תיק כחלון: השאלות שיכריעו את עתידו המשפטי והפוליטי של שר האוצר לשעבר

מאז שפרש מהמערכת הפוליטית ב־2020 בעקבות כשלון מפלגתו בבחירות, משה כחלון לא הכחיש את רצונו לשוב ולהשתלב בחיים הציבוריים. שמו אף הוזכר בשנה החולפת כמי שעשוי להשתלב באחת ההתארגנויות הפוליטיות, העשויות לקום לקראת הבחירות הבאות. אלא שהקלפים נטרפו, ובימים אלה מוצא את עצמו שר האוצר לשעבר נלחם על חפותו ונגד האפשרות שיועמד לדין בהליך העלול להוביל לעונש מאסר.

בחודש שעבר הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה על כוונתה להגיש כתב אישום נגד כחלון, בכפוף לשימוע, על חלקו בפרשת יונט קרדיט - החברה הציבורית לאשראי חוץ־בנקאי. יונט, שעסקה בנכיון צ'קים ובהלוואות לעסקים קטנים, קרסה ב־2022 בעקבות גילוי אי־סדרים חמורים, והותירה אחריה חובות הנאמדים בכ־120 מיליון שקל. כחלון, ששימש כיו"ר הדירקטוריון בחברה החל מיוני 2021 ועד שהתפטר כעבור כשנה בעקבות התפוצצות הפרשה, חשוד בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ובעבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

לפי החשד, כחלון ידע לאורך חודשים על היעלמותם של מיליוני שקלים מהסניף המרכזי של יונט קרדיט בנצרת אך הורה לקצין הציות של החברה שלא לדווח על כך, ואף נטל חלק לצד בכירים נוספים בהסתרת המידע מהדירקטוריון. זאת, במטרה להימנע מהפרשה בדוחות הכספיים עבור הכספים החסרים - מה שעלול היה להוביל להורדה בדירוג האשראי של יונט קרדיט. כחלון אף חשוד, כי גרם לכך שהדוחות הכספיים של החברה כללו מידע מטעה.

ניסיונות ההסתרה, לכאורה, לא צלחו בסופו של דבר. במאי 2022 עדכן קצין הציות את הדירקטוריון לגבי האירועים. בעקבות זאת, מונה בודק חיצוני והממצאים פורסמו לציבור. הבורסה השעתה את המסחר במניית יונט קרדיט וגרעה אותה מהמדדים, דירוג האשראי של החברה ירד, ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדוחות הכספיים לשנים 2020-2022.

ביחד עם כחלון זימנה הפרקליטות לשימוע את בעלי השליטה בחברה - צחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו - ובכירים נוספים בה, ובהם קצין הציות יואב צבר, יועץ ולשעבר סמנכ"ל הכספים דודו בן נעים, ועו"ד עדו מלין, ששימש כיועץ משפטי, מזכיר החברה ויועץ לחברה הפרטית של בעלי השליטה. החברה הציבורית והחברה הפרטית צפויות אף הן לכתבי אישום. כחלון עצמו לא חשוד בכל הפרשות שבהן חשודים יתר בכירי החברה.

האפשרות שיוגש כתב אישום נגד שר האוצר לשעבר ניצבת במרכז העניין הציבורי בפרשה. אישום פלילי בתיק של שחיתות תאגידית, ובעיקר הרשעה הנושאת קלון - אם תתרחש - עלולים להנחית מכה אנושה על התדמית של כחלון כאיש ציבור נקי כפיים וכמוביל הדגל החברתי. אירוע כזה צפוי להעיב על סיכוייו של כחלון לחזור לעמדת מפתח בפוליטיקה, אם לא לחסלם.

כדי לנסות ולמנוע זאת, כחלון, המיוצג ע"י עו"ד נתי שמחוני, צפוי לנצל את השימוע שייערך בעוד מספר חודשים כדי להציג גרסה משלו לאירועים ביונט קרדיט. הפרקליטות תצטרך להחליט האם לקבל את גרסתו או להגיש כתב אישום, שיושיב את השר לשעבר על ספסל הנאשמים. גלובס צלל לשאלות המרכזיות העולות מהתיק ומנתח את עיקרי הפערים המסתמנים בין הפרקליטות לבין כחלון, בדרך להכרעה שתחרוץ את גורלו.

1מה ידע כחלון על המתרחש בחברה?

בלב התיק מצויה השאלה מה בדיוק ידע כחלון על המתרחש בחברה שבראשה עמד. האם המידע שהגיע אליו אמנם העיד על אי־סדרים חמורים או שמא נגע לבעיות שחומרתן טרם הובהרה ושהיו חלק ממהלך העסקים הרגיל של חברת אשראי חוץ־בנקאי?

