בהשקעה של 150 מיליון שקל: נתניהו יקים מטה AI במשרדו, רק שזה גוף שכבר קיים

אחת הדרמות הבלתי־מדוברות בליל אישור התקציב בממשלה נרשמה לא במאבקים של משרד האוצר מול השרים - אלא בתוך האוצר. בשעת לילה מאוחרת ישב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשיחה מתוחה עם בכירי אגף התקציבים במשרדו. לפי אחת הגרסאות, אנשי המקצוע התנגדו להיקף התוספות שביקש סמוטריץ' להכניס לתקציב בהשקעה בהייטק ובבינה מלאכותית.

● הסיוע הצבאי מארה"ב מהווה 60% מהוצאות הביטחון. מה יקרה לו אחרי הבחירות?
● פרשה ביטחונית חדשה: מתנהלת חקירה הנוגעת לאירועי תחילת המלחמה

בניסיון להתכנס למסגרות הגירעון, באגף התקציבים ניסו לשכנע את סמוטריץ' שענף הטכנלוגיה לא זקוק להגדלות הסיוע, בשעה שיתר התקציב עומד בסימן קיצוצים וגזירות בצל המלחמה - ובטח שלא בתוכנית נפרדת ממנהלת הבינה המלאכותית שפועלת בלאו הכי ברשות החדשנות ואף תוקצבה רק בספטמבר האחרון ב־500 מיליון שקל נוספים.

מנגד, באגף החשב הכללי באוצר הפצירו בסמוטריץ' לשחרר כספים להטמעת בינה מלאכותית במשרדי הממשלה. בסביבתו הקרובה ייעצו לשר להוסיף השקעות לכלל ענף ההייטק, כדי לשנות במשהו את תמונת המצב בתקציב שנעדר כמעט ממנועי צמיחה. כך, דווקא סמוטריץ', שעמד במוקד מחאות ההייטק בשנתיים האחרונות, הכריע לבסוף על שיריון במסגרת התקציב של 700 מיליון שקל לענף הייטק ו־150 מיליון שקל נוספים לבינה מלאכותית.

כעת נרשמים מאבקים סביב השאלה מי ינהל את ההשקעות החדשות ב־AI, או לפחות מי יקבל עליהן את הקרדיט. לגלובס נודע כי ביום חמישי מתוכננים במשרד ראש הממשלה להפיץ החלטה על הקמת מטה חדש תחתיו, שירכז את כל הפעילות הממשלתית בתחום הבינה המלאכותית. סמוטריץ' צפוי להסכים להקמתו רק אם בראש המטה בפועל תעמוד דמות ציבורית בולטת, שתיבחר מתוך ענף הטכנולוגיה.

"לבנות הכל מחדש"

באגף החשב הכללי באוצר מבצעים עבודת מטה שנועדה למפות את הצרכים בתחום ולבנות "תוכנית אסטרטגית לבינה מלאכותית" ממשלתית. יצויין כי לפחות שני שרים במשרד המדע עסקו בבניית תוכנית שכזו בשנים האחרונות: תוכנית מקיפה שהתוותה שרת המדע לשעבר אורית פרקש־הכהן ועדיין תקפה במידה רבה, ולאחר מכן תוכנית קצרה יותר שנוסחה על ידי מחליפה בתפקיד, אופיר אקוניס. המנהלת צפויה לקבל תקציבים נוספים מתוך ה־700 מיליון שקל הנוספים להייטק.

"במשרד האוצר מבקשים לבנות תוכנית לאומית אסטרטגית שכוללת היבטים של רגולציית AI, בניית תשתיות בתחום והטמעת הטכנולוגיה במערכת הבריאות, החינוך ובממשלה - אבל תוכנית כזו בדיוק כבר קיימת", אומר בכיר בתעשיית ההייטק. "יש כאן רצון למחוק את כל מה שנעשה עד כה ולבנות הכל מחדש, אחרי שנים של עבודת מטה ותכנון".

באוצר מתכוונים להזרים בשנה הקרובה 150 מיליון שקל לתקצוב של פרויקטים קצרי טווח של בינה מלאכותית שיעסקו בהסרה מהירה של חסמים בירוקרטיים לעסקים ולציבור. כמו כן, יושקעו במסגרת התקציב הקרוב עוד 700 מיליון שקל בענף ההייטק, בהתאם לצרכים שיוגדרו בהמשך. ככל הנראה, חלק בלתי מבוטל מהסכום הגדול יוקצה אף הוא לבינה מלאכותית. בין הפרויקטים הנשקלים לתקצוב מיידי: קיצור זמני המתנה לרישוי עסקים במערך הכבאות או הנפקת היתרים במנהל התכנון; מערכות לניהול וועדות רפואיות או ועדות תעסוקה; או מערכות לבדיקת שטרות יבוא עבור המכס.

את התקצוב ינהל החשכ"ל יחד עם מערך הדיגיטל במשרד הכלכלה ואגף התקציבים באוצר, ובתיאום עם ראש הממשלה, במנגנון שבו על כל שקל שיוציאו המשרדים ישקיע מטה הבינה המלאכותית סכום דומה.

ביקורת עניינית?

