ד"ר זאק דבי־אהרון
אישי: בן ,39 גדל בחיפה, שירת ב־,8200 ולאחר מכן השלים דוקטורט בלמידת מכונה באוניברסיטת ת"א
מקצועי: ייסד את Health AEYE ב־2019 עם שותפו דני מרגלית. החברה מפתחת אלגוריתמי AI שבעזרתם היא מאבחנת מחלות ברשתית העין כדי למנוע עיוורון
עוד משהו: החל ללמוד לתואר במחשבים בחטיבת הביניים, חובב שחמט
באפריל האחרון אישר מינהל המזון והתרופות לראשונה כלי אבחון אוטונומי לגמרי, ללא מעורבות רופא. זה היה המוצר של חברת AEYE Health, שהקימו ד"ר זאק דבי־אהרון ושותפו דני מרגלית, שמאבחן פגיעה בראייה בקרב חולי סוכרת באמצעות צילום של העין. לכאורה, מדובר בכלי נישתי, אולם בהתחשב בשכיחות מחלת הסוכרת, הוא יכול לשנות את חייהם של 500 מיליון אנשים בעולם. לא רק זאת, הטכנולוגיה שבבסיסו עשויה להיות רלוונטית לתחומים חשובים נוספים. בחברה מאמינים שבתמונה יחידה של העין ניתן יהיה בעתיד לאבחן בעיות ראייה נוספות, מדדים מטבוליים כמו לחץ דם וסוכר, ואולי אפילו הפרעות קוגניטיביות.
תחרות בין אלפי צוותי AI
אתגר ה־AI במוצר היה לוודא שניתן לבצע את האבחון בתנאי תאורה שונים ובאיכויות תמונה שונות. "יותר מ־3,000 צוותי AI בעולם עבדו על בעיות דומות", אומר דבי־אהרון בראיון לגלובס. "היו שתי תחרויות גדולות למציאת פתרון לבעיה, וכך יכולנו לראות מי המנצחים ולהבין לאיזו רמת דיוק הם הצליחו להגיע". רמז: לא גבוהה מאוד בהשוואה לטכנולוגיה של AEYE Health. "הייתה גם חברה ששפכה על המשימה יותר מ־100 מיליון דולר", אומר דבי־אהרון.
"הפיתוח שלנו לא הגיע בעקבות איזו אאוריקה טכנולוגית. החידוש היה באופן שבו אפיינו את הבעיה, באופן שבו ניגשנו אליה. כשעושים מחקר ברמה מאוד רצינית, התוצאה יכולה להיות עליית מדרגה אחת לעומת הקיים ועליית המדרגה הזו הייתה בדיוק ההבדל בין מוצר מדויק מספיק כדי שבאמת יהיה שימושי לבין מוצר שאינו כזה".
היום, כלי האבחון שפיתחו מאפשר לאבחן גם כשתמונת העין לא חדה וברורה, ובתנאי תאורה שונים. הוא נמצא בשימוש במאות נקודות בדיקה בארה"ב, ביניהן קליניקות של רופאי משפחה ובתי מרקחת, וגם בחברות שירותי רפואה שמגיעות לבית הלקוח. במקביל לשיווק המוצר בארה"ב, החברה עובדת עם קופות החולים בישראל ומבצעת כעת כמה פיילוטים כדי לבחון את השימוש במוצר בארץ. "אנחנו מקווים שכך אכן יקרה בחודשים הקרובים", אומר דבי־אהרון.
הסיבה מספר אחת לעיוורון בגילאי העבודה היא סיבוכים של סוכרת ברשתית, והוא כמעט תמיד ניתן למניעה אם מאבחנים אותו מוקדם. לכן הנגשת האבחון היא כל הסיפור. לפי נתוני החברה, כיום רק מחצית מהסוכרתיים וקדם־סוכרתיים עורכים את בדיקת הסקר שלהם כל שנה בהתאם להמלצות.
לדברי דבי־אהרון, עד היום הושקעו בחברה כ־16 מיליון דולר.
"רופאי העיניים לא מאוימים"
השוק בדרך כלל מאוד שמרן לגבי בדיקות שמחליפות רופא. איך הוא קיבל את כלי האבחון שלכם?
