מחסור בהלוואות ובלקוחות: עסקים קטנים ביישובים ערביים בצפון נאבקים לשרוד בצל המלחמה

המצב הביטחוני, שהפך לשגרה קשה באזורי הצפון ומחוז חיפה, אינו גובה מחיר רק בתחום האישי והביטחוני, אלא גם במונחים של הכלכלה המקומית. לפי נתוני ארגון להב (לשכת העצמאים בישראל), כ־59 אלף עסקים, רובם קטנים, נסגרו מאז תחילת המלחמה, והפגיעה המשמעותית ביותר נרשמה במחוז הצפון. שיעור העסקים שדיווחו על ירידה של יותר מרבע במחזור העסקאות עמד על 43% בקו העימות הצפוני, בהשוואה ל־29.8 בממוצע הארצי.

"הפגיעה היא כלכלית ומשפיעה על כולנו", אומר אמיר (השם המלא שמור במערכת. רוב בעלי העסקים שדיברנו איתם העדיפו להתראיין לא בשמם המלא), בעל עסק בעכו. "זו מציאות שאין בה ודאות אפילו יום אחד".

מחיר המתיחות עם טורקיה

אחד האתגרים המרכזיים שעלו מבעלי העסקים שאיתם שוחחנו, הוא משבר האספקה שנגרם בעקבות קשיים בהובלת סחורות מטורקיה, שעליהם נשענים רבים מבעלי העסקים בחברה הערבית, וזאת בעקבות המתיחות בין המדינות.

"הסחורה תקועה", טוען אמיר, "אין לנו אפשרות לקדם את הפעילות כמו שצריך. במציאות כזאת, אתה כל הזמן במתח שאין לך שליטה עליו. הלקוחות מצפים לאספקה שוטפת, ואנחנו לא יכולים לעמוד בזה עם עיכובים כאלה".

מרים, שמנהלת חנות בגדים בכפר בגליל, אומרת שנאלצה לפנות לספקים מקומיים בתל אביב, ו"זה מייקר לי את כל העלויות. בגדים שהיו מגיעים מטורקיה בזול כבר לא נגישים לי, מה שגורם לייקור הסחורה שמגיעה כעת ממקור מקומי".

חנאן, בעלת עסק קוסמטיקה בגליל, מדווחת גם היא על עיכובים רבים באספקה, מה שמוביל לצמצום ההכנסות ופוגע ביכולת העסק להציע מגוון מוצרים. "המצב הביא לכך שכמעט אין לקוחות", היא מוסיפה. "התחושות שלי הן כאילו הקרקע נשמטת לי מתחת לרגליים, ואני לא יכולה להבטיח לעצמי שום דבר מבחינת פרנסה".

לקוחות חוסכים במותרות

המצב הביטחוני משפיע גם על הרגלי הצריכה של הלקוחות. נור, מנהלת חנות מתנות והדפסות, מספרת שהתחושה הכללית בקרב לקוחותיה היא ש"אין טעם" ברכישות שאינן הכרחיות. "הלקוחות אומרים לי, 'אין בזה צורך עכשיו'".

חנאן מדגישה את הקושי בשימור ההכנסות נוכח הביקוש הנמוך ואומרת: "גם אחרי שהשקעתי בשיווק באינסטגרם וברשתות החברתיות, לא הצלחנו למשוך לקוחות. אנשים פשוט לא קונים עכשיו". לדבריה, ההכנסות הנמוכות והמצוקה הכלכלית גרמו לה לשקול לסגור את העסק ולחפש עבודה אחרת שתבטיח לה יציבות.

גם מרים שוקלת למכור את המלאי שנותר ולסגור את העסק לצמיתות, ונור אומרת שהחלה להציע מוצרים בסיסיים במחירים סמליים כדי להתמודד עם המצב, בתקווה שמשהו ישתנה. אך גם היא מכירה בכך שסגירת העסק עשויה להיות צעד בלתי נמנע אם המציאות לא תשתפר בקרוב.

"כבר בתחילת המלחמה פניתי לעירייה בבקשה להקלות בארנונה ופניתי לבעל הנכס לבקש הנחה בשכר הדירה, אך לא קיבלתי מענה או סיוע", אומרת ע'אדה בוליס, בעלת בית קפה וחנות לעבודות מלאכת יד בנצרת. לבסוף החליטה לסגור את הדלתות. "המענק שקיבלתי היה קטן מאוד ולא אפשר לי להחזיק מעמד", היא אומרת.

מעגל מתרחב של נפגעים

זובידאת אחמד אסמעיל, מבעלי נגריית מוראד מבסמת טבעון, אומר שהירידה הדרמטית בעבודה החלה בתקופת הקורונה ונמשכת ביתר שאת בעקבות המלחמה הנוכחית. "אחת הסיבות המרכזיות לכך, לצד קושי באספקת חומרי הגלם, היא המחסור בעובדים, שנוצר לאחר שהממשלה הגבילה את כניסת עובדי הבניין מהגדה המערבית לישראל.

"כשאין התקדמות בבנייה, אנחנו, הנגרים, לא מגיעים לדוגמה לשלב ההתקנה של ארונות מטבח", הוא מסביר את הקשר. "עסקים גדולים מקבלים תמיכה כלכלית מגופים שונים, בעוד שלעסקים קטנים אין אותו גב כלכלי. גם תשלומי המס מכבידים עלינו בצורה משמעותית יותר".

מוראד, בנו של אחמד אסמעיל, מדגיש שהצפון הוא מוקד של עסקים קטנים בענף הנגרות, והמצב הביטחוני סיבך את העניינים. "בגלל האזעקות, אנשים פחדו, והרבה לקוחות, בעיקר מהמגזר היהודי שמרכיב כ־80% מהלקוחות שלנו, פשוט עצרו את כל הפעילות".