נכון להיום כאמור, פועלת מנהלת הבינה המלאכותית ברשות החדשנות - רשות סטטוטורית המשויכת למשרד המדע אך מתנהלת באופן עצמאי, לפי המתווה מתקופת פרקש־הכהן.

ראש המנהלת מטעם הרשות, זיו קציר, מרכז את המדיניות והתקצוב באמצעות פורום בין־משרדי המכונה "תל"מ" (הכולל את רשות החדשנות, מל"ג־ות"ת, מפא"ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד האוצר) בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי.

 ד''ר זיו קציר, ראש המנהלת לבינה מלאכותית ברשות החדשנות / צילום: כדיה לוי

באמצעות המנהלת הקיימת, התחייבה הממשלה להקצות מיליארד שקל סך הכל בשתי פעימות, החל מ־2022 ועד סיום הפעימה השנייה ב־2027 - סכום שבפריסה שנתית נחשב נמוך למדי בקנה מידה בינלאומי ומפוזר בין עיסוקים רבים, כגון תמיכה בפיתוח מודל שפה בעברית ובערבית, פיתוח מאגרי מידע רפואיים, הקמה של מחשב על, הקמת מכון מחקר עצמאי בתחום הבינה המלאכותית, ומחשוב משרדי הממשלה. מאז פרוץ המלחמה התמקדה המנהלת בתקצוב יותר פרויקטים ביטחוניים־טכנולוגים, גם ללא קשר ישיר לבינה מלאכותית.

במשרד ראש הממשלה ובאוצר מותחים ביקורת על מנהלת הבינה המלאכותית ברשות החדשנות בטענה שקצב פעילותה איטי ושהיא סובלת ממעמד פוליטי נחות בהיררכיה הממשלתית. מנגד, בענף הבינה המלאכותית נתפס המהלך כאירוע פוליטי שמטרתו לאפשר לנתניהו הזדמנות להתערב בנעשה בתחום, ולמתג את עצמו כמי שעוסק גם בענייני טכנולוגיה חשובים, כפי שבעבר קידם את הקמת מערך הסייבר במשרד ראש הממשלה והרבה לנאום על חשיבות תחום הסייבר בכנסים ואירועים.

יחד עם זאת, המבקרים מציינים כי מערך הסייבר איננו עוסק בקידום ופיתוח תעשיית הסייבר הישראלית - שפעילה בישראל עוד משנות התשעים - אלא בהגנה על תשתיות ממשלתיות מפני מתקפות.

במקום ה־20 בעולם

בניגוד למערך הסייבר, בין מטרותיה של מנהלת הבינה המלאכותית גם קידום התעשייה הישראלית בתחום שבו היא נתפסת כנחותה ביחס למדינות המערב, ואפילו למדינות קרובות יותר כמו איחוד האמירויות, סעודיה וסינגפור. מעמדה של ישראל בדירוגים הבינלאומיים הנחשבים ממשיך להידרדר בכל שנה בשל מחסור ברגולציה מתאימה, תכנון קצר טווח ועיכוב גדול בבניית תשתיות חיוניות כמו מחשב על ומעבדות מתקדמות באקדמיה.

במחקר שפורסם על ידי מכון טורטויס מדיה עולה כי ישראל הידרדרה מהמקום החמישי בעולם במדדי הבינה המלאכותית החשובים ב־2021 למקום התשיעי השנה. לפי דירוג של AIPRM, המשווה בין מדיניות הבינה המלאכותית הממשלתית של מדינות שונות, ממוקמת ישראל במקום ה־20 בין פרו לאסטוניה, כאשר היא המדינה היחידה מבין 30 הראשונות בה נטען כי היא חסרה באסטרטגיה לאומית.

היוזמה של ראש הממשלה זוכה לתמיכת מערך הדיגיטל, חטיבה במשרד הכלכלה שעוסקת בניהול פרויקטי מחשוב ממשלתיים ותפחה בשנים האחרונות למימדים גדולים - היא מעסיקה כיום כ־800 עובדים.

בתוכנית הבינה המלאכותית הקיימת המערך מקבל מקום שולי יותר, השקעה של 150 מיליון שקל בלבד לשלוש שנים, וכעת בטוחים בכירים בענף המחשוב כי המערך יוכל לקבל תקציבים רבים יותר. מערך הדיגיטל הקים ללא תקציבי התוכנית את מרכז האלגוריתמים, המאפשר למפתחי בינה מלאכותית מכל משרדי הממשלה לחלוק טכנולוגיות מתקדמות.

בכירים רבים בענף ההייטק מברכים על כך שראש הממשלה מתכוון להעלות בסדר העדיפויות שלו את תחום הבינה המלאכותית, אך מטילים ספק ביכולתו וביכולת משרד הממשלה להציב תקציב רב־שנתי כחלק מתכנית חומש ארוכת טווח, כפי שהדבר נעשה, למשל, במדינות כמו סינגפור ואיחוד האמירויות. בינתיים, גם במנהלת הבינה המלאכותית הקיימת לא מתכוונים להפסיק את העבודה: כבר שם מגבשים את מה שמכונה "הפעימה השלישית" של התוכנית, שייתכן מאוד כי תתוקצב כבר בסיוע המטה החדש.