לפי כתב החשדות, עוד בתחילת 2022, מספר חודשים לפני שהדירקטוריון התוודע להיקף המשבר, קיבל כחלון עדכון מקצין הציות, יואב צבר, שלפיו בסניף המרכזי של החברה בנצרת חסרים 10 מיליון שקל - כולל המחאות שנעלמו בגובה 5 מיליון שקל. לפי הקלטה שפורסמה בכאן 11, כחלון קיבל עדכון מבכיר בחברה, לפיו "יש לנו שם חוסר של כמעט 10 מיליון, שמתוכם 5 מיליון בכלל לא קיימים. אני מוטרד מאד מהקטע הזה... אם הוא לא פותר את הבעיה מחר, צריך להוציא על זה דיווח, אני לא יכול להשאיר את זה ככה".

הפרקליטות טוענת שצבר גילה על החוסרים כבר ב־2020, ואלה היו ידועים לבעלי השליטה בחברה, שהסתירו אותם, לכאורה, מהדירקטוריון ומהציבור. אחד מבעלי השליטה, צחי אזר, טען שההמחאות נגנבו על ידי מתפעלי הסניף, בעוד שאלה טענו שהכסף הגיע לחברה הפרטית של בעלי השליטה. לפי החשד, כחלון הנחה את צבר לפעול להקטנת החוסרים וביקש בעצמו מאזר להשיב 5 מיליון שקל - בקשה שאזר דחה וניאות להזרים 2.4 מיליון שקל בלבד. בגלובס אף פורסם בזמנו, כי כחלון קיבל שלוש התרעות נוספות, בדואר אלקטרוני, במכתב מעו"ד ומפי בעל שליטה נוסף, שלמה אייזיק, לגבי אי־סדרים בחברה.

מנגד, כחלון צפוי לטעון שחוסרים בהמחאות עשויים לאפיין את התנהלותן של חברות בענף האשראי החוץ־בנקאי, ושלא נאמר לו על ידי אנשי המקצוע שהאירוע קיצוני. לפי כחלון, אותם אנשי מקצוע סברו שהנושא הצריך בדיקה ושטרם נודעו לגביו כל הפרטים.

הד לקו הטיעון המסתמן הזה ניתן למצוא בחקירת כחלון ברשות ני"ע במאי 2023. לפי תמלילי החקירה שפורסמו בכלכליסט, כחלון אמר לחוקריו כי "כל זמן שהנושאים האלה היו מטופלים, עדיין לא הגעתי לנקודה הזאת. כל זמן שהנושאים של נצרת היו מטופלים על ידי יואב... כשנושא מטופל הוא בשבילי מטופל. זה נושא תפעולי רגיל, מהלך עסקים רגיל, ועזרתי כמה שיכולתי בעצות, אבל זהו. ודרבנתי, אבל זה היה התפקיד שלי". כחלון הוסיף: "יואב צבר... ואני משליך את יהבי עליו ויודע שאם צריך לקרות משהו בתחום תפעול הדיווח הזה, הוא שם. זה הכל".

השורה התחתונה: הפרקליטות חושדת שכחלון ידע בזמן אמת על אי־סדרים חמורים. הוא צפוי לטעון שידע רק על בעיות תפעוליות שהיו חלק ממהלך העסקים הרגיל והיו מצויות בבדיקה.

2האם כחלון הנחה את קצין הציות להימנע מדיווח?

חשד מרכזי נגד כחלון עוסק בנסיונותיו, לכאורה, למנוע דיווח על האי־סדרים בחברה. לפי כתב החשדות, אחרי שצבר עדכן את כחלון בתחילת 2022 לגבי המיליונים שנעלמו, כחלון הנחה אותו שלא לדווח על החוסרים כדי שהחברה לא תיאלץ לבצע בגינם הפרשה בדוחות הכספיים - מה שצפוי היה לפגוע בדירוג האשראי שלה.

החשד מתכתב עם הקלטה שפורסמה בגלובס ובכאן 11, ובה נשמע כחלון אומר לבכיר ביונט קרדיט: "טוב, תראה מה אתה עושה עכשיו. החברה לא צריכה לחטוף מכות. תן לנו אחרי דירוג, אחרי זה, יהיו לנו מספיק שומנים. כרגע אנחנו אנורקסים, כל מכה תפרק אותנו".

עוד חושדת הפרקליטות, כי כחלון ביקש מצבר שלא לעדכן את הדירקטוריון בדבר הכוונה לסגור את סניף נצרת שבו התגלו האי־סדרים כי חשש שהדירקטוריון יחקור את נסיבות הסגירה. כחלון אף לקח, לכאורה, חלק בהסתרת המידע מהדירקטוריון במהלך הישיבות לאישור הדוחות הכספיים, וגרם להכללת פרטים מטעים בדוחות שפורסמו.

