קרן אקסלמד של אורי גייגר רוכשת את ביונס, חברת הגירוי העצבי מקבוצת אלפרד מאן

חברת ביונס האמריקאית-ישראלית אשר ידעה גלגולים רבים, נרכשה אתמול (ג') שוב על־ידי קרן אקסלמד, אותה מוביל ד"ר אורי גייגר. הפעם, ביונס נרכשה במחיר של 25 מיליון דולר, ועוד 20 מיליון בהתאם לאבני דרך. המוכרת היא חברת ביוונטוס (Bioventus) הבורסאית, שרכשה את החברה מקרן אלפרד מאן ב-2021.

● השבוע בביומד | לאחר עשורים ללא התקדמות: תרופה חדשה לסכיזופרניה מחיה את השוק
● היוניקורן הישראלי שחתם על הסכם אסטרטגי עם ענקית התרופות אסטרהזנקה
● אוהדי ישראל ושלדים בנאסד"ק: חברות הביומד מחפשות אפיקי מימון חדשים

"בכוונתנו להכפיל את מרכז הפיתוח של החברה בישראל, לכ-50 עובדים", אומר היום גייגר ל"גלובס". "תחום השיקום הוא היום מאוד מעניין, וספציפית מעניין בישראל בגלל השפעת המלחמה. הטיפול בבתי החולים הוא החלק הקצר בהחלמה מפציעה. השיקום הוא הרכיב הארוך, היקר ולפעמים גם המשמעותי יותר לתוצאה".

סיפורה של ביונס מתחיל בחברת נ.א.ס.ס הישראלית, שהוקמה כבר ב-1991 ופיתחה מוצר פורץ־דרך: גירוי חשמלי לעצבים של רגל או יד משותקת. החברה זכתה להשקעות מקרנות מובילות, כולל הקרן התאגידית של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, כאשר המשקיעה המובילה שלה הייתה קרן תעוזה הבורסאית, בראשות אבי קרבס.

בתחילת שנות ה-2000, החברה כבר השיגה אישור FDA למוצר שלה, והחלה להדגים את יכולותיה, למשל, בכך שאפשרה לאנשים עם שיתוק ביד להחזיק לראשונה כוס משקה בעצמם ולקרב אותה לפיהם. המוצר המסחרי המשמעותי הראשון שלה נועד לסוג שיתוק בו כאשר מרימים את הרגל, כף הרגל נוטה קדימה ומפריעה לתנועה (Foot Drop), והיא הראתה האצה משמעותית בהליכה אצל מטופלים אלה.

בשלב זה, נכנס לתמונה המיליארדר האמריקאי־יהודי אלפרד מאן. מאן היה אחד מחלוצי תעשיית הגירוי החשמלי בבריאות. הוא היה פורץ־דרך בפיתוח קוצבי לב, משאבות אינסולין ושתלים כוכליארים, המדמים חלק מהאוזן כדי לאפשר שמיעה לחרשים. המשקיעים בשוק ההון הישראלי אולי זוכרים את החברה האמריקאית שמאן רשם למסחר כאן, מאנקיינד, שפיתחה תרופה לסוכרת בשאיפה, ולא השאירה טעם טוב אצל המשקיעים. אבל הכוונות של מאן כלפי ישראל היו טובות, והוא גם היה תורם משמעותי לטכניון.

נחזור לתחילת שנות ה-2000: מאן התלהב מנ.א.ס.ס ומקרן תעוזה, נכנס כשותף בקרן ובנה בארה"ב את ביונס, כערוץ שיווק עבור נ.א.ס.ס, לצד פיתוח מוצרים נוספים בתחום הגירוי החשמלי לתנועה. ב-2007, כשהמוצר של נ.א.ס.ס כבר נמכר ב-12 מיליון דולר על גבי ערוצי השיווק של ביונס, הוחלט לאחד את החברות. בעלי מניות של נ.א.ס.ס קיבלו 28 מיליון דולר במזומן ועוד 47 מיליון במניות נ.א.ס.ס, עם אופציה למכור את המניות הללו למאן, לפי שווי של 150 מיליון דולר לביונס. העסקה הזו הייתה משמעותית מאוד בחייה של תעוזה.

אך לביונס היה קצת קשה למצוא את השוק הנכון לה. המוצרים שלה עזרו למשותקים להחזיר לעצמם חלק מתחושת העצמאות שלהם, אבל לא הצליחו לשנות משמעותית את המצב שלהם או להפחית את רמת העזרה שהם צריכים. לכן, חברות הביטוח לא כל כך התלהבו לשלם עליהם. החברה טיפסה להכנסות של כמה עשרות מיליוני דולרים, ולא הצליחה להתקדם הרבה מעבר לכך.