"הוא קיבל אותו משום שהמוצר שלנו מדויק מאוד, ומשום שזה הגורם מספר אחת לעיוורון שניתן למניעה. בכל זאת, FDA הציב לנו רף שכנראה לא מוצב לקולגות בתחום ה־AI שאינם בתחום הרפואי. ערכנו שלושה ניסויים קליניים מבוקרים כדי לקבל את האישורים שלנו".
לדברי דבי־אהרון, היה למוצר שלהם יתרון גם משום שרופאי העיניים לא הרגישו מאוימים, "כי מטופל שעובר את בדיקת הסקר ונמצא שיש לו בעיה יפנה בעקבות זאת לרופא עיניים שיוכל להעניק לו טיפול שיציל את הראייה שלו - אירוע מאוד מספק לרופא ולמטופל. משאב רופא העיניים הוא יקר, והרופאים לא כל כך מעוניינים לבלות את זמנם בביצוע בדיקות סקר לאנשים שלרוב הם בריאים, בזמן שאנשים אחרים מתעוורים כי לא הצליחו להגיע למרפאה בזמן".
"מעריץ את האוניברסיטה הפתוחה"
דבי־אהרון גדל בחיפה כילד פלא בתחום המחשבים. הוא למד לתכנת כבר כילד והחל ללמוד לתואר במחשבים בחטיבת הביניים. "גרתי קרוב לאוניברסיטה הפתוחה, ונרשמתי לתואר מתוך חיפוש אתגר ועניין. אני מעריץ עד היום את האוניברסיטה הפתוחה. החומרים שלהם כל כך מותאמים ללימוד עצמי. ראיתי שאני נהנה מקורס אחד, והמשכתי הלאה לתואר שלם".
כצפוי, גויס ל־8200, ושם, כך סיפר בעבר ל"פורבס", למד שהכול אפשרי. המפקדים היו מטילים על הגאונים הצעירים משימות שאיש מעולם לא ביצע, ומדי פעם הם הצליחו. הם כמעט שלא יכלו לחשוף את העובדה שהם פותרים בעיות טכניות שמאתגרות את כל העולם, אבל התחושה שעשו זאת הספיקה, ונשארה איתו עד היום. זו הייתה השראה לא להירתע ממשימות שהכשילו אחרים.
לאחר שירותו הצבאי השלים דוקטורט בלמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, והקים שתי חברות שנתנו שירותי ייעוץ בתחום המידע וה־AI. "אבל אני אדם תחרותי מאוד, ובער בי צורך לפתור בעיה גדולה עם השפעה גדולה על האנושות. מדעי החיים הם חשוד מיידי לתחום עם אימפקט, וכשראינו ש־FDA מתחיל להיפתח לאפשרות של בינה מלאכותית בתחום ה־AI בעיניים, סימנו את התחום. מגמות הרגולציה שזיהינו בו אכן התממשו".
"גלגלתי כדור שלג קטן"
"בינה מלאכותית ברפואה היא התשובה לטיפול הן בפערים החברתיים ברפואה והן בתקציבי הבריאות הגואים", הוא אומר. "ברור לנו שבני אדם יעברו בעתיד הרבה יותר בדיקות סקר באופן קבוע ושזה יתאפשר באמצעות בינה מלאכותית, גם באזורים מרוחקים או בשכונות מוחלשות, גם בשעות הפחות קונבנציונליות של היום והשבוע. כולם יוכלו לקבל סל של בדיקות סקר ותהיה גם אפשרות לייצר אינטגרציה בין הבדיקות כדי לקדם את הרפואה המונעת".
לקראת סיום מבקש דבי־אהרון לספר לנו סיפור נוסף: "לפני כעשור, שמתי לב שלבניין ההסתדרות בתל אביב ברחוב ארלוזרוב, שהיה קרוב לבית שלי, יש שטח ענק של דשא שבקושי משתמשים בו, ומצאתי את עצמי מסתכל בתוכנית של העירייה ומגלה שזה אמור להיות שטח ציבורי פתוח. פניתי לעירייה, והפלא ופלא, בתוך זמן קצר התפרסמו בנושא שתי כתבות בעיתון. העירייה הוציאה להם שומה, והם נאלצו להסיר את הגדרות והיום הגינה הזאת פתוחה לציבור והיא להיט ענק. אני מרגיש שגלגלתי כדור שלג קטן, ועשיתי משהו בעולם. אימפקט זה לא רק לשנות חיים של 500 מיליון איש. לפעמים זה יכול להיות גם בקטן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.