אלא, שכחלון צפוי להכחיש כי הנחה גורם כלשהו להימנע מדיווח, והוא צפוי לטעון כי אפילו בהקלטה לא באמת נשמעת הנחיה כזו. ממילא, יטען כחלון, אם צבר היה משוכנע שיש בעיה מהותית, היה עליו לדווח עליה בלי קשר לכחלון - כך שהימנעותו מדיווח מוכיחה שאפילו קצין הציות לא היה משוכנע בחומרת הדברים לפני מאי 2022. כחלון הדגיש בחקירתו, שהוא זה שהוביל את מינוי הבודק החיצוני בעקבות חשיפת האי־סדרים בישיבת הדירקטוריון במאי 2022, ואף הזכיר את הרקע שלו כשר אוצר שקידם חקיקה למען שקיפות בתחום ניירות הערך.

העובדה שכחלון בחר להצטרף דווקא לחברה בורסאית, החייבת בדיווח לציבור, וגם זאת אחרי שביצע לגביה מעין "בדיקת נאותות" באמצעות התייעצות עם בכירים דוגמת משה ברקת, הממונה לשעבר על שוק ההון, עשויה לשמש אותו כדי לשכנע את הפרקליטות שאין יסוד להניח שפעל למנוע דיווח ובכך לסכן את עצמו מבחינה משפטית.

בהקשר זה, כחלון אף עשוי להשתמש בכוונתו לחזור לפוליטיקה כדי לשכנע שלא היה מסתכן בהסתרת מידע. כפי שהצהיר בחקירה: "אני יש לי רק את השם, רק את הקרדיט הציבורי שלי. יצאתי לפסק זמן לעבוד ולהתפרנס במטרה גם לחזור לחיים הציבוריים, לא אסכן את זה בשביל השטויות האלה ובשביל אף אחד, אף אחד לא שווה את זה".

עם זאת, דווקא החשיבות שייחס כחלון לתדמיתו הציבורית עשויה לשחק לרעתו ולחזק את החשד שפעל להסתיר מידע שצפוי היה לפגוע בתדמית זו.

השורה התחתונה: כחלון חשוד שהנחה שלא לדווח על האי־סדרים ופעל להסתיר אותם מהדירקטוריון ומהמשקיעים. הוא צפוי להכחיש הנחיה כזו ולטעון שהיה מחויב לשקיפות. 

3האם המידע שלכאורה הוסתר נחשב "מהותי"?

החשדות נגד כחלון בתחום הדיווח יוצאים מנקודת הנחה שהאי־סדרים היו בבחינת מידע מהותי - כלומר, כזה שיש לו השפעה ניכרת על החברה ולכן חייב בדיווח. לפי כתב החשדות, אפילו לאחר מינוי הבודק החיצוני פעלו כחלון ובכירים בחברה להסתיר ממנו מידע, ובכך המשיכו להסתיר פרטים מהותיים מהדירקטוריון ולגרום לגילויים חלקיים ומטעים בדוחות החברה. אלא, שכחלון צפוי להטיל ספק בסיווג המידע שאליו נחשף כ"מהותי".

למרות שהסוגיה נשמעת כמו התפלפלות משפטית ותו לא, היא חוזרת לשאלה הקריטית מה בדיוק ידע כחלון. חומרת המידע שאליו נחשף תקבע אם המידע אכן היה מהותי ואי הדיווח עליו חצה את הרף הפלילי. הפרקליטות צפויה אפוא לפעול כדי לבסס את החשד שלפיו המידע שהיה בידי כחלון היה משמעותי, בעוד שהוא צפוי לטעון שמדובר היה בהליך בדיקה לגבי בעיות תפעוליות, שמוקדם היה להעריך אם תהיה להן השפעה מהותית על החברה.

כחלון אף עשוי לנסות ולטעון שפעל ללא כוונה פלילית, אלא לכל היותר ברשלנות, ועל כן ניתן להסתפק לגביו באכיפה מנהלית. הליך זה לא כולל הרשעה, והסנקציות בו כוללות עיצום כספי או הרחקה מכהונה בתפקידי ניהול.

השורה התחתונה: הפרקליטות חושדת שהמידע היה חמור ולכן מהותי וחייב בדיווח. כחלון יטען שהתנהלה בדיקה שטרם הבשילה לחובה לדווח וכי לא נח צה הרף הפלילי.

4האם כחלון פעל מתוך אינטרס כלכלי בפרשה?

