מי היא עמותת "קרד אל־חסן" שצה"ל תקף הלילה בביירות

ישראל פתחה אמש (ב') ברצף תקיפות מאסיבי נגד עמותת "קרד אל־חסן", המשמשת בפועל כזרוע הבנקאית של חיזבאללה. אליה זורם רוב המימון האיראני בסך כ־700 מיליון דולר בשנה וההכנסות ממקורות נוספים בלתי חוקיים, כדוגמת סחר בקוקאין. 

● בין חיזבאללה לחות'ים ובדרך לתקיפה חריגה: ההשקעה שירדה לטמיון ומסלול הכסף שדווקא לא נפגע
● מטילי זהב ומזוודות קבורות באדמה: מסלול הכסף של חיזבאללה נחשף

המוסד הפיננסי של חיזבאללה מפעיל כ־30 סניפים בריכוזי אוכלוסייה שיעית, כמחציתם בבירה ביירות. קרד אל־חסן נוסד כבר בתחילת שנות ה־80, כשחיזבאללה עדיין היו ארגון זניח. הוא מאפשר ללקוחות שלושה סוגי חשבונות: בסיסי, חשבון תרומות לאנשים אמידים וקרן "לשיתוף פעולה חברתי". הארגון שבפועל משמש כבנק מספק הלוואות ללא ריבית ללקוחותיו תמורת ביטחונות שעשויים להיות זהב, או ערבויות צד שלישי. 

ארגון הטרור השיעי נתון לסנקציות כבדות, וקרד אל־חסן מאפשר לו להתנהל ללא מגבלות משמעותיות. לפי הקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD), היקף ההלוואות שניתנו בקרד אל־חסן צמחו מכ־76.5 מיליון דולר ב־2007, השנה שלאחר מלחמת לבנון השנייה, לכ־480 מיליון דולר ב־2019. סך הפעילות הכולל של קרד אל־חסן מפתיחת הרשת ב־1983 ועד 2019 מוערך בכ־3.5 מיליארד דולר. 

הסנקציות האמריקאיות לא פגעו בצורה משמעותית בחיזבאללה

הצמיחה הזו התרחשה אף שארה"ב פעלה נגד קרד אל־חסן וכבר ב־2007 השיתה סנקציות על המוסד. "הוא מאפשר גישה למערכת הבנקאית הבינלאומית", הסבירו במזכירות האוצר האמריקאית. עם זאת, ניכר כי העיצומים הללו לא פגעו בצורה משמעותית בחיזבאללה. הסיבה לכך היא שעובדי קרד אל־חסן משתמשים בחשבונות פרטיים בבנקים מוכרים בלבנון, במטרה לעקוף את הסנקציות. השיטה הזו הביאה את וושינגטון להשית עיצומים אישיים נגד שישה עובדי קרד אל־חסן שהעבירו כך יותר מחצי מיליון דולר בתוך עשור. 

תחקיר של "לה מונד" הצרפתי שהתפרסם בשבוע שעבר מצא כי קרד אל־חסן משמש את ארגון הטרור השיעי, בין השאר, לגייס כספים מקהילות לבנוניות בחוף השנהב ובגינאה, תוך התבססות על הלבנת כספים של מכירות סמים. הפעילות הבלתי חוקית הגלובלית של חיזבאללה מהווה עבור הארגון מקור ל־30% מתקציבם השנתי. 

בסיכומו של דבר, המטרה המרכזית של ישראל בתקיפת קרד אל־חסן היא להוסיף למשבר המנהיגותי חסר התקדים כתוצאה מחיסולי חסן נסראללה ושותפיו, גם קשיים כלכליים קשים. ישראל, לפי רשת MTV הלבנונית, אומנם תקפה ב־30 בספטמבר מרכז אחסון מזומנים של קרד אל־חסן, אבל זו רשת ענפה - ועל כן נדרשת מתקפה נרחבת.