ב-2021, אחרי פטירתו של מאן, נמכרה ביונס לחברת ביוונטוס, חברת אורתופדיה ושיקום רקמות. על פי דוחות ביוונטוס סביב אותה עסקה, לא הרבה השתנה מבחינת היקף ההכנסות של החברה, שהגיעו לכ-40 מיליון דולר.

שנה עמוסה עבור קרן אקסלמד

ביוונטס היא עוד חברה המוכרת לשוק הישראלי, מהניסיון שלה לרכוש ב-2022 את חברת קהטיהיל, המייצרת סחוס מאלמוגים. אך כזכור, ביוונטוס נקלעה לקשיים והחזירה את קרטיהיל לבעלי המניות הישראלים שלה, ביניהם אקסלמד. אותם קשיים הם שהובילו אותה למיקוד בעסקי הליבה שלה ולרצון למכור את ביונס.

גייגר: "אנחנו רצינו לרכוש את ביונס כבר כשהיא הועמדה למכירה על־ידי קבוצת מאן, אבל ביוונטוס זכתה אז בעסקה, כי הם הציעו מחיר גבוה יותר: 45 מיליון דולר ועוד 65 מיליון באבני דרך. המחיר שאנחנו הצענו מולם הוא גבוה יותר מזה, בו אנחנו קונים את החברה עכשיו".

ביוונטוס קנתה את ביונס עם הפסד של 14 מיליון דולר על הכנסות של 40 מיליון, אך כעת היא מוכרת סביב 50 מיליון דולר בשנה עם EBITDA של כ-6 מיליון דולר. "זו חברה קטנה עם רווחיות נמוכה", ציין גייגר, "לכן, הם פחות עניינו את החברות הגדולות ואנחנו זכינו בהם, ומאמינים שיכולים להרחיב את סל המוצרים שלהם משמעותית". למנכ"ל החברה ימונה טוד קושמן, שניהל בעבר מספר חברות בקבוצת אלפרד מאן.

כיום, מלבד מוצרי הגירוי העצבי לידיים ורגליים משותקות, החברה מוכרת גם מכשיר רובוטי התומך בשיקום, וכן תוכנה לאבחון ולמתן פידבק במהלך תהליך השיקום. במשך שנים רבות, שוק השיקום היה עתיר כוח אדם ודל־משאבים. בשנים האחרונות, הוא לראשונה נהנה מקפיצת מדרגה טכנולוגית.

לחברה היה גם מכשיר מושתל לטיפול בכאב באמצעות גירוי עצבי, אך המוצר הזה יהיה פחות משמעותי בדרך של החברה הלאה.

השנה האחרונה הייתה עמוסה עבור קרן אקסלמד, שיושבת בארה"ב, אך מנוהלת, כאמור, על־ידי גייגר הישראלי ושותפים בה משקיעים ישראלים. מגדל היא משקיע עוגן בקרן, כמו גם מנורה מבטחים וכלל. בינואר, נמכרה קרטיהיל הישראלית (שכאמור, הוחזרה על־ידי ביוונטוס) לחברת Smith and Nephew הבריטית, תמורת 180 מיליון דולר, ועוד 150 מיליון באבני דרך. בהמשך, מכרה שתי חברות לא ישראליות בבעלותה, Endogastric Solutions ב-105 מיליון דולר ל-Merit ו-Trukera (לשעבר Tearlabs), אשר נמכרה בסכום שלא פורסם לבוש אנד לום.

אקסלמד מוגדרת כקרן אמריקאית והמודל העסקי שלה מבוסס בדרך כלל על קנייה של חברות עם מכירות בשוק האמריקאי, אך כשמתאפשר, היא מנצלת את הבנתה בשוק הישראלי, כדי להוסיף על גבי הפלטפורמות השיווקיות של החברות הקיימות, טכנולוגיה חדשה מישראל. "למרות העצב הגדול, ומצד שני הכעס הגדול על מה שקורה בישראל, זו עדיין מדינה עם אנשים נהדרים וטכנולוגיה טובה", אומר גייגר, שמתגורר בשנים האחרונות בארה"ב, אך בנו משרת כעת בצה"ל. "אנחנו לא ממוקדים בישראל, אבל אני תמיד שמח להשקיע בחברה שהפיתוח שלה בישראל, אמשיך להיות בישראל ואני מקווה שכולנו נצא מהמצב הזה בקרוב".