חבילת התגמול שאושרה לכחלון עם הצטרפותו ליונט קרדיט הסתכמה במיליוני שקלים. לפי כתב החשדות, רכיב לא מבוטל משכרו נקבע, בין היתר, על בסיס עמידת החברה ביעדי הרווחיות שהוצבו לה. זאת, על פי הצלחתה לגייס מקורות מימון חדשים בריביות אטרקטיביות ועל בסיס דירוג האשראי שתקבל. בכך מצביעה הפרקליטות על אינטרס כלכלי מצד כחלון בהסתרת המידע שעלול היה לפגוע בדירוג החברה - וכפועל יוצא, בהיקף תגמול לו היה זכאי.

כחלון צפוי לטעון שמעולם לא פעל ממניע כספי, ואף יזם קיצוץ בהיקף השכר שאמור היה לקבל עם הצטרפותו, כפי שעולה מדיווח שפרסמה יונט קרדיט למשקיעים ב־2021. בחקירתו אף ציין כחלון, שהציב דוגמה אישית לבכירי החברה כשנמנע מלקבל בונוס למרות שהחברה עמדה ביעדים.

עוד טען כחלון בחקירה, כי במהלך כהונתו כיו"ר התעקש להציג את האמת לגבי מצבה הכלכלי של החברה - גם במחיר של קבלת סירוב לאשראי מבנקים ומגופי מימון. "להדביק לי שהיה לי עניין להציג חברה טובה משולל כל יסוד, כי כשהחברה הפסידה הצגנו חברה מפסידה ומעולם לא ניסינו לייפות שום דבר, לעקם או לכופף", אמר כחלון לחוקרים.

טענה זו תצטרך כמובן להתמודד עם ההבדל הדרמטי שבין דיווח על הפסדים, מאכזבים ככל שיהיו, לבין דיווח על אי־סדרים ומעילות בכספים, שהשלכות הדיווח עליהם חמורות בהרבה - וזאת בהנחה שכחלון אכן ידע עליהם בזמן אמת.

השורה התחתונה: הפרקליטות חושדת שלכחלון היה אינטרס כלכלי למנוע פגיעה בדירוג האשראי שתפחית משכרו. הוא צפוי לטעון שיזם קיצוץ בשכר ולא ניסה להסתיר הפסדים.

5האם כחלון משלם על כשלים שהחלו לפניו?

כאמור, לפי כתב החשדות, האי־סדרים בנצרת התגלו עוד ב־2020 והיו ידועים לבעלי השליטה, שהסתירו אותם מהדירקטוריון ומהציבור. "סליחה על ההתבטאות, נפלת על חבורת הזבל", אמר לכחלון החוקר ברשות ני"ע. הפרקליטות אף חושדת שבעלי השליטה קיבלו במרמה מניות בשווי 50 מיליון שקל מהחברה הציבורית וכי אזר משך כ־400 אלף שקלים מהחברה הציבורית לצרכיו האישיים - שתי פרשות שבהן כחלון כלל לא חשוד.

עם זאת, מבחינת הפרקליטות, העובדה שכחלון הצטרף לחברה שכבר הייתה שקועה באי־סדרים לא פוטרת אותו מאחריות בפרשת הסניף בנצרת. זאת, במיוחד לנוכח תפקידו המשפיע כיו"ר הדירקטוריון. דומה, כי לא בכדי ביקשו החוקרים לדעת כיצד התכונן כחלון לתפקיד.

בחקירתו השיב כחלון שפעל כמצופה ממנו, וכי התכונן לתפקיד באמצעות התייעצויות וקריאת מאמרים. מעבר לכך, כחלון עשוי למנף את החשדות נגד בעלי השליטה כדי למקם את הפרשה על רקע רחב יותר של חברה שהתנהלה באופן מפוקפק עוד לפני שהצטרף אליה, וללא קשר אליו.

השורה התחתונה: הפרקליטות מייחסת לכחלון אחריות, כולל מתוקף תפקידו המשפיע כיו"ר. הוא צפוי לטעון שפעל כדין, ולהדגיש שהחברה פעלה באופן מפוקפק עוד לפני שהצטרף אליה.

עו"ד נתי שמחוני, המייצג את כחלון: "לאחר קבלת עיקרי החומרים, אנחנו בטוחים היום יותר מתמיד - השר לשעבר פעל כמצופה מבעל תפקיד. נשטח את עמדתנו, הזועקת חפות, למול הפרקליטות ואנו חדורי אמונה שהאמת תצא לאור. התנהלותו של כחלון הייתה ללא רבב".

*** חזקת החפות: תיקו של כחלון עומד בפני שימוע, הוא לא הועמד לדין ולא הורשע בדבר, ועומדת לו חזקת החפות.