בניגוד לעמדת היועמ"שית: בג"ץ אישר את מינוי ד"ר אודליה מינס למ"מ יו"ר הרשות השנייה

בג"ץ קבע היום (ב') כי ד"ר אודליה מינס תמונה לממלאת-מקום יו"ר מועצת הרשות השנייה, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובכך הכשיר את החלטת שר התקשורת שלמה קרעי. 

● היועמ"שית לנתניהו: הקבינט אינו עיר מקלט להחלטות בלתי תקינות
● פרשת השוחד באפריקה: בית המשפט אישר כי שיכון ובינוי תשלם 260 מיליון שקל
● האם החוק לא מעמיד תנאי כשירות לממלא-מקום יו"ר הרשות השנייה

השופטים נעם סולברג, גילה כנפי-שטייניץ וחאלד כבוב דחו את הטענה כי ההחלטה לא חוקית, בהתחשב בכך שמדובר במינוי ממלא-מקום לתקופה של שלושה חודשים ללא אפשרות הארכה ובשל תכלית החוק לשמור על רציפות תפקודית בפעילות המועצה.

השופטים פירשו את דרישות החוק לעמידה בתנאי הכשירות, כך שהם לא חלים במלואם על מינוי ממלא-מקום זמני לראש המועצה. הם דחו את פרשנותה של בהרב-מיארה, לפיה יש לעמוד בתנאי הכשירות הקבועים בחוק, וביקרו אותה על כך שלא נתנה משקל לפגיעה באינטרס הציבורי שעלול להיגרם כתוצאה משיתוק פעולת המועצה. 

באשר להליך קבלת ההחלטה, למרות שהצעת ההחלטה לא הופיעה בסדר היום של הממשלה, בניגוד לתקנון עבודת הממשלה, קבע סולברג כי "בהתחשב בכך שממילא הטענות בעניין זה נטענו בשפה רפה, ללא דיון מעמיק - לא מצאתי ביסוס מספק לכך שנפל בעניין דנן פגם ש'יורד לשורשו של הליך'. זאת, הגם שברי כי אין מדובר במצב דברים אופטימלי, לשון המעטה". 

לא מינוי פוליטי גרידא

עוד נקבע כי מהחומר שהוצג עלה כי "לא מדובר ב"מינוי פוליטי" גרידא, של מי שחסרה יכולת מקצועית. זאת לפי הערכת גורמי מקצוע על בסיס היותה בעלת ניסיון רב-שנים וכן היותה הוותיקה ביותר מבין חברי המועצה ובעלת היכרות עמוקה עם עבודת הרשות השנייה. 

השופטים ביקרו את החלטת בהרב-מיארה שלא להתיר לשר התקשורת קרעי ייצוג נפרד, מאחר ש"העניין מרוחק מרחק רב מאי-חוקיות ברורה וגלויה". השופט סולברג קבע כי "בנסיבות העניין דנן היה בהצגת עמדת השר, על-ידי ייצוג נפרד, כדי לתרום לבירור העתירה. בפרט, היה בכך כדי לשפוך אור על התשתית העובדתית הניצבת בבסיס העתירה, ובכלל זאת, על הליך בחינת המועמדים ועל הטעמים שבגינם נבחרה ד"ר מינס על פני חברי המועצה האחרים".

השופט סולברג הבהיר לסיום כי אין להסיק מסקנות לגבי מינוי בעלי תפקידים נוספים בשירות המדינה שאינם עומדים בתנאי הכשירות כממלאי-מקום במינוי זמני. הוא ציין כי יש טעם בעמדת היועמ"שית שתנאי הכשירות יחולו על מינויים של ממלאי-מקום, בפרט כאשר משך המינוי הזמני לא מוגבל בחוק, "ובהתחשב בפרקטיקה הקלוקלת המתוארת לעיל, שלפיה בכל הנוגע למינויי בכירים רבים בשירות המדינה, 'הזמני הופך קבוע'".