הכוח הכלכלי והאינטרסים הפוליטיים: מה עומד מאחורי החוק לשינוי מדידת הרייטינג

העניין הרב של הממשלה הנוכחית במפת התקשורת הישראלית בלט מיד כבר בתחילת הקדנציה שלה. זה התחיל בקול רעש גדול עם הרפורמה שגיבש שר התקשורת שלמה קרעי, שכללה צעדים מרחיקי לכת לשינוי פני הענף, ולאחר מכן בהצעות חוק פרטיות של חברי כנסת מטעם מפלגתו, הליכוד - גם במהלך המלחמה. הצעת חוק נוספת כזו צפויה לעלות היום (א') בשעה 19:00 לוועדת השרים לענייני חקיקה, וזאת לאחר שהוועדה הייתה אמורה להתכנס מחר (ב'), אך התכנסותה הוקדמה.

● דובר צה"ל במכתב חריף נגד ערוץ 14: "חציית קו אדום, הסתה מכוונת וביזוי של צה"ל"
● ברשות התחרות בוחנים את הסכם פרטנר-yes. מה עומד על השולחן?

"הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה" שמציג ח"כ שלום דנינו קובעת כי במהלך שעות השיא, שהן 11:00-6:00 בבוקר ו-23:00-19:00 בערב (שעות הפריים-טיים), משדר טלוויזיה יציג לצופה את נתוני הצפייה בערוץ בזמן אמת. יתרה מכך, משדר הטלוויזיה ימסור לגוף המפקח דוח חודשי שמפרט את נתוני הצפייה, כולל פילוחי צופים ואוכלוסייה. הגוף המפקח יספק לשר התקשורת אחת לשנה דוח שכולל סקירה של כלל הנתונים המוצגים. 

מקריאת דברי ההסבר לחוק עולה כי ח"כ דנינו לא פנה לוועדה למדרוג, שאחראית על הנושא כיום, וכי הוא מתכנן ללמוד את הסוגיה תוך כדי העברת החוק. עם זאת, דנינו מסביר כי בשיטה הקיימת חסרה שקיפות, ויש חשש לסכנת הטיה. 

לפי לוח הזמנים המתוכנן, היום כאמור יעלה החוק בוועדת שרים לחקיקה. אם יאושר, הוא יעבור להצבעה טרומית בכנסת. ועדת הכנסת תחליט באיזו ועדה ידונו בו, כאשר ככל הנראה מדובר בוועדת הכלכלה. יתקיימו מספר דיונים בסוגיה, החוק יעבור שינויים והתאמות, ואז ייקבע מה יעלה בגורל ההצעה, והאם היא עוברת לקריאה ראשונה בכנסת.

בוועדה למדרוג מגיבים לדברים - בשם הערוצים 11, 12, 13, 9, i24news, איגוד חברות הפרסום ואיגוד השיווק - ואומרים כי "הצעת החוק חסרת תקדים ביחס בהיקף המעורבות הפוליטית, בניסיון לשליטה בנתונים ובהיעדר הזיקה המקצועית והעניינית לתחום מדידת הצפייה בטלוויזיה".

בנוסף לתגובת הערוצים במסגרת הוועדה למדרוג, תאגיד השידור הישראלי "כאן", קשת 12 ורשת 13 (פורום הערוצים הישראליים) הגיבו בהודעה נוספת: "בחסות המלחמה ובמהלך יום האבל הממלכתי לנרצחי 7 באוקטובר, הקואליציה מוציאה לפועל את תוכנית ההשתלטות הפוליטית על התקשורת החופשית. הצעד הראשון: חוק השתלטות הממשלה על מדידת הרייטינג, שיגיע כבר היום לוועדת השרים לענייני חקיקה; עוד בקנה: פגיעה בעצמאות הכלכלית של הערוצים ופגיעה אנושה בשוק התוכן והיצירה".

לפי הפורום, "במקום להתמקד באתגרים העצומים שמולם ניצבת מדינת ישראל בחזית הביטחונית, הכלכלית והחברתית - הממשלה בוחרת להמשיך לעסוק באובססיביות בהשתלטות פוליטית על כלי התקשורת בישראל, דיכוי חופש העיתונות, השתקת ביקורת וכעת גם השתלטות על נתוני הצפייה של הציבור בישראל ושימוש בהם ובכספי המפרסמים ככלי פוליטי".

