היקפים של שנה בשלושה ימים: הנהירה חסרת התקדים של המשקיעים הזרים אל הבורסה בתל אביב

המשקיעים הזרים תומכים בתקופה האחרונה בביצועי הבורסה בת"א, ואולי זו חלק מהסיבה לכך שהבורסה המקומית ירדה הרבה פחות מאשר המדדים בחו"ל בנפילות האחרונות. הזרים לא מתרגשים מהבלגן הפנים ישראלי (המהלכים לפיטורי ראש השב"כ והיועמ"שית), ובעיקר: נוהרים לכאן בגלל הכרזת המכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לצד דוחות חזקים שפרסמו חברות הנסחרות בבורסה המקומית, בעיקר הבנקים.

● מהדוט קום ועד 2008: איך נגמרו העליות היומיות הגדולות בהיסטוריה
● מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם: זה הלקח שמשקיעים צריכים ללמוד מהשבוע האחרון בשווקים

על פי נתונים של מחלקת המחקר של הבורסה לניירות ערך שהגיעו באופן בלעדי לידי גלובס, המשקיעים הזרים הסתערו על הבורסה המקומית מתחילת חודש אפריל, כשרכשו מניות נטו בהיקף של כמעט 900 מיליון שקל, מתוכם 800 מיליון שקל בימים שלישי-חמישי בשבוע שעבר, במקביל לדרמה של הכרזת המכסים ע"י טראמפ. הרכישות הגדולות הגיעו לאחר שבחודש מרץ רכשו משקיעים זרים מניות בכמעט 4 מיליארד שקל. מתחילת השנה הם רכשו מניות בהיקף של 5.2 מיליארד שקל ובבורסה מציינים כי השקעות הזרים נמצאות כעת בשיא של 5 שנים.

כדי להבין עד כמה מדובר בנתונים חריגים מספיק להסתכל על החודשים ינואר-פברואר השנה, שבהם רכשו המשקיעים הזרים נטו כחצי מיליארד שקל. גם בהסתכלות רחבה יותר המספרים כעת חריגים מאוד. בשנת 2024 כולה מכרו המשקיעים הזרים בת"א מניות נטו בהיקף של 1.3 מיליארד שקל, בשנת 2023 הם מכרו נטו 1.7 מיליארד שקל.

אם אתם שואלים את עצמכם אלו מניות קנו המשקיעים הזרים התשובה היא שהם, כהרגלם, מתרכזים בעיקר במניות הגדולות במדד ת"א 35. על פי הנתונים, המשקיעים הזרים רכשו מניות בנקים בהיקף של 2.6 מיליארד שקל ועוד 1.8 מיליארד שקל מניות של ענקית התעשיות הביטחונית אלביט מערכות וחברת התוכנה נייס.

הזרים חזרו למאזן חיובי נטו לראשונה מפרוץ המלחמה

כעת, בעקבות הרכישות האחרונות שביצעו, המשקיעים הזרים הם עברו לראשונה למאזן של רכישות נטו של 50 מיליון שקל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023. המלחמה הובילה אותם "לזרוק" סחורה ישראלית בהיקף מצטבר של יותר מ-9 מיליארד שקל. כזכור, הזרים, שלא מכרו מניות בזמן הרפורמה המשפטית והמאבק נגדה, מכרו בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה 3.9 מיליארד שקל שהמשיכה עם עוד מכירה של 5.3 מיליארד שקל במחצית הראשונה של שנת 2024. בחודשים שלאחר מכן הם החלו לחזור לבורסה בת"א, כפי שנחשף בגלובס בשנה שעברה.

הדר רומנו, מנהלת יחידת הדאטה בבורסה לניירות ערך מסבירה בשיחה עם גלובס שכניסת המשקיעים הזרים החלה כבר עם פרסום הדוחות החזקים של הבנקים: "בשונה מהמלחמה, שבה רק המוסדיים היו השחקן הבלעדי בשוק, בחודשים האחרונים גם המשקיעים הזרים מהווים שחקן משמעותי ואף יותר מהמוסדיים.

 הדר רומנו, מנהלת מדור הדאטה בבורסה לני''ע / צילום: ניקי וסטהפל

"ניתן לראות שהמשקיעים הזרים לא מושפעים מהאירועים המקומיים שקורים בארץ, הם לא מושפעים מפיטורי ראש השב"כ רונן בר כפי שהם לא מכרו בשנת 2023 בזמן הרפורמה המשפטית. מנגד, הם כן מושפעים מהמלחמה. מהרגע שנגמרה החזית הצפונית רואים כניסה חזרה של הזרים לשוק המקומי.

