צרפת, קטאר וטורקיה מנסות למנוע מלחמה כוללת, ויש להן אינטרס כלכלי

שליחו המיוחד של נשיא ארה"ב ללבנון, עמוס הוכשטיין, ישב ב־11 החודשים האחרונים על חבית נפץ שכעת נמצאת על סף פיצוץ. ניסיונותיו למנוע הסלמה בין ישראל לבין חיזבאללה ולהגיע לפתרון מדיני לא הניבו תוצאות עד כה, כפי שמעידות היממות המתוחות האחרונות. כשנראה כי ההשפעה של וושינגטון דועכת עם התארכות מלחמת חרבות ברזל, מי שמנסות להנמיך את גובה הלהבות באזור הן צרפת, טורקיה וקטאר, ששלחו את נציגיהן ללבנון בימי שני ושלישי - כך לפי דיווח ברשת "סקיי ניוז" בערבית.

● פרשנות | נסראללה רואה מהבונקר איך מה שהוא בנה במשך 18 שנה מתפורר 
● כתף קרה מאירופה: הפוליטיקאים שותקים, וישראל נתפסת כאחראית בלעדית למצב בלבנון 

צרפת: שחקנית מרכזית בהחלטה 1701 חזרה לשולחן

כבר אחרי גל ההפצצות הראשון של חיל האוויר נגד מטרות חיזבאללה ביום שני הודיעה צרפת כי תדרוש דיון חירום של מועצת הביטחון של האו"ם, שבה היא חברה קבועה, כדי לדון במצב במדינה. שר החוץ החדש ז'אן־נואל בארו הבטיח כי ארצו "תעשה הכול כדי להימנע מהתלקחות אזורית שתהיה הרסנית לכולם". במקביל, שליח הנשיא מקרון לענייני לבנון, שר החוץ לשעבר ז'אן איב לה־דריאן, הגיע לביקור חירום בביירות בניסיון להרגיע את הרוחות.

צרפת מנסה מתחילת השבוע לשוב ולהיכנס לתפקיד המתווכת בין ישראל ללבנון, אותו מילאה לצד ארה"ב בחודשים האחרונים וגם בעבר, מתוך סולידריות, חסות היסטורית וקשרים כלכליים עם המדינה. המעצמה הקולוניאלית לשעבר, ששלטה בלבנון עד שנות ה־40, היא עדיין משקיעה גדולה בתשתיות במדינה, מסייעת לה פיננסית ומעורבת במערכת הפוליטית שלה. היא גם אחת משותפות הסחר הגדולות שלה.

היחסים הכלכליים של המדינות מגוונים. בשנת 2022, לבנון ייבאה מצרפת סחורות בסך 411 מיליון דולר, וייצאה בסך 107 מיליון דולר. עם זאת, לא רק הסחורות משקפות את האינטרסים של נשיא צרפת עמנואל מקרון במזרח התיכון. בשבוע הראשון של המלחמה באוקטובר, נודע כי לא נמצא גז בבלוק 9 שעמד בלב המשא־ומתן על הגבול הימי בשל הימצאות שדה הגז קנה בשטחו. קונסורציום בראשות טוטאל הצרפתית, שכולל גם את ENI האיטלקית וקטאר אנרג'י, הבין בתום קידוחי אקספלורציה כי אין במקום גז טבעי להפקה. בדצמבר האחרון פתחו בביירות במכרז חיפושים נוסף שבו עשויה טוטאל להשתלב.

בצרפת מכהנת כעת ממשלה חדשה, שמונתה בשבוע החולף לאחר חודשים של אי־סדר פוליטי ולאחר "כיפופי ידיים" מצד הנשיא מקרון ומאבקים עם גוש השמאל, שטען לניצחון בבחירות הכלליות שהתקיימו ביולי. הממשלה החדשה נחשבת לימנית יותר מזו היוצאת, ובישראל מצפים לראות מה יהיו העמדות שלה בנוגע לעימות הנוכחי עם חיזבאללה בלבנון, וגם בנוגע למלחמה בעזה. מקרון גינה השבוע את התקפת הביפרים ומכשירי הקשר של ישראל, ואמר כי צרפת ניצבת לצד לבנון ב"צער שהיא חשה על כל הקורבנות האזרחיים", בעודו נמנע מלהזכיר את ארגון חיזבאללה.