בעזרת גורמים בשוק בדקנו מה משמעות החוק בפועל, מה עומד מאחוריו ומדוע הוא עולה דווקא כעת.

כלי כלכלי שכפוף לאינטרסים פוליטיים

כיום מתבצעת מדידת הרייטינג על-ידי הוועדה למדרוג בשיטת הפיפל מיטר הוותיקה - מערכת שבודקת 700 משקי בית שמשתתפים בפאנל באופן מייצג של האוכלוסייה (לפי הלמ"ס) ומשתנים כל תקופת זמן קבועה. הנתונים נאספים עבור כל הערוצים שחברים בוועדה למדרוג דרך חברת קנטאר. בעבר התאגיד וערוץ 14 לא לקחו חלק בוועדה, אולם כעת כלל הערוצים המרכזיים חברים בה ומממנים את פעילותה. 

ברפורמה שגיבש השר קרעי דובר על חשיבותו של שוק חופשי שאינו נתקל בהפרעות מצד הרגולטור, ובמקביל קידם במסגרתה חוק שיגביר את הפיקוח מצד הממשלה ואת המעורבות הישירה במדידת הרייטינג. אחרי שנראה היה כי הצעתו ירדה מהפרק, כעת ח"כ דנינו ממפלגתו מעלה את העניין כהצעת חוק פרטית. 

החוק המוצע מעניק כוח עצום לשר התקשורת, שכן הוא זה שיקבע את שיטת המדידה, סוגי הפילוח ועוד. הפועל היוצא העיקרי של החוק הוא אפשרות להפוך את המדידה לכלי כלכלי שכפוף לאינטרסים פוליטיים. "⁠הממשלה תוכל להכתיב את המדידה ואת אופן הצגת הנתונים באופן שישרת את האינטרסים הפוליטיים שלה", מסביר גורם בשוק התקשורת. יתרה מכך, "מהלך כזה מאפשר לממשלה ליצור מאגר מידע רגיש של נתוני צפייה, פילוחים למגזרים ועמדות פוליטיות, ומאגר בשליטה ממשלתית עשוי לשמש לטובת קמפיינים פוליטיים". 

לדברי אותו גורם, "אין לכך אח ורע באף מדינה דמוקרטית. המטרה היא לייצר כאוס כלכלי בשוק הטלוויזיה. פוליטיזציה של מדידה ועיבוד נתוני צפייה תיצור משבר אמון מול השחקנים בשוק ומול הציבור ביחס לנתוני המדרוג".

גורם בכיר אחר אומר כי "זו הצעת חוק חסרת תקדים". 

"למדינה אסור להתערב במדידת רייטינג"

משיחות שערכנו עם גורמים בכירים בשוק התקשורת עולה תמונה ברורה לחלוטין: למדינה אסור להתערב במדידת רייטינג. אחד מהם אף אומר כי "מצב כזה יוביל למצב שהמדינה תיטיב עם הערוצים שמטיבים איתה. ואם מסתכלים על המשמעות הכלכלית שבזה, אותם ערוצים יוכלו לגרוף כסף גדול יותר מהמפרסמים". 

בשוק יש מי שמצביע על רוסיה כמדינה היחידה שמתערבת בנושא מדידת הרייטינג, וגם שם המדידה מתבצעת בשיטה המקובלת בעולם. "זוהי הצעת חוק תמוהה, ונראה שמי שניסח אותה מציע פתרונות לא אפשריים לבעיות שאינן קיימות", אומרים בשוק. 

"ההצעה מדברת על הצגת נתוני צפייה בזמן אמת. אין בעולם אף מדינה שערוצי הטלוויזיה נדרשים להציג נתונים בזמן אמת, שכן גם אם ניתן להפיק נתונים בזמן השידור, אלה נתונים לצורכי ניהול לוח השידורים, והם אינם זהים לנתונים הרשמיים שמתפרסמים אחרי בדיקות רבות וכוללים גם צפייה נדחית (catch up)". 

