כל הדרכים מוליכות לקלפי: מאחורי ההצהרה של ארדואן על ישראל

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן ייצר היום (ד') אמירה אמורפית כי "ניתקנו יחסים עם ישראל", בתגובה לשאלה עיתונאית שעסקה ביחסי הסחר בין המדינות. האמירה הדו־משמעית הזו שהינה חסרת תכלית, לפי שעה, במציאות שהרי שגרירות טורקיה בתל אביב פעילה - אינה מקרית או מהווה פליטת פה. מבחינת ארדואן, כל הדרכים מוליכות לקלפי. 

● טראמפ הודיע רשמית: אילון מאסק ימונה לתפקיד בממשל החדש
● פרשנות | ידיד קרוב אך חסר ניסיון: זה השליח המיוחד של טראמפ למזרח התיכון

לאחרונה, פתח נשיא טורקיה עם אנשיו בקמפיין נוסף להפיכת החוקה הטורקית לכלי בידי היוצר. לאחר שניצל את ניסיון ההפיכה ב־2016 כדי לשנות את שיטת הממשל מפרלמנטרית לנשיאותית ולחזק את עוצמתו, בשנת 2024 פחות מתאימה לו מגבלת שתי הכהונות לנשיא. אותה מגבלה שבעצמה כבר הפכה למגוחכת בגלל ארדואן. מנהיג טורקיה החל לכהן כראש הממשלה ב־2003, כנשיא ב־2014, ושינוי החוקה ב־2017 התפרש ככזה שמאותו רגע ייספרו לו שתי מערכות בחירות כשתי קדנציות. 

מהתהלך בין הטיפות

הוא ניצח, בקלפי, בשתי מערכות בחירות כשבזו האחרונה, בשנה שעברה, הוא התגלגל לסיבוב שני מול הלוזר הנצחי של הפוליטיקה הטורקית, כמאל קיליצ'דראולו. אותה הישרדות פוליטית הביאה את נשיא טורקיה לסיטואציה שבה במרץ הכריז כי הקדנציה הנוכחית היא האחרונה שלו, בהתאם לחוקה. זו הייתה הצהרת "תחזיקו אותי" לפני הבחירות המקומיות בסוף מרץ, שבהן מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) נחלה כישלון היסטורי. המפלה החמורה הביאה אותו לחשוש מנזקי היחסים עם ישראל שהרי הוא לא רק הפסיד למפלגת העם הרפובליקנית (CHP) הכמאליסטית, אלא גם "נעקף" מימין על ידי מפלגת "הרווחה החדשה" (YRP). המגמה הזו הובילה אותו להטלת אמברגו הסחר על ישראל, שנחשף בגלובס.

מאז נאלץ ארדואן להתהלך בין הטיפות ולא לנתק יחסים עם ישראל, שהרי בהיעדר השפעה על הזירה הפלסטינית - לא יהיה לנו "קייס" מול בסיס קהל המצביעים שלו להציג עצמו כמנהיג אזורי שמשפיע על הנושא שמעניין אותם. על כן, סייגו את הסחר עם הפלסטינים שיצר סיטואציה מגוחכת למדי שבה ספינות ממשיכות להוביל סחורות מטורקיה לנמלים בישראל, בגלל שלפלסטינים אין נמלים. וכך, נוצרה הפרצה הפלסטינית, שדרכה מיובאות סחורות לישראל במסווה של יעד פלסטיני. 

הנפט האזרבייג'ני

שתי סוגיות נוספות שמעידות עד כמה באנקרה מציגים אמת יחסית הן הנפט האזרבייג'ני ופעילות צים. תומכי חמאס טורקים מוחים כבר חודשים רבים על כך שאזרבייג'ן מובילה נפט לישראל דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן שבסיומו הוא מועמס על מכליות לחיפה, ועל כך שספינות ומכולות של צים "שוטפות" את נמלי טורקיה, מעצם היותה אחת מעשר החברות הגדולות בעולם. בממשלתו של ארדואן משתמשים עבור זאת בתירוצים כמו "דרכנו רק מובילים ואנחנו לא סוחרים" או "אין לנו מה לעשות עם זה". 

כעת, ארדואן רואה כיצד אנשי מפלגתו מכינים את הקרקע להתמודדות בפריימריז ב־2028 ומביטים עליו כדמות חולפת, על אחת כמה וכמה שמעמדו האלקטורלי בשפל היסטורי. מנגד, נשיא טורקיה החליט לפתע להפוך את עורו ולחפש את הדרך הפשוט ביותר להתמודד על עוד קדנציה. הפרצה היחידה בחוקה הקיימת שיכולה לאפשר לו זאת היא הכרזה על בחירות בזק, משום שהוא ניסה לרתום את הכורדים לשינויי חוקה - ונפל על אוזניים ערלות. 

הכרזה על בחירות מוקדמות בטורקיה היא כבר אינה שאלה של אם, אלא מתי. כשקוראים את זרועות התעמולה של ארדואן, בהם אתר "מידל איסט איי", הפועל עבורו ועבור קטאר במסווה של אתר תמים למראה באנגלית, כבר מספקים בתור "אליבי" את אלו שפועלים מתוך מפלגתו של הנשיא כדי להתכונן ליום שאחרי - עבור הבחירות המוקדמות שצפויות לקרות. וכשאלו יקרו, הסוגיה הפלסטינית תתפוס מקום גדול יותר מאי פעם.

לכן, ארדואן זקוק לכדורים בקנה הפוליטי שהוא ישאיר לרגעי האמת מבחינתו. אם עכשיו יכולו כל הקיצין על יחסי טורקיה־ישראל, אזי זהו יהיה סוף פסוק להשפעה הטורקית בזירה הפלסטינית. אותה השפעה שבאה לידי ביטוי בעיקר בעזרת חמאס. על כן, כבר היום נדרשת ישראל להיערך עם תוכנית סדורה ליחסי טורקיה־ישראל שתספק לארדואן את החיזוק החיובי שיוכל להציג כמועיל ברמה האלקטורלית, במקום שהכדור האחרון שיישאר לו בקנה הוא לשרוף כל קשר עם ישראל.