לעומת זאת ראש הממשלה הצרפתי החדש, מישל ברנייה, העניק בתחילת השבוע ראיון טלוויזיוני שבו סיפר כי ביקר בעצמו בקיבוצים שהותקפו ב־7 באוקטובר ואמר כי "שאלת ביטחונה של ישראל אינה מוטלת בספק" וכי יש לה "את הזכות להגן על עצמה". ברנייה נחשב לנציג של האגף הימני במפה הפוליטית הצרפתית, וגם במהלך כהונתו בנציבות האירופית תמך בהגדלת כוחה הצבאי של אירופה ובהתמודדות עם אתגרים צבאיים. מקרון תלוי כעת בברנייה לטובת הקמת ממשלה יציבה בפרלמנט שבו אין לו רוב אוטומטי, ולכן ייתכן כי מרווח־המשחק של ראש הממשלה החדש בנוגע לישראל וללבנון יהיה גדול מהרגיל.

צרפת הייתה שחקנית מרכזית במגעים שהביאו לסיום מלחמת לבנון השנייה, עם החלטה 1701 של האו"ם הקובעת בין היתר כי חיזבאללה לא יציב כוחות סמוך לגבול עם ישראל, וכי צבא לבנון וגורמים בינלאומיים יפקחו על כך, על הכנסת נשק ללבנון ועוד. בחודשים האחרונים היתה פריז אחד המוקדים של שיחות המשא־ומתן לעסקת חטופים בין ישראל לחמאס. 48 מהקורבנות של התקפות ה־7 באוקטובר היו בעלי דרכון צרפתי. הנשיא מקרון "התרחק" פומבית מהמלחמה בעזה, אחרי גל התבטאויות בתחילתה, אך בימים האחרונים דווח כי הביע מורת רוח לגבי פעולות ישראל בשיחת טלפון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

טורקיה: מנסה לתווך תוך כדי ביקורת על ישראל

בניו יורק מתכנסים החל מיום שלישי רוב מנהיגי העולם, בכינוס העצרת הכללית של האו"ם האחרון שבו משתתף נשיא ארה"ב היוצא ג'ו ביידן. סוגיית הקרבות בלבנון צפויה לתפוס חלק גדול מסדר היום. בעת שצרפת דוחפת להסדר מדיני בגבול לבנון־ישראל אבל מכירה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, טורקיה ממשיכה לנסות למתג את עצמה כמתווכת, ובמקביל להציג קו תקיף מאוד נגד ישראל.

"המתקפות האחרונות של ישראל נגד לבנון הן הוכחה ברורה למאמצי ישראל להפיץ את המלחמה באזור", תקף נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן שנמצא כבר בניו יורק. "רצח העם שישראל מבצעת באדמות פלסטיניות, במיוחד בעזה, גם מאיימים על השלום של האזור שלנו".

"טורקיה נמצאת מאז מלחמת לבנון השנייה במסגרת כוח יוניפי"ל, אז בכל הזדמנות היא רוצה להיות שחקנית רלוונטית ביישוב סכסוכים", מסביר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "המדיניות הטורקית מול לבנון תסייע לה מול אסד בסוריה, ותראה כי לאנקרה יש נכונות לשקם את היחסים מול דמשק. אם וכאשר תהיה הסלמה נוספת, אז זה עשוי לסייע לטורקיה ליטול חלק בשיקום לבנון - הקבלנים בטורקיה נחשבים לתומכים הגדולים של ארדואן, והוא דואג להכניסם לכל זירה. זה בא לידי ביטוי, למשל, בלוב".