"מעבר לכך, לאור הדוחות החזקים של הבנקים, הם נכנסים בסכום גבוה של כמעט 5 מיליארד שקל, מתחילת חודש מרץ ועד היום. על אף המלחמה והמשבר הפוליטי, הזרים רואים בישראל כלכלה חזקה וצומחת הזדמנות, בשבילם אנחנו ממש חוף מבטחים כרגע" היא מוסיפה בהתייחס לתנודתיות בשווקים בעקבות תוכנית המכסים של טראמפ והקפאתה.

את חוסר הפעילות של הזרים ניתן למצוא רק בשוק האג"ח: "מתחילת המלחמה אפשר לספור על יד אחת את הימים שבהם הם רכשו אג"ח ממשלתיות. שם ניתן לראות כיצד הם לא רוכשים אלא יוצאים, מדי יום".

הציבור הישראלי מוטרד מפיטורי ראש השב"כ יותר מאשר מטראמפ

דרך קרנות הנאמנות וקרנות סל הציבור הישראלי מכר מתחילת חודש אפריל מניות בהיקף של 300 מיליון שקל, מתוכם 215 מיליון שקל מתחילת השבוע. בסך הכל מתחילת השנה קנה הציבור מניות בהיקף של 4.6 מיליארד שקל (רובם המוחלט בחודשים ינואר-פברואר), וזאת בהמשך לרכישות בהיקף של 3 מיליארד שקל בשנת 2024.

רומנו מהבורסה מציינת כי במקרה של הישראלים הגורם המשמעותי יותר הוא חוסר היציבות הפנימי בישראל ולא טראמפ: "המכירות של הציבור הישראלי לאו דווקא נובעות ממדיניות המכסים של טראמפ אלא בגלל פיטורי ראש השב"כ והחשש מהרפורמה המשפטית. בתחילת חודש מרץ הציבור עוד קנה מניות אך החל מסוף חודש מרץ (החל מה-23 בחודש) רואים יציאת כספים של הציבור הרחב, באמצעות קרנות הנאמנות וקרנות הסל וזו המשיכה בימים האחרונים עם החשש ממדיניות המכסים של טראמפ".

לדבריה, "המכירה כעת בגלל טראמפ לא שונה ממשברים קודמים. אי אפשר להגיד שיש פאניקה של הציבור בארץ כשמשווים למה שהתרחש בחו"ל וגם לא כשמשווים לקורונה, אז באמת הייתה פאניקה. הציבור הישראלי מפגין כעת בגרות".

המוסדיים עסוקים במימוש רווחים - אך קנו לתוך הירידות של מכסי טראמפ

הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור (גמל, פנסיה) , היו הגורם שקלט את החזקות המשקיעים הזרים שנמכרו עם פרוץ המלחמה. כך, מתחילתה ועד סוף חודש מרץ אשתקד הם רכשו מניות בהיקף של 9.5 מיליארד שקל. בחצי השנה שלאחר מכן הם לא ביצעו קניות מהותיות, ואז החל מחודש אוקטובר ובמקביל לזינוק החד של 30% שנתנה הבורסה הישראלית, לאחר מבצע הביפרים נגד חיזבאללה, והחיסולים של מהנהיגי הטרור יחיא סינוואר וחסן נסראללה, החלו המוסדיים למכור ולממש רווחים. מאז ואז עתה הם מכרו מניות בהיקף של 60% מהסחורה שקנו קודם לכן. כך, מאזן הרכישות שלהם מתחילת המלחמה ועד כה מסתכם בפלוס 3.6 מיליארד שקל.

כיצד המוסדיים הגיבו למכסים של טראמפ וחזרת הרפורמה המשפטית ופיטורי ראש השב"כ? מתוך אותן מכירות שהזכרנו כעת, מתחילת 2025 המוסדיים מכרו קרנות סל בהיקף של 2.6 מיליארד, כאשר החלוקה היא מכירה של 2.2 מיליארד שקל בינואר, רכישה של 1 מיליארד שקל בפברואר. במרץ הם מכרו קרנות סל בהיקף של 1.2 מיליארד שקל, בתחילת חודש אפריל הם המשיכו למכור בחצי מיליארד שקל. בשבוע האחרון המגמה של המוסדיים שוב התהפכה ובעקבות הירידות החדות בשווקים הם קנו קרנות סל בהיקף של 370 מיליון שקל.