שאלה נוספת שעולה סביב הצעת החוק קשורה לטכנולוגיה עצמה. ההצעה מופנית בעיקר לערוצי הטלוויזיה, אבל המידע על הצופים נמצא דווקא אצל ספקיות הטלוויזיה המחוברות דרך האינטרנט - מה שעשוי להוביל לפגיעה בפרטיות. 

על כל פנים, גורמים בשוק הטלוויזיה אומרים לגלובס כי "הואיל ונדרשת טכנולוגיה שלא נבחנה בשום מקום בעולם, והנתונים שיוצגו לא יהיו זהים לנתונים הרשמיים שעוברים בקרות סטטיסטיות לפני פרסומם, נראה כי מאחורי ההצעה אינטרס כלכלי שמנסה להכניס רגל לתחום". 

לדברי אותם גורמים, "בכל העולם, וגם בישראל, הוועדה מממומנת כולה על-ידי ערוצי הטלוויזיה וחברות המדיה, ללא כל כסף או מעורבות ממשלתית".

גורם בכיר בשוק התקשורת: "המטרה היא הטבה עם ערוצים שקרובים לשלטון"

בשוק הופתעו במיוחד מההצעה הזו, ולא רק בגלל תוכנה. יש מי שמעלה את השאלה מה עומד מאחורי הדחיפות להוביל אותה בימים אלה - תוך כדי מלחמה, וכסוגיה ראשונה בכנס החורף. מדוע זה כה חשוב כעת, ולמי? 

"זה נראה כמו ניסיון להעביר רפורמות באמצעות חוקים פרטיים, ללא מעורבות מקצועית של משרדי המשפטים והאוצר, כשבסופו של דבר המטרה היא צמצום כוחה של התקשורת הישראלית והטבה עם ערוצים שקרובים לשלטון", אומר גורם בכיר בשוק התקשורת. "זה התחיל במושב הקודם עם ערוץ 14 וענייני עידן פלוס, ונראה שהממשלה לא עוצרת".

גורם אחר בשוק מציין כי מדובר בחוק תקשורת במסלול עוקף יועמ"ש. "המוטיבציה היא אותה מוטיבציה כמו ברפורמה של השר קרעי: שליטה בערוצי הברודקאסט דרך הכיס או המודל הכלכלי. מפעילים את ח"כ דנינו כפי שהפעילו את ח"כ קלנר בהצעת החוק האחרונה (שעלתה בחודש יוני, נ"ט), שנועדה לפטור את ערוץ 14 מתשלום לעידן פלוס".

מנגד, תומכי ההצעה מציגים את הוועדה למדרוג כ"שקרית", ואומרים כי שימוש בטכנולוגיה אחרת או בשיטה אחרת יכול לסייע לשוק. כך, למשל, הסוקר שלמה פילבר אמר בערוץ 14 כי בסקרים שהוא מבצע, המשתתפים נשאלים מהו גוף התקשורת שממנו הם שואבים את המידע בצל המלחמה. לדברי פילבר, הפער בין ערוץ 12 לערוץ 14 הוא מזערי, אך אינו מתבטא ברייטינג של הוועדה למדרוג. עם זאת, לא הוצגו נתונים שתומכים בתזה הזו.

בסביבתו של ח"כ דנינו מבהירים כי אין שום תיאום עם שר התקשורת קרעי או משרד התקשורת, וכי הוא לא שליחו של אף אחד. יתרה מכך, דנינו מוכן לבצע שינויים נצרכים בחוק, לאחר שייפגש וישמע את עמדתם של בעלי התפקידים הרלוונטיים. בסביבתו מבהירים כי אין רצון ללכת ראש בקיר, וכי הם לא מחפשים לפגוע באף אחד. 

מח"כ שלום דנינו נמסר בתגובה: "מהות החוק מעניינת ומנחה אותי. מערכת האכיפה והרגולציה פחות מהותית בעיניי. בדיוני הוועדה בחוק נקשיב לכל טענה בכנות וברצינות. אני רוצה מאוד ששמיעת הגופים השונים תתרום לניסוח חוק שעונה על היבטים שונים, ככל האפשר. אינני מחויב לאיש במערכת הממשלתית ולא לאינטרס פרטי של מאן דהו. מטרת החוק היא שקיפות בדיווח הרייטינג בפלטפורמות השונות בזמן אמת".