בשנת 2022, היקף היצוא הטורקי ללבנון הסתכם ב־2.69 מיליארד דולר. לצורך ההשוואה, ישראל באותה שנה עמדה על 5.7 מיליארד דולר סחורות מטורקיה, אבל במושגי לבנון - סכום שכזה הוא הון עתק. בד בבד, טורקיה ייבאה סחורות בסך 164 מיליון דולר מביירות, והיא נמצאת במקום החמישי מבין יעדי היצוא שלה.

בכל הנוגע להתנהלות הטורקית לגבי לבנון כדאי לשים לב לאירוע שקרה כבר ביוני. ימים ספורים לאחר שנסראללה איים על קפריסין פן תסייע לישראל במלחמה, טען שר החוץ הטורקי הקאן פידאן כי "בעקבות הפעילויות הראשונות של ישראל, ראינו דיווחים מודיעיניים כי הממשל הקפריסאי הפך לבסיס שמשמש מדינות מסוימות, במיוחד בפעולות נגד עזה".

ובמעבר חד לעת הנוכחית, שנה לאחר שארדואן אירח את נתניהו לפגישה בשולי העצרת הכללית של האו"ם, ביום שני הוא עשה זאת עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן. "הקהילה הבינלאומית צריכה להרים את קולה באופן ברור ביותר בנוגע לחוק הבינלאומי כדי לשים קץ לתוקפנות הישראלית בשטחים הפלסטיניים והלבנוניים במהרה", אמר נשיא טורקיה למקבילו האיראני.

קטאר: מצליחה לקנות השפעה בזול

רצף אירועים שהביא לזעם טורקי, בדומה לצרפתים, הוא פיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר. "עם ההתקפה הזו, ישראל הראתה כי אין לה רגישויות אזרחיות", אמר ארדואן. מי שמיהרו להגיב אלו קטאר איירווייס, שאסרו על נשיאת ביפרים ומכשירי קשר בטיסותיהם לנמל התעופה רפיק חרירי בביירות. האינטרסים של המפרצית העשירה ביחסים עם לבנון הם מגוונים. בראש ובראשונה, הם מזהים בה הזדמנות כמדינה נחשלת, שבה כל השקעה שנראית זניחה עבורם - היא משמעותית עבור הלבנונים.

היבוא הקטארי מלבנון הוא זניח (15 מיליון דולר ב־2022), אבל עבור לבנון דוחא היא יעד היצוא השמיני בהיקפו, עם סחורות בסך 161 מיליון דולר. בסופו של יום, לא בכל מדינה אפשר לקנות השפעה בזול.

זה בא לידי ביטוי בתחום הביטחון שבו, לרוב, מדברים במונחים של מיליארדים. אולם, תוכנית סיוע קטארית שנחשבת משמעותית לצבא לבנון הרשמי כללה, בסך־הכול, 60 מיליון דולר בשנת 2022. כשנתיים חלפו מאז ולא הרבה השתנה. לפני כחודשיים התקשו בביירות לשלם משכורות לחייליהם, ששכרם ההתחלתי עומד על פחות מ־100 דולר בחודש בלבד. כך, במקום שיהיו בבסיסים, החיילים היו לוקחים עבודות נוספות כמו נהג מונית. בניסיון למנוע זאת, הלבנונים הודיעו ביולי על קבלת 20 מיליון דולר נוספים מקטאר לטובת המשכורות.

קטאר רוצה למתג את עצמה כשחקנית אזורית בולטת. באמצעות ההשקעות שלה בלבנון - היא מבטיחה כי ביירות לא תסרב לפעילותה כמתווכת. ברצועת עזה, למשל, הקטארים הבטיחו את עמדת התיווך הנוכחית שלהם בעזרת שני כלים בולטים: הזרמת מזוודות הכספים לרצועה ואירוח בכירי חמאס בדוחא.