עמידות לזעזועים והרבה AI: הדרך לצמרת ההייטק

כיצד נראים הסטארט־אפים הישראליים הבולטים של 2025? הם עמידים במיוחד, הוקמו לרוב בתחילת העשור או קצת לפניו ושרדו את טלטלות הקורונה, סערת החקיקה המשפטית, מלחמת חרבות ברזל וההשקות של מנועי הבינה המלאכותית שמייתרות מדי שנה את פעילותן של מאות חברות קטנות.

מי ששרד את הזעזועים הללו בהצלחה, ואולי אף רכב עליהם בתור מנוף עסקי, רק התחזק. מבט על 30 החברות שנמצאות בצמרת דירוג הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס חושף חברות שמסייעות לחברות אחרות באמצעות טכנולוגיה עתירת בינה מלאכותית לחתוך בבירוקרטיה, לנהל כמות גדולה יותר של משאבי מחשוב כמו עיבוד ענן או בינה מלאכותית - וכך לחסוך הרבה יותר; אחרות מסייעות לחברות להתגונן מפני האיום שמגלם עידן הבינה המלאכותית, שבו נכנסים אל הארגון בבת אחת מודלי שפה, בוטים וסוכני AI. חלקם אפילו מתפקדים כמעין עובדים לכל דבר, או לכל הפחות כשוליות; רבות מהחברות, שהוקמו על ידי מפתחי תוכנה לשעבר, פונות למפתחי התוכנה בעצמם, מציעות להם כלים כדי להסתנכרן ביניהם, לחסוך במשאבי פיתוח ולהפיק יותר מעצמם באמצעות קוד מבוסס בינה מלאכותית.

1הכסף חזר לזרום אחרי הפוגה קלה

רוב הסטארט־אפים שזכו לפריצת דרך בשנה או בשנתיים האחרונות החלו את פעילותם ב־2019, השיקו מוצרים לשוק, צמחו במהירות וגייסו בשנה שעברה את עיקר הונם. על פי בדיקה במאגר פיינדר, זרוע המחקר של ארגון סטארט־אפ ניישן סנטרל (Startup Nation Central), עולה כי מעט יותר ממחצית מההון שגייסו 30 הסטארט־אפים המבטיחים ביותר, גויס בשנה שעברה - 891 מיליון דולר מתוך 1.6 מיליארד דולר; 6 מתוך 10 החברות המדורגות במקומות הגבוהים ביותר גייסו בין 64 ל־85 מיליון דולר סך הכול. בנוסף, 28 מתוך החברות השיקו מוצר לשוק וכמעט כולן מעסיקות בין 50 ל־200 עובדים.

"2024 הייתה שנת הפריצה של רבות מהחברות המבטיחות, אז גם הכסף חזר לזרום לשוק אחרי תרדמת יחסית. ולא בכדי - חלק נכבד מהכסף זורם לחברות בשלבי הצמיחה", אומר לגלובס יריב לוטן, סמנכ"ל פיתוח ודאטה ב־Startup Nation Central.

2 ניסיון הוא שם המשחק

לגיוסים הגדולים ומסלול הצמיחה המואץ ניתן גם לייחס את העובדה שחברות רבות שנחשבות למבטיחות בעיני המשקיעים הוקמו על ידי יזמים סדרתיים - אוכלוסייה מבוגרת ומנוסה יותר שגם מבינה טוב יותר את צרכי השוק. מתוך צמרת 10 החברות המבטיחות, 11 מ־29 היזמים בחברות הקים לפחות חברה טכנולוגית אחת קודם לכן. ארבעה מתוכם - בהם היזמים של OneStep, PayZen, Voyantis ו־EON - מכרו בהצלחה קודם לכן את החברות שלהם במיליוני דולרים רבים.