העדר תמיכה מספיקה

בארגון להב אומרים ש"מתווה הפיצויים האחרון הוענק רק לתושבי קו העימות, יישובי רמת הגולן והגליל העליון, אף שהפעילות גם באזורים אחרים בצפון, כגון צפת וחיפה, נמצאת בירידה".

"מה שהמדינה מעניקה לא משתווה לצרכים האמיתיים של העסקים בצפון", אומר בעל עסק, "אנחנו צריכים תמיכה הרבה יותר משמעותית כדי להתמודד עם התחרות והקשיים הכלכליים שאנו חווים כאן, הרחק מהמרכז".

ד"ר סאמי מיעארי מאוניברסיטת תל אביב, המתמקד במחקריו בנושאי אי־שוויון ופערים חברתיים, מצביע על הקושי הייחודי של עסקים קטנים בחברה הערבית. לדבריו, הם סובלים ממחסור בידע ובכלים לניהול עסק בתקופות משבר וגם העדר תמיכה מספקת מהבנקים, לדוגמה דרך הקלות במתן הלוואות.

"המענקים שהוצעו על ידי משרד העבודה, שאמורים היו להוות קרש הצלה לעסקים הקטנים, אינם נגישים עבור עסקים ערביים רבים", הוא אומר, "שכן הם אינם עומדים בקריטריונים הנדרשים. כתוצאה מכך, עסקים אלו מוצאים את עצמם נאלצים להתמודד עם עומס כלכלי כבד, שדוחף אותם בהדרגה אל סף פשיטת רגל".

חגית רובינשטיין, סמנכ״לית קרנות קורת - עמותה לפיתוח כלכלי, מוסיפה כי הקשיים שבהם נתקלו עסקים קטנים רבים בחברה הערבית השפיעו על יכולתם לפנות לקבלת סיוע ולעמוד בדרישות שנקבעו לתמיכה. חלק מהעסקים, במיוחד הקטנים שבהם, חששו שהם לא יוכלו להחזיר את הסכומים לאחר מכן, משום שלא היו בטוחים אם יצליחו להמשיך ולהפעיל את העסק בתום הלחימה.

כדי להתמודד עם המצב, הקימה העמותה קרן חירום להלוואות, שמטרתה לסייע לעסקים אלו להחזיק מעמד. לדברי המנכ"לית עדי עזריה, קרנות קורת משיקות תוכנית ייעודית בת שלוש שנים, המיועדת ללוות כ־150 עסקים מדי שנה. "התוכנית מתמקדת בליווי עסקי אישי ובהעצמת השימוש בהלוואות, מתוך מטרה לשפר את סיכויי ההצלחה והשיקום של העסקים.

הדגש מושם על יצירת מקומות עבודה חדשים והחזרת הפעילות הכלכלית השוקקת לאזור".

מחפשים פתרונות יצירתיים

במשרד הכלכלה אומרים שהסיוע הממשלתי זמין ומופנה לכל העסקים בצפון, כולל אלו מהמגזר הערבי. "הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מספקת שירותי ייעוץ פיננסי, שיווקי והדרכות מקצועיות לאלפי יזמים ועסקים ערבים, מתוך מטרה לסייע בהתמודדות עם הקשיים".

עוד אומרים במשרד כי נתוני הסגירה של עסקים אינם מדד אמין לחוסר התמיכה: "עסקים רבים אינם ממהרים לסגור תיק עוסק, ולכן קשה להסתמך על כך כמדד. דווקא נתונים כמו תשלומי מסים יכולים לשקף בצורה מדויקת יותר את מצב העסקים".

לפי נתוני המשרד, מאז תחילת המלחמה כ־3,500 עסקים, חברות ומפעלים מהחברה הערבית בצפון קיבלו סיוע ממעו"ף, כ־50% מכלל מקבלי השירות באזור. כמו כן, בשנה האחרונה קיבלו כ־400 עסקים מענקים להקמת חנויות מקוונות ולקידומן ברשת, ועוד מאות השתתפו בסדנאות מתקדמות בתחום".

אבל, כפי שמודה יוסף, בעל עסק, "העזרה הגדולה באמת לא יכולה להגיע רק מהמדינה. צריך לראות פה גם שיתוף פעולה מהקהילה ומהלקוחות - רכישה מקומית יכולה להיות תמיכה משמעותית בתקופה הזאת".

אמיר מציע לעודד את הציבור לרכוש מעסקים מקומיים וליצור מסגרות שיתופיות בין עסקים דומים, כדי להתמודד יחד עם קשיי האספקה והלוגיסטיקה.

"בעלי העסקים בחברה הערבית מתמודדים עם מאבק מורכב שמצריך לא רק כוח הישרדות, אלא גם תמיכה מתמשכת מהקהילה ומהמדינה", מסכם מיעארי. "במציאות שבה חוסר הוודאות הפך לשגרה, נדרשת התגייסות מערכתית שתשלב בין פתרונות יצירתיים לתמיכה רחבה, כמו עידוד צריכה מקומית, יצירת שיתופי פעולה, הקלות מס, פיתוח מסגרות הכשרה ועידוד מסחר מקוון.

"לצד זאת, הקהילה המקומית משחקת תפקיד משמעותי, כאשר הגברת המודעות לחשיבות רכישה מעסקים קטנים ושיתוף פעולה בין עסקים סמוכים יכולים לייצר מנגנוני תמיכה אפקטיביים. השילוב בין מעורבות מדינתית רחבה לאחריות קהילתית מגובשת עשוי לספק לעסקים את הכלים הנדרשים להחזיק מעמד במשבר הנוכחי ולשקם את הכלכלה המקומית בעתיד".