סטיב ג'ובס?
ג'וני אייב הוא אולי מעצב המוצר המוכר ביותר, שחתום, בין השאר, על העיצוב החיצוני של מכשירים איקוניים כמו האייפוד, האייפון, האייפד והשעון של אפל. לפי הדיווחים בניו יורק טיימס, מייסד Airbnb בריאן צ'סקי ארגן פגישה בינו לבין לא אחר מאשר מייסד ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן. השניים כבר ערכו מספר ארוחות ערב יחד ושוחחו על פיתוח מוצר אלקטרוניקה חדש שעשוי לשחק תפקיד חשוב במהפכת הבינה המלאכותית. רמזים לטיבו של המוצר החדש לא פורסמו, אך בשנה שעברה - כאשר צצו השמועות הראשונות על מפגשים בין אלטמן לאייב, אמר הראשון כי מכשירי בינה מלאכותית לא צפויים להאפיל על הטלפונים החכמים. "טלפונים חכמים זה דבר נהדר, אין לי עניין בלנסות ולהתחרות בקטגוריה הזו", אמר. "אבל שווה לחשוב על מה שניתן לעשות כעת - גם בתקופה שיש לנו מחשבים שיכולים לחשוב או להבין תקשורת אנושית. אם התשובה לכך היא 'כלום', זו תהיה אכזבה גדולה".
לפי הניו יורק טיימס, המיזם בדרך לגייס עד מיליארד דולר מג'וני אייב עצמו ומקרן אמרסון קולקטיב של אלמנתו של סטיב ג'ובס, לורן פאוול-ג'ובס.
מושג בשבוע: תגמול מניות לעובדים
שיטה נפוצה בתעשיית ההייטק, הכוללת הענקת מניות רגילות או אופציות לעובדים. מניות מקנות בעלות ישירה בחברה ומאפשרת גם ליהנות מדיבידנדים, בעוד שאופציות מאפשרות לעובדים לרכוש מניות במחיר קבוע בעתיד. קיימים גם סוגים נוספים של תגמול כמו מניות שמבשילות לאורך זמן (RSU) או תוכניות המאפשרות לעובדים לרכוש מניות בהנחה (ESPP). במרכזי הפיתוח הגדולים של ענקיות הטכנולוגיה, כמו אפל, אמזון, גוגל ואנבידיה מקובלות לעיתים שתי השיטות הללו יחד. בעוד שהשיטה הזו נועדה ליצור הלימה בין אינטרס העובדים להצלחת החברה ולמשוך טאלנטים, חברות מבינות כי הנפקה מתמשכת של מניות חדשות מובילה לדילול, מה שלעיתים מחייב אותן לשקול מחדש את מדיניות התגמול שלהן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.