אחרי שתבקרו במסעדה הזאת לא תוכלו לחזור לאכול עוף "רגיל"

המועצה המקומית שדות דן, או בשמה הקודם עמק לוד, חבוקה בשפלה בין נתב"ג, רמלה ומודיעין, ויש בה תשעה יישובים קטנים עם צביון כפרי. יצאנו לבקר בכמה מהם ולדגום את הפנינים של האזור - טבע, אוכל טוב וסדנה להעביר את הזמן בכיף.

● במושב במרכז יש חווה כמו בניו המפשייר, שמגישה עוף אורגני צלוי מהנדירים שאכלנו
● מאפייה מושחתת, מוזיאון יפהפה וגלידת לחם וחמאה: זה הרחוב להעביר בו יום שלם 
● ביצה עם תבלין שרק בני הכפר מכירים: זה המקום לעצור בו לארוחת בוקר

10:00 | משהו לעשות: שלוש שעות של יופי טהור ומסאז' לציפורן

בכל יום שישי חברתי שרי ואני חולקות שגרה קבועה. כל אחת בתורה תרה אחר מקום לרכוש בו זרי פרחים טריים, ויחד אנחנו בוחרות בקפידה את הצרורות ומתחילות לשזור לעצמנו זרים של תקווה לסוף שבוע טוב. הפעם שרי החליטה לקחת את הנוהג צעד קדימה כשרכשה עבורי מתנת יום הולדת מפתיעה - סדנה לשזירת פרחים באקדמיה Fruit & Bloom.

 סדנאות שזירה ב-Fruit and Bloom / צילום: אילונה ריי

נפגשנו עשר נשים במחסן קירור בעיבורו של האנגר חקלאי, אי שם במושב זיתן. קיבלנו הוראות נוסח "חסמבה" להגיע למקום, ועת נפתחה דלת הקסמים מצאנו את עצמנו שקועות בשלוש שעות של יופי טהור.

המדריכה שלנו, אולגה, שהקימה את האקדמיה, מגיעה בכלל מתחום עיצוב אופנה. לפני כמה שנים הלכה לסדנה, נגעה בפרחים, ולדבריה התמכרה לעד. "החלפתי טקסטיל בפרחים", היא מחייכת.

הסדנה היא שזירה ברשת. אנחנו מתפזרות בין העמדות, עוטות סינר וכפפות, מקשיבות בדריכות להסברים ומתחילות לעבוד. כבמטה קסם מתחיל להתמלא הכלי שקיבלנו בענפים, דליות ופרחים. אנחנו מתמסרות בחפץ לב לתכונותיהן של ורדים, צבעוניים וחרציות פונפון. כעבור שלוש שעות מדגמנת כל אחת מאיתנו זר שבקלות היה יכול לככב באחת ממסעדותיה של רותי ברודו.

אולגה חושפת בפנינו מקצת מהסודות השמורים של עולם הפלוריסטיקה. מתברר שגם כאן יש אסכולות, טרנדים, מיתוסים ועקרונות. היא מעניקה בנדיבות טיפים ורעיונות, מלטפת כל עלה, עושה מסאז' לציפורן ומכירה לעומק כל גבעול ופרח. אנחנו בוהות בה מהופנטות, גומעות כל משפט ועצה, מנסות לחקות את תנועות ידיה הקלילות ונשבעות להחליף את המים של הפרחים.
Fruit and Bloom, זיתן

13:00 | משהו לשתות ולקנות: קפה, כדור שוקולד וסחרחורת

הסדנה הגבירה את החשק ואת התשוקה לשזור ולמלא את הבית בעוד פרחים. אולגה המליצה על משק 25, במשמר השבעה הסמוך, לרכישה של צרורות מכל המינים. אך לפני כן החלטנו לעצור לקפה, ומצאנו את מבוקשנו במושב. ברחבה ירוקה עמדה עגלה חמודה בשם קפה בכפר שסיפקה משקה, מאפה ואתנחתה.

 קפה בכפר. משקה, מאפה ואתנחתה / צילום: חגית אברון

הסתפקנו בקפה ובכדור שוקולד פעוט והמשכנו למשק פרחים 25, האנגר עצום ממדים, מחולק לחדרים ולחללים שבכל אחד מהם עשרות סוגי פרחים מחולקים לצבעים וסוגים, שגרמו לסחרחורת חושים. מצוידות בידע מהסדנה לא התבלבלנו משלל הטוליפים הצבעונים, מהכלניות החדשות ומיופיין הפתייני של חרציות הפונפון, וניגשנו נחושות לרכישה מושכלת כפי שהורתה לנו אולגה. "ירוקים וענפים תחילה, צבעים לפי גלגל הצבעים ובחירה מדודה של פרחים שיחזיקו מעמד עד שנגיע לממלכה בפעם הבאה". מחירי הפרחים, אגב, משתנים בכל יום.
משק פרחים 25, משמר השבעה

14:00 | משהו לאכול: חוויית Farm to Table מהמשובחות שבנמצא

עוד עשר דקות נסיעה בכבישי השפלה, והגענו לסעוד את ליבנו בצוהרי היום במשק מלמד. אני מכירה את אריק מלמד, הבעלים הצנוע, עוד מהימים שהיה עורך במקום ארוחות סודיות שנלחשו מפה לאוזן. גם היום לא רבים יודעים על פינת החמד החקלאית-קולינרית שמציעה חוויית Farm To Table מהמשובחות והמדויקות שבנמצא.

 כריך במשק מלמד / צילום: דריה מחוטה

החווה קיבלה את פנינו בשלווה ירוקה. שדות ותלמים של חסות, ירוקים וירקות, מרחב דשא אדיר ממדים וחנות משק שכמותה מוצאים בחוות בניו המפשייר. מכל דלועים ענק הזכיר שהאלווין נחגג זה עתה, ושלטים חמודים ומלאי הומור פיתו אותנו לאחוז בסלסלה, לרכוש ממיטב התוצרת הטרייה שבחנות, ולקנח בארוחה טובה לצד כוסית ארגמנית של ערק סלק.

בחרנו בעוף אורגני צלוי, שלצדו ירקות אפויים מהגינה, רכשנו כיכר לחם של האופה המוכשר "אדון שיפון" והצטיידנו בקצת פינוקים לשבת.

התיישבנו מול ערוגות הגינה, מכרסמות את העוף, שמי שטעם את טעמה של ציפור חופש שגדלה במרחבים לעולם לא יוכל לחזור לאכול את הרגילים, והתפעלנו מכמה טעים ועמוק יכול להיות טעמם של במיה וסלק.
משק מלמד, כפר הנגיד