אחרי חיסול סינוואר: זה התרחיש שהשווקים באמת מצפים לו

צה"ל הודיע ביום חמישי האחרון, בצאת חג הסוכות, כי הצליח לחסל את רב המרצחים וראש ארגון חמאס, יחיא סינוואר. סינוואר היה ממתכנני הטבח בשבעה באוקטובר, וחיסולו מהווה סמן משמעותי להתקדמות המלחמה לעבר סופה בניצחון ישראלי. כתוצאה מהדיווחים על החיסול, השקל התחזק בכ-1% לעומת הדולר במסחר המצומצם במהלך החג והשבת, ועומד על 3.72 שקלים לדולר אחד. גם מול האירו חלה התחזקות משמעותית והמטבע האירופי עומד על 4.04 שקלים.

● אחיו של סינוואר, חאלד משעל או בכלל חליל אל־חיא? מי יירש את יחיא סינוואר 
● "צעד ענק לישראל": איך מגיבים בעולם לחיסול סינוואר 

השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא: האם החיסול יוביל להתקדמות מדינית מהירה או להמשך המתיחות? בתוך אווירת חוסר הוודאות, הכלכלנים מנסים להבין מה המשמעות של חיסול זה על הכלכלה והאם הוא יבשר על סיום קרוב של המלחמה, או שמא זוהי רק תחנה בדרך הארוכה קדימה.

"אם לא תהיה המשכיות מדינית, ההשפעה החיובית עלולה להתפוגג"

רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, אומר בשיחה עם גלובס כי ההשלכות על שוקי ההון ושוק המט"ח אינן חד משמעיות. "הכול תלוי בשאלה האם האירוע ייחשב ככזה שירחיק פתרון מדיני בכלל, ובסוגיית החטופים בפרט, או יקרב אותו".

לכן, מסביר מנחם, סביר להניח כי התגובה בשוק מטבע החוץ תהיה חיובית תחילה, אך המשכה תלוי בשאלה זו. שוקי המניות, לדבריו, יהיו תלויים "בהמשך התהליך המדיני, בתגובת חמאס וכדומה. אם לחיסול לא תהיה המשכיות מדינית, ההשפעה החיובית עלולה להתפוגג עם הזמן. כמו כן, החזית הצפונית הפכה לאחרונה לעניין נפרד מזו הדרומית, וגם לאירועים שם יש השפעה חזקה על השוק בהתאם לטיבם".

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מסכים וסבור כי התגובה תהיה חיובית. "אני מניח שחיסולו של סינוואר מאותת לשווקים כי הסיכויים לעסקת חטופים קרובים מתמיד, וייתכן שהיא תתבצע מהר יותר". לדבריו, עסקת חטופים משמעה סיום המלחמה, ולכן "הדבר יהווה סימן חיובי מאוד לשווקים וגם להתחזקות המט"ח".

האם השקל יחזור לשלושה שקלים לדולר?

נראה כי התקוות המלוות את חיסולו של מנהיג חמאס מביאות עמן צפי להתחזקות השקל ושוקי ההון האחרים. באופן כללי, הכלכלנים מצפים להקלה משמעותית ולשיפור במצבה של הכלכלה הישראלית.

השנה הראו בבנק ישראל כי לולא האירועים הביטחוניים והמשבר החברתי, השקל היה יכול אף להגיע לשער של 3 שקלים לעומת הדולר. עם זאת, לא ברור אם מצב זה יקרה לאחר המלחמה.

מנחם אומר כי השקל משקף בשוויו את "המצב הביטחוני וגם נושאים אחרים כגון הגירעון הפיסקלי המאמיר, האינפלציה שעדיין גבוהה מרמת היעד, הסביבה הפוליטית ואי הוודאות הכללית. הוא נחלש עוד לפני שפרצה המלחמה".

משמעות הדבר היא שבלי שיפור בנושאים הללו, לא יהיה מרחב תמרון משמעותי לייסוף המטבע המקומי, ועל כן יכולת ההתחזקות שלו תישאר מוגבלת. עם זאת, מנחם מוסיף כי "בתרחיש של פריצה מדינית, כמו הסדר אמריקאי-סעודי, השקל צפוי לרשום התחזקות ניכרת".

הורדת הריבית סוף סוף באופק?

רגיעה ביטחונית בהחלט יכולה להביא לירידה באינפלציה ואף להורדת ריבית על ידי בנק ישראל. חלק גדול מהעלייה באינפלציה בזמן המלחמה נבע מהשפעות הלחימה בדרום ובצפון, שגרמו לעליית מחירי הפירות והירקות ולנסיקה במחירי הטיסות. כמו כן, חסרונם של עובדים פלסטינים פגע בסקטור הבנייה, ומספר הבתים שנבנו בשנות המלחמה צנח.

יציבות מסוימת בשווקים יחד עם ירידה באינפלציה תאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית, לאחר שבשנה האחרונה התמקד בעיקר ביציבות הפיננסית ובחשש ממדד המחירים העולה מעל ליעד היציבות. ראשי הבנק ציפו השנה להורדת ריבית אחת לפחות, ובתחזיות מוקדמות אף ניבאו הפחתה שתביא את הריבית אל מתחת ל-4%. תחזיות אלו, כידוע, התפוגגו ככל שהלחימה התגברה והסיכונים מצפון הלכו והתממשו. בכל מקרה, השווקים יצטרכו לבחון בזהירות את הצעדים הבאים בזירה הביטחונית, ולהיווכח האם פני ישראל לרגיעה ארוכת טווח או שמא הלחימה עתידה להימשך בזמן הקרוב.