הצוות שמאחורי EON למשל, מכר קודם לכן את חברת הסטארט־אפ קלאוד אנדיור לשירות הענן של אמזון, AWS, תמורת 250 מיליון דולר ועמד בראש פעילויות בחברת הענק שסייעו לחברות אחרות להגר אל הענן הציבורי ולנהל את פעילותן שם. עם הניסיון שצברו באמזון, קל היה להם לדלג אל עבר השלב הבא - מיפוי שלל הנתונים של החברות בעננים השונים - אחרי שגילו את נקודות הכאב הגדולות של החברות. עבור ערן פרנדינגר, אחד משני מייסדי חברת Voyantis, הקמת החברה הייתה מעין ניסיון לכפר על חוסר ההצלחה של החזון מאחורי החברה הקודמת שהקים ומכר במיליוני דולרים בודדים, אדייאנס. כעת שווה החברה שהקים יחד עם עידו וייזנברג כמה מאות מיליוני דולרים - על בסיס אותו החזון, רק עם טכנולוגיה בשלה הרבה יותר.

3 הסייבר מתחזק, אך לא רק הוא

רק שתיים מתוך 10 המובילות הן חברות סייבר (חמישית בלבד), בעוד שברשימת 30 המובילות נכללות לא פחות מ־7 חברות סייבר, רובן ככולן פונות לעולמות מודלי הבינה המלאכותית והסוכנים החכמים. "מדובר בשיעור נמוך יותר ביחס לדומיננטיות של התחום בזירת ההייטק בישראל", אומר לוטן. "זה אומר שיש מספיק חברות מעניינות גם בסקטורים אחרים, כמו תחום הבריאות". על פי סטארט־אפ ניישן סנטרל, פעילות בישראל 500 חברות סייבר מתוך 7,000 חברות טכנולוגיה סך הכול, ולמרות זאת, גם ברבעון הראשון של השנה, יותר ממחצית מההון שגויס על ידי חברות ישראליות הוזרם לחברות סייבר בהן איילנד (250 מיליון דולר), דרים (100) ופנטרה (60).

4יותר השקעות, בפחות חברות

בסטארט־אפ ניישן סנטרל (SNC) מזהים אמנם עלייה של 12% בהיקף ההשקעות ברבעון הראשון ביחס לרבעון הקודם ל־3.2 מיליארד דולר בסטארט־אפים בישראל, אך במספר קטן יותר של חברות - נתון שמשקף את המגמה המתמשכת בצמצום מספר החברות שקמות בישראל מאז 2014. "זו מגמה עולמית", אומר לוטן. "היא לאו דווקא בעלת השלכות שליליות, כיוון שלא בטוח שמספר גדול יותר של חברות פירושו איכות גבוהה יותר, זה בעיקר אומר שיש פחות חברות שמעניינות את המשקיעים ושאותן חברות יצמחו יותר מהר. צריך לזכור שיש היום ליזמים הרבה יותר פיתויים בתוך מקומות העבודה שלהם, חלקם חדי קרן ומרכזי פיתוח בינלאומיים. מגמה נוספת שניתן לציין אותה היא של סגירה מואצת של חברות, בהתאם למצב ששרר כאן בשנה וחצי האחרונות".

43% מסך המימון שגויס לחברות ברבעון הראשון הגיע ל"מגה סבבים", כלומר סבבי גיוס של מעל ל־100 מיליון שמאפיינים בעיקר חברות בוגרות. ב־SNC מדווחים על כך שגם המימון בשלבים מוקדמים יותר גדל וכי סבב הגיוס החציוני עלה על זה של חברה צעירה בארה"ב. בראייה גלובלית, מצבם של הסטארט־אפים הישראליים יציב יחסית. בארה"ב לעומת זאת, זינק המימון לסטארט־אפים בחדות בשל ההשקעות בחברות בינה מלאכותית כמו OpenAI (שהיא לבדה גייסה 40 מיליארד דולר), המימון לחברות הייטק פרטיות באירופה ירד ב־4.7% ביחס לרבעון שעבר ובאסיה הוא התרסק ב־32.5%, בין החשש מהמשך ההתרחבות מלחמת הסחר.

במחקר שפרסמה השבוע SNC עולה כי מגמת ההתרחבות של חברות ישראליות להעסקת עובדים בחו"ל נמשכת. בעוד שעל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עלה שיעור המועסקים בהייטק ב־1.2% ברבעון הרביעי של 2024, הרי שבפריסה עולמית, עלה מספר המועסקים בחברות הייטק ישראליות ב־1.5%. עם זאת, הוא ירד בחצי אחוז ברבעון הראשון של השנה.

חזרה לרשימת הסטארט-אפים